אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק המזרחי סניף פרישמן נ' שם טוב אלון

בנק המזרחי סניף פרישמן נ' שם טוב אלון

תאריך פרסום : 12/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
43245-05
04/12/2013
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי המאוחד בע"מ
הנתבע:
שם טוב אלון
פסק-דין

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה על סך של 63,898.27 ₪ שהגיש בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "הבנק") נגד מר אלון שם טוב (להלן: "אלון"), ובתביעה שכנגד על סך של 5,054,508 ₪ שהגיש אלון נגד הבנק ונגד מר מישל פרטוש (להלן: "פרטוש").

ביום 19/5/04 חתם אלון על הסכם תנאים כלליים לניהול חשבון בבנק, ונפתח חשבון בנק מס' 552185 (להלן: "החשבון").

על פי כתב התביעה, נכון ליום 26/7/05 נותרה יתרת חוב בחשבון בסך של 63,103 ₪, ומשלא סולק החוב אגב דרישה, הוגשה תביעת הבנק נגד אלון בגין הסכום הנ"ל בתוספת ריבית בשיעור של 11.50% לשנה.

בכתב ההגנה מטעם אלון, נטען בין היתר כי אלון נפל קורבן למעשי גזל ומרמה חמורים של נציג הבנק, פרטוש שכיהן כסגן מנהל סניף הבנק שבו התנהל החשבון.

אלון מתאר בכתב הגנתו כיצד עבד יחד עם מר שמואל מנחם גורביץ אשר זכה לכינוי "מוני" (להלן "מוני"), שותפו בעסק מצליח בשם "שוארמה הכיכר" ברחוב אבן גבירול 72 בתל אביב (להלן "העסק"). לטענת אלון, החשבון שנפתח בבנק הוא חשבון עסקי בבעלותו בלבד, ומשום כך נרשם על שמו בלבד. עוד טוען אלון כי שותפו בעסק, מוני, לא היה שותף בחשבון, ולא ניתנו לו זכויות חתימה או ייפוי כוח לבצע פעולות כלשהן בחשבון.

מכתב ההגנה של אלון עולה כי רק בחודש אפריל 2005 התחוור לו לראשונה שהבנק פעל להגבלת החשבון בגין משיכת שיקים ומתן התחייבויות לצדדים שלישיים ללא כיסוי. כן נטען כי מוני מעל בכספים, נהג להפקיד את כספי העסק לחשבון שלא בידיעתו של אלון, ואף הפקיד בשיתוף וידיעה של פרטוש שיקים מזויפים על שם אלון לפקודת נושים שלהם הוא חייב כספים בגין חובות ההימורים שלו. כן נטען כי הבנק נהג לכבד שיקים אלה אשר אלון לא חתום עליהם כלל, ושנושאים חתימה מזויפת של אלון. עוד נטען כי פרטוש אף נהג לקבל מעת לעת "שלמונים" ממוני בסך של 500$-1,500$, ותוך כדי כך סייע למוני לבצע את עבירות הזיוף והמרמה.

בכתב ההגנה מתואר כיצד בחודש אפריל 2005 ניסה פרטוש להחתים את אלון על ייפוי כוח לשותפו מוני, אך אלון לא הסכים לכך. כן מתואר כיצד פרטוש סירב לכבד שיקים מזויפים של מוני בחודש מאי 2005, וכיצד מוני הודיע לפרטוש כי "בכוונתו לסגור את חשבון הבנק", ובתגובה לכך אמר לו פרטוש כי כנגד הפקדת סך של 28,000 ₪ ניתן לסגור את החשבון ולבטל את ההגבלה.

לטענת אלון, חשבון הבנק שלו הפך להיות מוגבל באופן בלתי הפיך, ובעקבות כך נגרמו לו נזקים במיליוני ש"ח כעולה מחוות דעת שהוכנה עבורו, וכל זאת כתוצאה מהפעולות שנקט הבנק במהלך החודשים יוני 2004 – מאי 2005. לפיכך נטען כי יש לקזז את הנזקים שנגרמו לאלון מסכום החוב שנתבע. כך נטען כי אלון הוא מעריך שנגרם לו נזק בסך של 684,000 ₪ בגין כספים שנגזלו מידיו, הכוללים סך של 171,000$ שאלון העביר למוני לשם הפקדתו בבנק ושמירתו בלבד, והבנק אפשר להעבירם למוני. כן נטען כי נגרם לאלון נזק המוערך בסך של 500,000 ₪ בגין פגיעה בשמו הטוב וכי יש לראות בעצם הגבלת החשבון משום הוצאת לשון הרע כמשמעות המונח בדיני נזיקין ובחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.

