החלטה
1.בקשת רשות להגן של הנתבעים (להלן: "המבקשים"), כנגד תובענה כספית על סך 422,721 ₪, אשר הוגשה כנגדם בסדר דין מקוצר על-ידי התובע – המשיב, בנק הפועלים בחולון, סניף שנקר (להלן: "הבנק"), בשל יתרת חובה בחשבון המבקשת 1. המבקש 2 חתם על ערבות אישית, לסילוק חובותיה של המבקשת 1 – חברה בניהולו, שחשבונה מתנהל בבנק.
טענות הבנק:
2.ביום 20.2.96 חתם המבקש 2 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת, לסילוק חובותיה של המבקשת 1 כלפי הבנק (נספח ב' לכתב התביעה).
3.ביום 11.5.09 ניתנה למבקשת 1 הלוואה בסך של 700,000 ₪, וזאת כנגד כתב התחייבות להחזר ההלוואה (להלן: "ההלוואה", נספח ג' לכתב התביעה). כן, הוענקה למבקשת 1 מסגרת אשראי עד לגובה 10,000 ₪, כנגד התחייבותה בכתב (נספח ד' לכתב התביעה).
4.המבקשת אינה עומדת בהתחייבויותיה להחזר ההלוואה ובמועד הגשת התובענה, קיימים בחשבונה פיגורים בסכום של למעלה מ- 24,191 ₪. לפיכך, זכאי הבנק להעמיד יתרת החוב כולה לפירעון מיידי.
5.על אף פניותיו בכתב של הבנק, לא הסדירו המבקשים את חובם.
טענות המבקשים:
6.התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר מקום שהבנק לא גיבה תביעתו במסמכים הנדרשים להוכחת תביעה לסכום קצוב; הנספחים לכתב התביעה אינם מוכיחים את סכום התביעה ואת שיעורי הריבית; על הבנק לצרף לתביעה דפי חשבון עדכניים ואסמכתאות לעניין גובה הריבית. עוד על פי הנטען שולם לבנק ע"ח החוב סך של כ-450 אלף ₪ אלא שבקשות מהמשיב לקבל פירוט עדכני ודו"חות לצורך בדיקה, נדחו על ידו.
דיון והכרעה
7.מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. (ראו:ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט (3)עמ' 41,46; עא 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו; ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו(3) 518, בעמ' 524).
הדיון בבקשה לרשות להתגונן מיועד לאפשר לאדם שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר, לזכות באפשרות להתגונן כנגד התביעה ולהיכנס לשערי בית המשפט. בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה כי הגנה אפשרית בפיו. אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. אין בשלב הרשות להתגונן שקילת מהימנות או קביעת ממצאים (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מ"ז(5) 133, בעמ' 138; א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) בעמ' 402-403). לשון אחרת, די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת ולו בדוחק רב על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן (י.זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 677-675). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בע"פ נגד מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוזינסקי נגד וייט, פ"ד יג(3)2149).
אולם אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. לא תינתן רשות להתגונן למבקש, אשר לא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו. כן לא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים' (ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי פ"ד מ"ה (1) 66, 69-70). על המבקש רשות להתגונן להכבד בפרטי פרטים של הגנתו ולא להסתפק בטענות בעלמא (ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ מיום 18/2/08, פורסם בנבו).
הנטייה בפסיקת בית המשפט היא ככלל לתת רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך שך בירור התובענה לגופה (ראו:עא 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו,עמ' 11 וההפניות שם).
ומן הכלל אל הפרט
8.ראשית, לטענות המבקשים באשר לכשרותה של התביעה להתברר בסדר דין מקוצר. תקנה 202 (1) (א) לתקסד"א מאפשרת הגשת תביעה על סכום כסף קצוב, מכוח חוזה או התחייבות, שיש עליהם ראיות בכתב, בדרך של תביעה בסדר דין מקוצר. דרישת הפסיקה הינה מצמצמת, באופן שאין צורך כי הראיה שבכתב תידרש למלוא העילה אלא די ב'ראשית ראיה' (ע"א 16/89 "ורדים" חברה ישראלית לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5), 729, בעמ' 735).
טענות המבקשים לעניין זה אין בהן ממש. התביעה נתמכת במסמכים אשר על פי ההלכה הפסוקה מספיקים על מנת להכשיר הגשת התביעה בסדר דין מקוצר.
לכתב התביעה צורפו בין היתר, התחייבויות המבקש והתחייבויות החברה כלפי הבנק, כן צורף לכתב התביעה תדפיס חשבון הבנק המאשר את יתרת החוב ושיעור הריבית השנתית (נספח ה' לכתב התביעה). מסמכים אלה ממלאים אחר הדרישה של "ראשית ראיה" כנדרש בתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.
בתי המשפט בחנו מהות המסמכים הבנקאיים הנדרשים בתביעות של בנקים נגד לקוחותיהם, והקלו באופן משמעותי עם התובע. הפסיקה קבעה כי ניתן להסתפק בראשית ראיה לקיומו של החוב הנטען.
בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ פסקי דין כרך מה(3) עמ' 188 נקבע כי לצורך תקנות 202 ו-203 די בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו שיפרטו כיצד חושב הסכום אותו הוא תובע.