אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים מגדל העמק 12728 נ' אלכס

בנק הפועלים מגדל העמק 12728 נ' אלכס

תאריך פרסום : 22/04/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
57877-11-12
14/04/2014
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים מגדל העמק 12728
הנתבע:
לינדה אלכס

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן בפני תובענה אשר הוגשה כנגדו בסדר דין מקוצר.

התובענה, תובענה כספית ע"ס 59,101 ₪ (נכון ליום הגשת התובענה) נוגעת לערבותו של הנתבע לחיוב כספי של צד ג', מר ישראילוב תומר, כלפי התובע. על פי המפורט בכתב התביעה, הנתבע הינו "ערב מוגן" במסגרת ערבותו להלוואה ע"ס 75,000 ₪ אשר הוענקה לצד ג' ביום 27.8.2008, הלוואה אשר לא נפרעה וכעת נדרשת מחצית יתרתה מאת הנתבע (מחצית היתרה מקרן החיוב, שכה"ט וההוצאות).

התובע מציין כי ביום 17.1.2010 ניתן פסק דין כנגד הלווה העיקרי, וביום 10.10.2012 ניתן החלטה רשמת ההוצאה לפועל המורה כי מוצו ההליכים כנגד הלווה העיקרי, באופן בו ניתן לפתוח בהליך כנגד הערב המוגן.

לטענת הנתבע, יש לאפשר לו להתגונן בפני התובענה, הואיל וערב למחצית חיוב נומינלי לגישתו (מחצית מ- 75,000 ₪ ולא יותר) וכן מאחר ולגישתו התובע לא מסר לו הודעה על כך כי הלווה העיקרי אינו עומד בחיוביו, מיד עם אי קיום החיוב, והדבר הסב לו נזקים; הנתבע טען כי לא מוצו הליכי הוצאה לפועל כנדרש באופן המהווה פגיעה בזכויותיו; הנתבעת טען כי התובע לא עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו בטרם ניתנה ערבותו לחיוב, ואף לא בחובת הזהירות המוטלת עליו, עת העניק ללווה העיקרי הלוואה להקמתו של עסק, ללא תכנית עסקית וללא מערכת בטחונות.

ייאמר כי הנתבע אף ציין כי החוזה מכיל לטענתו תנאי מקפחים בחוזה אחיד, אולם לא הצביע על תנאי מקפח כלשהוא.

אתייחס לטענות ההגנה כסדרן.

בכל הנוגע לטענה כי החיוב הנתבע הינו מופרז, הרי שהדברים אינם תואמים את כתב ההתחייבות אשר הנתבע מודה כי חתם עליו, כמו גם את סעיף 4 (ב) לחוק הערבות. האמירה כי ההתחייבות הינה למחצית הסכום הנומינלי ללא הוצאות וריבית כנטען, הינה טענה בעלמא, אשר מועלית ללא תימוכין, ובהתעלם התעלמות מוחלטת מסעיף 36 ל"כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה". סעיף 36 קובע בדיוק ובדייקנות את שיעור ואופן הוספת סכומים לחיוב הנערב, וטענת הנתבע בהקשר זה, נדחית.

בכל הנוגע לטענה כי התובע לא מסר לנתבע הודעות מעת שהלווה העיקרי לא קיים את החיובים המוטלים עליו, דינה של טענה זאת להידחות.

התובע צירף בתשובתו לבקשה למתן רשות להתגונן, מכתבו מיום 1.12.2009, המודיע על כך כי הלווה העיקרי אינו עומד בקיום חיוביו מכח הסכם ההלוואה. התובע שגה בתחילה, שכן שלח את המכתב לרח' קדש בנצרת עילית, במקום לשלוח את המכתב לרח' קדש במגדל העמק, אולם הדבר נתרפא לגישתי, לאחר מכן, בדרך מסירת אותה הודעה לנתבע באמצעות אמו.

מציין התובע בתשובתו, כי כאשר אותה הודעה בדואר רשום שבה אליו, מטעמים של זהירות ראויה פנה למסור המכתב פעם נוספת, ולאחר שנוצר קשר טלפוני עם הנתבע, נמסרה ההודעה הכתובה לאימו של הנתבע, לפי בקשתו. יוצא, כי לא רק שעמד התובע בחובת מסירת ההודעה על פי הדין, אלא הגדיל לעשות ווידא טלפונית עם הנתבע אודות מודעותו למצב המשפטי, ופעל למסור לו מעבר לנדרש ולצריך. אני מקבל את עדות השליח, מר מגזינר, אשר העיד במסגרת הדיון בפני, ופירט כי את הפרטים לפיהם נמסרה ההודעה לאמו של הנתבע, קיבל מהנתבע עצמו (ומדובר בחודש דצמבר 2009), ודי בכך כדי לשמוט הקרקע תחת הטענה שהנתבע לא קיבל הודעה.

