בנק הפועלים בע"מ סניף הגלים 584 נ' אסיאו עזרי ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור, זאת בעקבות ערעור שהגיש המערער על החלטות כב' הרשם יזרעאלי מתאריכים 26.8.10 ו – 30.8.10 בת.א. 25137-03-10. בהחלטות אלה דחה כב' הרשם את בקשת המערער להטיל עיקול זמני על זמנים בסך של 74,133 ₪, שהופקדו ביום 8.8.10 בחשבון על שם המשיב 2 (להלן: "הכספים").

2.מטבע הדברים, מאחר שמדובר בסעד זמני, לא ניתן להיכנס לעומקם של הטיעונים, ועל בית המשפט להתייחס לתשתית הלכאורית המונחת בפניו.

3.החלטתו של כב' הרשם נומקה בשניים:

נימוק אחד הוא שהמערער לא התייחס באופן מספק לטענות ההגנה שהעלתה המשיבה 1 בתובענה הכספית.

הנימוק השני הוא שהעיקול התבקש על כספים המוחזקים בחשבון של צד זר לתביעה הכספית, הוא המשיב 2.

4.בנוגע לנימוק הראשון, אני סבורה כי בשלב זה של סעד זמני הראה המערער, ולו באופן לכאורי, שקיימת תשתית ראייתית מהימנה לתביעתו. תביעתו של המערער היא תביעה בסדר דין מקוצר הנתמכת במסמכים.

עיינתי בטענות ההגנה של המשיבה בתביעה הכספית. המשיבה טוענת כי המערער לא המציא לה מסמכים, ואולם לבקשת הרשות להתגונן לא צורפה כל דרישה להצגת מסמכים. המשיבה טוענת כי המערער ויתר על ביטול שעבוד וביטחונות, אך אין פירוט באילו ביטחונות מדובר, ומה הקשר בין ויתור על בטוחה לבין קיומו של החוב עצמו. בשלב מקדמי לכאורי זה נראה כי טענות המשיבה יכולות להתייחס, לכל היותר, לגובה הריבית ולא לקרן החוב עצמו. באשר לגובה הריבית או לנזק שנגרם כתוצאה מפעולה כזו או אחרת של הבנק, אין כרגע בידי המשיבה חוות דעת כספית המבססת את טענת ההגנה ואת גובהה.

למותר לציין, שמאחר שאנחנו בשלב מאוד מוקדם של ההליכים, הרי פני הדברים עשויים להשתנות בהתאם לראיות שיתבררו בתביעה הכספית, ואולם נכון לעתה לא ניתן לומר כי אין ראיות מהימנות לכאורה התומכות בתביעה הכספית.

5.הנימוק השני דיבר בנוגע לכך שהכספים נמצאים בחשבונו של המשיב 2, שאינו צד לתביעה הכספית. בנוגע לכך הגיש המערער תובענה למתן סעד הצהרתי בהמרצת פתיחה

54060-08-10. באותו עניין נעתרתי לבקשה למתן סעד זמני. החלטתי קבעה כי המערער כאן הוכיח תשתית ראייתית לכאורית לפיה הכספים שייכים למשיבה. אף בדיון היום לא חולקת המשיבה על כך שהכספים הם כספים ששולמו לה במסגרת תביעת נזיקין, כפי שנטען בהמרצת הפתיחה. טענת המשיבה היא כי התחייבה להעביר כספים אלה למשיב 2. אף אם אניח כי כך הוא הדבר, הרי כפי שציינתי בהחלטתי מיום 6.9.10 בהמרצת הפתיחה, עניין לנו, במקרה הטוב, בשני נושים כנגד חיובים שיש למשיבה, המערער מחד והמשיב 2 מאידך. במצב כזה הפתרון הוא שלא ייעשה בכספים דבר עד שניתן יהיה לחלקם בין הנושים. בתחרות בין שני הנושים לא רק המערער צריך להוכיח את תביעתו. גם המשיב 2 צריך להוכיח שקיים לו חוב בגובה הכספים המעוקלים או מעבר לכך. בעוד שהמערער הגיש תביעה כספית הנתמכת במסמכים, המשיב 2 טרם הגיש תביעה כלשהי.

מובן כי שוב הדברים נאמרים בשלב מקדמי זה, ואף לנושא זה בית המשפט יכול ויידרש שוב אם יגיש המשיב 2 תצהיר בהמרצת הפתיחה, או שיהיו התפתחויות אחרות כלשהן שיצדיקו עיון מחדש בדברים.

6.בשלב מקדמי זה, ועל יסוד הנתונים שהיו מונחים בפני כב' הרשם, הרי על פני הדברים, אני סבורה שנפלה טעות בהחלטתו, ועל כן יש מקום ליתן סעד זמני עד לדיון בערעור. הוכחה תשתית ראייתית, בקשת הרשות להתגונן העלתה טענה של קריסה כלכלית. המערער מצידו טען להברחת כספים בנסיבות שתוארו לעיל. באשר לעובדת היות הכספים מוחזקים בחשבון של המשיב 2, התייחסתי לעיל והבהרתי מדוע אין בעובדה זו כדי למנוע הטלת העיקול בשלב מקדמי זה.

7.לאור האמור, אני מורה על הטלת עיקול על הכספים עד להחלטה אחרת.

8.אני קובעת לדיון בערעור עצמו ליום 22.12.10 שעה 08:30.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת

הוקלד על ידי: עדי לשם