בכתב התביעה שכנגד חזר אלון על הטענות הנ"ל, ובנוסף לטענות הקיזוז, טען כי הבנק ופרטוש גרמו לו נזקים נוספים כמפורט להלן: (1) 250,000 ש"ח בגין אובדן השקעה בהקמת העסק; (2) 648,489 ₪ בגין אובדן הכנסות עתידיות למשך שלוש שנים; (3) 566,605.97 ₪ בגין כיבוד שיקים שהחתימות בהם זויפו; (4) 11,516 ₪ בגין כיבוד שיקים שיש בהם תיקון וחתימה מזויפת על התיקון; (5) 180,000 ₪ בגין שליש מ- 540 השיקים שהבנק סירב להעביר לבדיקה ושאלון מעריך שהם מזויפים; (6) 63,898 ₪ בגין יתרת החובה בחשבון; ו- (7) 2,000,000 ₪ שהוא הנזק שאלון מעריך כי נגרם לו כתוצאה מקריסת מיזם של סוכנות למכירת רכבים שבו השקיע 100,000$ ושהתחייב להשקיע בו 400,000$ נוספים מתקבולי העסק, אך לא עמד בהתחייבות זו בשל קריסת העסק. לטענת התובע, כעת הוא נתבע על ידי מי שהיה אמור להיות שותפו בהשקעת הסכום הנ"ל, כיוון שהעדר ההשקעה הביא לקריסת המיזם.

אלון טען, אם כן, כי נגרמו לו נזקים בסך כולל של 4,720,508 ₪, וכי נוסף על כך הוא זכאי לקבלת פיצוי בגין לשון הרע, וזאת לכל הפחות בסך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. כן נטען כי פרטוש הוציא דיבתו של אלון לרעה בכוונה תחילה וביודעין, בין היתר על מנת להגדיל את עושרו האישי מתוך תאוות בצע וממון, ולכן חלה עליו החובה לפצות את התובע בכפל פיצוי בסך של 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

בכתב ההגנה שכנגד טען הבנק בין היתר כי טענתו של אלון בעניין השוחד משוללת ביסוס. כן נטען כי מדובר בעסק שנוהל על ידי שני שותפים, אלון ומוני, בהרשאה ובידיעה ברורה של האחד למעשי רעהו, ולמצער תוך רשלנות רבתי ואשם תורם מכריע של אלון, שלא עשה דבר כדי לפקח על שותפו מוני, אשר לטענת אלון עשה בחשבון הבנק כבשלו. בהקשר זה נטען כי די בטענתו של אלון שלפיה לא ידע כיצד העסק מנוהל ולא היה מעורב בניהול החשבון של העסק כדי לקבוע כי אם נגרמו לאלון נזקים, הרי שהם נובעים מהתנהלותו הרשלנית של אלון.

הבנק הוסיף וטען כי פעל כשורה, בדק את השיקים כדין וכיבד אותם כדין. כן נטען כי החתימות על השיקים נחזו להיות תקינות, וזאת אף לגרסת המומחית להשוואת כתבי יד מטעם אלון. לטענת הבנק, חלק ניכר מהשיקים ניתנו לשם תפעול העסק או שהופקדו לחשבונותיהם של אלון ובני משפחתו, ועל כן לא התעורר אצל הנתבעים כל חשד בנוגע לשיקים או לתקינותם. בהקשר זה נטען כי חלק ניכר מהשיקים שלגביהם הועלתה טענת זיוף ניתנו לספקים שונים של העסק ולשם ניהולו השוטף, וכל זאת כאשר אלון הציג את שותפו מוני כמי שאחראי לתפעול העסק ולהפקדת הכספים בחשבון. עוד נטען כי אלון האציל למוני סמכויות נרחבות בכל הקשור לחשבון, לרבות הפקדת כספים ובדיקת מצב החשבון והתנועות שנעשו בו, וכן נהג למסור למוני שיקים פתוחים. הבנק הוסיף וטען כי לאורך כל תקופת ניהול החשבון נשלחו לאלון דפי חשבון הבנק בצורה שוטפת, כך שאלון קיבל מידע מדויק לגבי תנועות שנעשו בחשבונו, ואם לא ידע, היה עליו לדעת מה נעשה בחשבון בפועל. בכתב ההגנה שכנגד ישנה התייחסות גם לכך שחודשיים לפני הגבלת החשבון נמסרה לאלון ישירות הודעה על 5 שיקים שלא כובדו, ועל כך שהחשבון עומד בפני הגבלה, ולכן נטען שאלון ידע מה קורה, ואין כל בסיס לטענתו כי קיבל את הידיעה על ההגבלה בחשבונו בתדהמה. על רקע מעורבותו של מוני בנעשה בחשבון ובניהול העסק, נטען כי אלון מנוע ומושתק מלהעלות טענות נגד הבנק.