ולא רק זאת. הטענה כי לא קיבל הודעה במועד, אינה מספקת על מנת להקים עילה למתן רשות להתגונן. על הנתבע לטעון לנזקים אשר נגרמו לו בתקופת הביניים, שבין המועד בו לא קוים החיוב על ידי הלווה העיקרי, למועד בו ניתן אישור כי מוצו הליכי הוצאה לפועל, ולקשר סיבתי בין אותם נזקים לאי קבלת ההודעה הכתובה; הנתבע לא הצביע על נזקים, ולא חיבר בין אותם נזקים (שלא פורטו כלל, אפילו לא על קצה המזלג) לעובדה כי לא קיבל אותה הודעה, כך שגם אם הייתי דוחה את דברי השליח בדבר תיאום מסירת ההודעה, לא היה בכך לשנות דבר.

בכל הנוגע לשאלת מיצוי ההליכים, אציין כי ככל שניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל, די בכך כדי להדוף טענה זאת. דרישת חוק הערבות בהקשר זה, מסתפקות בהחלטת רשם ההוצאה לפועל, וככל שההחלטה כאמור, אשר צורפה כנספח לתשובת התובע, לא בוטלה, הרי שהיא עומדת שרירה וקיימת, ואין הגנה בטענה כי נפל פגם במתן האישור למיצוי ההליכים (ייאמר כי ממילא מדובר בטענה שאין בית משפט השלום מוסמך לברר, מבחינת הסמכות העניינית). במקרה דנן, הנתבע ערער על ההחלטה למיצוי הליכים, וערעור נמחק בהסכמה, קרי, ההחלטה על מיצוי ההליכים הפכה לחלוטה, ודי בכך כדי לסתום הגולל על טענה זאת (ראה עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 1-5).

בכל הנוגע לשאלת חובת הגילוי המוטלת על התובע בטרם מתן ההלוואה וחתימת הערבות על כתב ההתחייבות, וחובת הזהירות במתן הלוואה, טענת הנתבע הייתה כי לא קיבל את ההסברים הנדרשים בטרם החתימה על כתב הערבות, וכי התובע הזדרז להעניק את האשראי ללווה העיקרי, ועשה זאת ללא תכנית עסקית וללא זהירות כלל. טוען הנתבע בהקשר זה, כי עוד לפני מועד נטילת ההלוואה, התנהל חשבון הבנק עם חריגות מתמשכות, ואילו היה הדבר נמסר לו, הרי שהיה מהסס להעמיד ערבותו לחיוביו של הלווה העיקרי.

התובע לא חקר ולא הפנה כל שאלה לנתבע בהקשר זה, והדברים נותרו לוטים בערפל: מה נמסר לנתבע לפני החתימה על כתב הערבות? מה שאל וכיצד נענה? אילו מסמכים הוצגו בפניו? מה היו נסיבות החתימה, באיזו שעה, באיזה מקום, כמה זמן ארכה הפגישה? לגישתי די בכך שנושא זה לא נבדק, על מנת להצדיק מתן רשות להתגונן על מנת לברר שאלות אלה.

איני סבור כי התובע הפר את חובת הזהירות כאשר העניק ללווה העיקרי הלוואה בסכום שאינו ניכר יחסית, 75,000 ₪, עם חתימת שני ערבים, וספק אם ישנה חובה לספק תכנית עסקית במסגרת אשראי כה מינורי; אדרבא, יכול להיות והתניה שכזאת, להענקת אשראי בסכומים שכאלה, תהא לא נכונה הרבה יותר – ומדובר בהקשיית תנאי מתן אשראי בצורה לא מוצדקת.

סוף דבר: הנתבע הודה כי חתם על כתב הערבות ועל מסמך הגילוי לערב, והדברים אינם שנויים במחלוקת; אישור מיצוי הליכים ניתן, והנתבע לא הצליח להצביע על תנאי מקפח בחוזה אחיד כפי שטען, ואף לא הצביע על נזקים שלכאורה נגרמו לו מאי מסירת הודעה על אי קיום חיובי הלווה העיקרי; סימן שאלה אחד נותר, והוא שאלת קיום חובת הגילוי המוטלת על התובע בטרם מתן ההלוואה והחתמת הערב על כתב הערבות.

לאור האמור, אני מורה על מתן רשות להתגונן בפני התובענה בעילה היחידה העולה מהבקשה למתן רשות להתגונן והיא שאלת קיום חובת הגילוי המוטלת על מוסד בנקאי בטרם החתימה על כתב הערבות.

התובענה תועבר לפסים של סדר דין מהיר, תצהיר התמיכה בבקשה למתן רשות להתגונן ישמש ככתב הגנה, המזכירות תנתב התובענה לצורך קביעת מועד לדיון.

ניתנה היום, י"ד ניסן תשע"ד, 14 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