אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הבינלאומי סניף הרצליה פתוח נ' מחשבת מ.ל. בע"מ ואח'

בנק הבינלאומי סניף הרצליה פתוח נ' מחשבת מ.ל. בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 03/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1257-03
03/05/2011
בפני השופט:
חאלד כבוב

- נגד -
התובע:
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ עו"ד אביחי דרזנר
הנתבע:
1. מחשבת מ.ל. בע"מ – ניתן פס"ד
2. תמימה שחר
3. תמיר סגל – ניתן פס"ד
4. חברת טרסטק בע"מ – ניתן פס"ד
5. ברוך איבצ'ר

פסק-דין

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

בתיק זה הגיש התובע תביעה (בסדר דין מקוצר) בתחילה רק כנגד הנתבעים 1, 3, 4 ומר שחר יוסף, ולאחר מכן תוקנה התביעה ע"י צירוף הנתבע 5 (בהתאם להחלטה מיום 14/6/04). כתב התביעה הוגש בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת 1, מחשבת מ.ל. בע"מ (להלן: "מחשבת" או "החברה"), בגין יתרת חוב בחשבון העסקי בסך 3,915,226 ₪ כולל ריבית נכון למועד הגשת התביעה ובתוספת ריבית הסכמית כמפורט בתביעה, וכנגד הנתבעים 3 – 5 ומר יוסף שחר, בגין ערבותם הנטענת, כערבים לחשבון (ולחוב) בערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום לחובות מחשבת.

כנגד הנתבעים 1, 3, ו-4 ניתנו פסקי דין בהעדר הגנה (ביום 1.10.03 ניתן פס"ד כנגד הנתבע 3, וביום 6.8.03 ניתן פס"ד כנגד הנתבעים 1 ו- 4). כך שהתביעה שבפני התנהלה רק כנגד יוסף שחר (הנתבע 2 המקורי, אשר נפטר במהלך ניהול ההליכים, וכתב התביעה תוקן ביום 2/12/07 בהחלטה לפיה תחתיו נכנסה אשתו היורשת, הגברת תמימה שחר להלן: "שחר" או "הנתבע 2"), כנגד הנתבע 5, ברוך איבצ'ר (להלן: "איבצ'ר" או "הנתבע 5") וכנגד צד ג', עמוס ארנפלד (להלן: "ארנפלד" או "הצד השלישי"). לאחר פטירתו של מר יוסף שחר הגישה אשתו את ההודעה לצד ג' כנגד ארנפלד.

כנגד איבצ'ר טוען התובע בנוסף לאמור כי היו הסכמות מאוחרות, וכי הלה התחייב להסדיר את יתרת החוב, ואף התחייב בפני מנהלים בכירים של התובע ביום 17/7/02 להפקיד סך כספי מזומן על מלוא החוב עד 17/1/03, באופן שסכום זה ישועבד לזכות הבנק והבנק יהיה רשאי לפרועו באופן אוטומטי, היה ולא יצליח להיפרע משאר הערבים עד ליום 30/6/03. אלא שלטענת התובע, איבצ'ר לא עמד בסיכום זה. הבנק שוב דרש ממנו לעמוד בסיכום אך הלה לא עשה כן, ולכן הוגשה התביעה כנגדו.

טענות הנתבע 2

יוסף שחר הגיש כנגד התביעה המקורית (עוד טרם הוספת איבצ'ר אליה) בקשת רשות להתגונן (בש"א 9415/03), במסגרתה טען כי הינו אוחז באמצעות חברה ב- 8.79% ממניותיה של מחשבת.

כן טען כי עד שנת 1999 ניהלה מחשבת חשבון בבנק לאומי, בכפוף לערבותם של 6 ערבים (איבצ'ר, ארנפלד, הוא עצמו, תמיר סגל, איתן פישלר וחברת טרסטק בע"מ) ולקראת יוני 1999 החליטה מחשבת לעבור ולנהל חשבונה אצל התובע באותם תנאים בו נוהל החשבון בבנק לאומי, וסוכם בפגישה בין שלמה פיטרקובסקי, מנהל התובע, לבין יוסף שחר ואיבצ'ר כי יפתח למחשבת חשבון עסקי אצל התובע בכפוף לערבותם של ששת הערבים.

