ת"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
55835-06-13
12/12/2013
|
בפני השופט:
ורדה שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
תמר הרמלך
|
הנתבע:
בנק הבינלאומי תל אביב סניף טופ דן 31094
|
|
החלטה
1. בפני התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב ובקשה להארכת מועד להגשתה.
המשיב הגיש תובענה על סכום קצוב כנגד המבקשת ובעלה דאז, הרמלך עדי, בעילה של חיוב כספי על פי הסכם לפתיחת חשבון בנק ויתרת חוב הלוואה בסך 27,042 ₪.
בתצהירה התומך בבקשה להארכת מועד טוענת המבקשת כי המשיב לא שיגר את כתב התביעה ו/או את ההתראה לכתובת בה הינה מתגוררת. המבקשת צירפה לתצהירה העתק תעודת הזהות כראיה לכתובתה.
אשר לעילת התביעה עצמה, טוענת המבקשת כי המשיב לא צירף כלל את הסכם ההלוואה המוזכר בתובענה וכי אין לה כל יריבות עם המשיב מאחר ולא חתמה עליו. עוד טוענת המבקשת כי עדי הרמלך, ממנו התגרשה בינתיים, חתם על הסכם ההלוואה ללא ידיעתה וללא הסכמתה.
לטענתה, לא ביצעה כל פעולות בחשבון הבנק במשך 9 שנים ובכלל זה בשנת 2011 עת ניטלה ההלוואה.
2. במעמד חקירתה הנגדית של המבקשת על תצהירה טענה המבקשת כי לא קיבלה את כתב התביעה וכי נודע לה על קיומו כאשר פנו אליה מסניף רמת אביב של המשיב ואמרו לה שהם סוגרים את החשבון שלה שם משום, והנני לצטט מדבריה: "דברים המתרחשים בסניף אחר ולא קשור אלי".
כאשר הוצג למבקשת תצהיר המוסר לפיו פגש בה בכתובתה ביום 20.5.13, מסר לה את כתב התביעה והיא סירבה לחתום על האזהרה - הכחישה.
המבקשת הסכימה לטענת ב"כ המשיב לפיה התקשרה אליו ביום 5 ליוני אך הכחישה טענת ב"כ המשיב כי הסמיכה את באת כוחה דאז להציע הצעה לפירעון החוב בתשלומים.
לדבריה אינה זוכרת כיצד קיבלה את כתב התביעה ולשאלה מפורשת האם קיבלה את כתב התביעה מאת השליח – טענה שאינה זוכרת ואף טענה כי עו"ד שייצגו אותה באותה עת הם שטיפלו בתביעה ואצלם מצוי המידע בדבר הדרך בו קיבלה את פרטי התיק וכתב התביעה.
3. דיון והכרעה:
הארכת מועד:
דינה של הבקשה להארכת מועד להידחות מאחר ולא שוכנעתי כי המבקשת אכן לא קיבלה את כתב התביעה ביום 20.5.13 כנטען.
כבר בתצהירה, נמנעת המבקשת מלטעון ב"רחל בתך הקטנה" כי לא קיבלה את כתב התביעה, אינה מציינת במפורש כי לא קיבלה את האזהרה מתיק ההוצאה לפועל ואינה מתמודדת כלל עם אישור המסירה של האזהרה הסרוק בתיק ההוצאה לפועל.
כל שיש למבקשת לומר בתצהירה הוא כי המשיב לא שלח את מסמכי התביעה לכתובת הנכונה. אף טענה זו אינה מפורטת והתגלתה כבלתי רלוונטית מאחר ומסמכי התביעה והאזהרה נמסרו לה על ידי שליח שהתייצב בכתובת מגוריה.
המבקשת אינה מציגה כל גרסה הסותרת את גרסתו של השליח ולפיכך אינה סותרת את החזקה על נכונות המועד שנרשם כמועד מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל.
כל זאת, בנוסף להיעדרות גרסה מטעם המבקשת כיצד נודע לה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל וכיצד ומתי קיבלה לראשונה את כתב התביעה לידיה.
בחקירתה הנגדית טוענת המבקשת לראשונה כי נודע לה על קיומו של חוב אצל המשיב מדברים שאמרו לה בסניף אחר של המשיב בו יש לה חשבון בנק על שמה.
אף גרסה זו חסרה מועד והיא אף מוטלת בספק שכן אין כל הסבר כיצד יודע פקיד הבנק בסניף אחר של המשיב את מספר תיק ההוצאה לפועל בו הוגשה התביעה. המבקשת אינה מסבירה כיצד נודע לה מספרו של תיק ההוצאה לפועל או כיצד הגיע לידיה בסופו של דבר העתק כתב התביעה.
המבקשת, בהעדר גרסה, טוענת כי אינה זוכרת או אינה יודעת ומטילה את האחריות על עורכי דינה דאז.