אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' רומטק מימון ואח'

בנק הפועלים בע"מ נ' רומטק מימון ואח'

תאריך פרסום : 29/05/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2644-07
27/05/2010
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
רומטק מימון בע"מ אח'

החלטה

נדרשת החלטה משלימה בבש"א 1591/08, היא בקשתם של חברת רומטק מימון בע"מ, מר זאב גורה וגב' הדס גורה (להלן: "הנתבעים"), לעיכוב הליכים בתביעה הנוכחית שהוגשה כנגדם מטעם בנק הפועלים (להלן: "התובע" או "הבנק"), עד להכרעה בתביעה (המוקדמת יותר כרונולוגית) שהם עצמם הגישו כנגד הבנק (ת"א 2221/05), וזאת עד למתן פסק דין בה.

בהחלטתי מיום 2/3/08 (ב"כובעי" הקודם כרשם) דחיתי את הבקשה וקבעתי כי למרות ששני ההליכים נסבים על מערכת נסיבתית אחידה, קיים שוני בין הטענות העובדתיות ועילות התביעה שניצבות ביסוד כל אחד מהם- תביעת הנתבעים נסבה על טענות בדבר ניהול בלתי תקין של חשבון הליווי של פרוייקט בנייה, בעוד שהתביעה הנוכחית נסבה על אי פירעון האשראי שניתן לנתבעת 1, אשר להבטחת תשלומו ערבים הנתבעים 2 ו-3. בהתאם לכך, קבעתי כי תביעת הנתבעים אינה צפויה לייתר את התביעה הנוכחית, וגם לא להיפך.

הנתבעים-המבקשים הגישו ערעור על החלטתי, אשר התקבל בפסק דינה מיום 23/3/10 של כב' השופטת שרה ברוש, שקבעה כי החלטתי לא נומקה כנדרש, וקיימת סתירה פנימית במסקנותיי, שכן אם אמנם מדובר במערכת נסיבתית אחידה, ובסוגיה מקבילה בשני ההליכים, הרי שהדבר מצדיק את מניעת האפשרות למתן החלטות סותרות בעניינים אלה, בעוד שככל שאין בכך בכדי להביא למסקנות סותרות, הרי שמן הראוי היה לפרט ולנמק מדוע וכיצד לא יהיה בדיון בשתי התביעות במקביל בכדי להוביל לתוצאה מעין זו.

בהחלטתי מיום 7/4/10 איפשרתי לצדדים להגיש השלמות טיעון בעניין נשוא הבקשה, וזאת בשל חלוף הזמן מאז מתן ההחלטה המקורית.

בהתאם להחלטתי זו, הגישו הצדדים השלמות טיעון.

עיינתי בטיעוני הצדדים, ואני עדיין סבור, שבנסיבות העניין, אין הצדקה להורות על עיכוב הליכים.

העקרונות הרלוונטיים לעניין עיכוב הליכים מפאת הליך תלוי ועומד, פורטו לאחרונה בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט יעקב שינמן בת"א 26665-11-09 מינהל מקרקעי ישראל נ' מפעלי תרנ"א מלונאות ונופש בע"מ (3/2/10):

"העיקרון של "הליך תלוי ועומד", או Lis Alibi Pendens , קובע כי ניתן לעכב את הדיון בהליך אחד כאשר תלוי ועומד בין הצדדים הליך אחר, בו עומדת לדיון סוגיה מהותית זהה (ע"א 9/75, שיך אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, בע' 481 ("עניין אל עוקבי"). מטרתו של עיכוב ההליך היא למנוע כפל הליכים, בזבוז זמנם של בעלי הדין ושל הערכאות השונות הדנות בעניין, והיווצרות מצבים בהם שתי ערכאות שונות תגענה לממצאים עובדתיים (או אף למסקנות משפטיות) סותרים, באותה הסוגיה ובין אותם בעלי הדין.

המסגרת הנורמטיבית וההלכה הפסוקה בעניין הליך תלוי ועומד קובעת כי הדיון מושתת על הכלל של ה"הליך תלוי ועומד" או כשמו הלועזי "LIS ALIBI PENDENS".

כלל זה, כפי שמציינת פרופ' נינה זלצמן בספרה "מעשה בית דין בהליך אזרחי":

"הוא יציר הפסיקה ותחולתו בכל אותם מצבים שבהם מנהלים בעלי-הדין תובענות מקבילות בבתי המשפט בשל אותה עילה." (שם, עמ' 105).

הכלל האמור עומד על שלושה מרכיבים עיקריים:

הרעיון שביסוד הכלל.

הרעיון העומד מאחורי הכלל של "עניין תלוי ועומד" הוא כפול- מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט...אין להכביד על בתי המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים להגיע לתוצאות הפוכות." (ע"א 9/75 שיך סולימן אל עוקבי נגד מינהל מקרקעי ישראל פד"י כט(2), עמ' 477 בעמ' 480, 481).

זהות העילות.

הכלל הוא כי חייבת להיות זהות בעילות שבשני ההליכים, ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא רק בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית.

זהות בעלי הדין.

בענייננו אין זו שאלה שעומדת במחלוקת אך על מנת שתושלם ההלכה יש להאיר כי המבחן להעמדת הליכים בשל הליך תלוי ועומד פורש בפסיקה באופן רחב, כך שלא נדרשת זהות וחפיפה מוחלטת בין כלל הנושאים הנדונים בהליכים השונים ודי בכך ששאלה מהותית דומה היא שעומדת להכרעה בהליכים הללו. בעניין אל-עוקבי הנ"ל נפסק, כי "לעניין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית".

סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות היא סמכות שבשיקול דעת, המופעלת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' קפלן, תק-על 2002(1) 860)".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