לעניין החתימות על השיקים, נטען כי גם אם יוכח שהחתימות מזויפות, הדמיון הרב בין החתימה של אלון לחתימות המזויפות המופיעות על השיקים, והעובדה שחלק ניכר מהשיקים ניתנו לספקים, לאלון ולבני משפחה של אלון, ביססו אצל הבנק את המסקנה כי השיקים ניתנו על ידי אלון ובידיעתו. עוד נטען כי לכל הפחות, אלון לא שמר על השיקים כנדרש, העניק למוני גישה לחשבון והתרשל בבדיקת החשבון, ועל כן יש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 100%. לעניין קריסת העסק נטען כי אין קשר סיבתי בין הקריסה לבין כספים שניטלו מהחשבון ללא הרשאה, אם ניטלו כספים כאלה.

במישור החוזי נטען בכתב ההגנה שכנגד כי על פי סע' 18.2 לתנאי ניהול החשבון שעליהם חתם אלון, העדר התנגדות או השגה על דפי החשבון כמוהם כהסכמה לתוכנם והודאה מצדו של אלון לנכונות הסכומים המפורטים בהם. עוד נטען כי אלון לא הטיח כל אשם או טענות כלפי הבנק כאשר נודע לו שחמישה שיקים לא נפרעו ושהחשבון מצוי ביתרת חובה ועומד בפני הגבלה.

תחילה הוגשו תצהירי עדות ראשית של פרטוש ושל הגב' טובה צור כדי לבסס את תביעת הבנק נגד אלון בגין סך של 63,898.27 ₪ שעמד נכון ליום הגשת התצהירים על סך של 92,901 ₪. לאחר מכן הוגש תצהיר עדות ראשית של אלון וכן תצהירים נוספים מטעמו של מר ניסים קונקי, מר פנחס בייטר, מר משה קדוש ומר עופר רביע. כמו כן הוגשו מטעם אלון חוות דעת של הגב' דבורה הראל, מומחית להשוואת כתבי יד ושל רו"ח נחום קודנצ'יק. בהמשך ולתמיכה בטענות ההגנה של הבנק ופרטוש בתביעה שכנגד, הוגשו מטעמם תצהירים נוספים של פרטוש ושל הגב' טובה צור וכן חוות דעת של יונתן נפתלי, מומחה להשוואת כתבי יד ושל רו"ח שמואל רוזנבלום.

בתחילת דיוני ההוכחות נחקרה הגב' אורית בירן, עדה מטעם אלון שלא ערכה תצהיר עדות ראשית. לאחר מכן נחקרו מר משה קדוש, מר צבי מוטיל (עד נוסף מטעם אלון שלא הגיש תצהיר), מר ניסים קונקי והגב' דבורה הראל. למחרת נחקר מר שמואל גורביץ – מוני. אלון נחקר במהלך מספר דיוני הוכחות נפרדים. בהמשך נחקרו עו"ד פנחס בייטר ורו"ח נחום קודנצ'יק. מטעם הבנק נחקרה הגב' טובה צור תחילה, ולאחריה נחקרו פרטוש, מר נפתלי ורו"ח רוזנבלום.

בתום דיוני ההוכחות הרבים הוגשה בקשה מטעם אלון לצירוף ראיות נוספות לתיק, לרבות חוות דעת. בבקשה זו נטען בין היתר כי הגב' טובה צור הבטיחה במהלך חקירתה הנגדית לאתר מסמכים חסרים, ובעקבות זאת, כחודשיים לאחר סיום דיוני ההוכחות המציא הבנק לאלון מסמכים נוספים שהועברו למומחית מטעם אלון לצורך בדיקה והכנת חוות דעת נוספת. הבנק הגיש תגובה ובה הביע התנגדות לבקשה ואלון הגיש תשובה לתגובה. ביום 6/1/11 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים שבעקבותיו ניתנה החלטה שלפיה אכן מדובר במסמכים רלוונטיים אשר לא גולו קודם לכן, ועל כן בית המשפט מתיר את צירוף הראיות וחוות הדעת בשלב הדיוני הנ"ל, אולם מתיר גם לצד השני להשלים את ראיותיו בהתאם. ביום 23/2/11 הודיע הבנק כי הוא מקבל את הצעת בית המשפט לא לנהל דיון הוכחות נוסף ולהסתפק בהגשת תצהירים משלימים מטעם הבנק, תוך התייחסות לראיות החדשות הנ"ל. בעקבות זאת הוגשו שני תצהירים משלימים קצרים מטעם הבנק, תצהירה של הגב' סבטלנה כץ ותצהירו של מר ברק אלון. במצב דברים זה ביקש ב"כ אלון מבית המשפט לקבוע את התיק לסיכומים, ב"כ הנתבעים הגיש את תגובתו, וניתנה החלטה להגשת סיכומים.

תחילה הוגשו סיכומים מטעם אלון, ולאחר מכן סיכומים מטעם הבנק ופרטוש. בטרם הגשת סיכומי הבנק ופרטוש הוגשה בקשה להארכת המועד להגשתם. אלון התנגד, ובסופו של דבר האריך בית המשפט את המועד, אך קבע כי יתייחס לכך בעת פסיקת ההוצאות.

סיכומי הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