נוסף על כן, מנהל הסניף, מר בינקוביץ', אמר לשחר ולשאר הערבים לעניין חתימת הערבות, כי כדאי להם לחתום על הסכם לערבות בלתי מוגבלת (בשונה מהערבות שהייתה קיימת בבנק לאומי והוגבלה בסכום), על מנת להקטין את סכום האגרה הנדרש לתשלום בגין עריכת הסכם הערבות.

לטענת שחר, בהתאם לחוות דעתו זו של בינקוביץ' ולהבנה כי כל ששת הערבים חותמים, הוא חתם על ערבות בלתי מוגבלת.

לטענת שחר, הסכמתו לחתום על הערבות הייתה בכפוף לכך שיחתמו גם 5 הערבים האחרים, שהיו ערבים לחשבון הקודם שנוהל בבנק לאומי, אחרת לא היה חותם. ולטענתו, הבנק התרשל באי החתמת כל יתר חמשת הערבים (החתים רק ארבעה ערבים בלבד איבצ'ר, שחר, תמיר וטרסטק) והטעה את שחר לחשוב כי כולם חתמו. כן הסתבר כי ארנפלד שערב עד 575,000 ₪, לא הוחתם ע"י הבנק על הסכם הערבות וזאת למרות הימצאותם של הסכם ערבות בין הבנק לבין ארנפלד והצהרתו של זה על היותו ערב שאינו ערב יחיד. בסופו של דבר ארנפלד המציא לבנק הסכם ערבות חתום ובעל מעמד משפטי מחייב, ולמרות זאת התעלם הבנק מערבותו של זה. כן לא החתים הבנק את פישלר. משכך טוען שחר כי ערבותו בטלה מעיקרה, בשל התנהלותו הרשלנית של הבנק כאמור וכן מהמלצתו לעניין החתימה על ערבות בלתי מוגבלת, וכי בכך הטעה הבנק את שחר והפר חובותיו.

עוד טען שחר, כי הבנק התרשל כשנמנע מלממש בטוחה שהועמדה לזכותו כנגד חובה של מחשבת, דבר שהיה מקטין את חובה של מחשבת וכנגזרת את חבות שחר כערב. כך ניתנה לבנק זכות ראשונה בחוב בסך 100,000$ אותו חבה חברת מדיה פלוס שיווק והפצה בע"מ למחשבת באמצעות שעבוד צף. במסגרת הליכי הוצל"פ שנפתחו ע"י מחשבת, לבנק היה מעמד של בכורה מבין כלל הנושים, אך לא ביצע כל ניסיון לגבות החוב כאמור ולהקטין בכך את נזקו.

עוד טען שחר כי הבנק נמנע מלפעול כנגד מימוש זכותו הנטענת כנגד שני ערבים שהינם בעלי מניות עיקריים במחשבת- איבצ'ר וארנפלד.

ביום 2/8/04 ניתנה החלטה (ע"י כב' השופט שילה, בהיותו אז רשם) בעניין בקשת רשות להתגונן זו, אשר התייחסה לשתי טענותיו של שחר: (1)הטענה בעניין אי קבלת ערבותם של ערבים נוספים (2) הטענה בדבר התרשלות הבנק במימוש בטוחה, וניתנה לו רשות להתגונן בטענה שחתם על ערבות על יסוד התחייבות הבנק שעימו יחתמו עוד 5 ערבים אך בסוף חתמו פחות, ולא ניתנה לו רשות להתגונן בטענת התרשלות הבנק במימוש הבטוחה.

כנגד החלטה זו, הגיש הבנק ערעור (ע"א 3174/04). כבוד השופטת דותן קיבלה ביום 30/1/05 באופן חלקי את הערעור, וקבעה כי גם אם כל טענותיו של שחר תתקבלנה, נזקו המוכח, בשלב זה, הוא שליש מסכום החוב והוא זכאי, לכל היותר, להפטר מהחלק היחסי של הערבות שהיה נופל על שכמם של שני הערבים הנוספים. ולפיכך התנתה השופטת דותן את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סכום של 2,000,000 ₪ בקופת בית המשפט (או ערבות בנקאית). על החלטתה של השופטת דותן הגיש שחר בקשת רשות ערעור לבית המשפט עליון (רע"א 2075/05), אשר נדחתה, ובית המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) בהחלטתו מיום 5/6/05 השאיר קביעת הש' דותן על כנה וכן אשרר את הקביעה המשפטית לעניין מה יהיה הדין אם טענת ההגנה של שחר תתקבל (היינו שאינו מופטר מכל החוב, אלא לכל היותר עומדת לו הגנה לעניין 1/3 החוב בלבד).

הסכום שנקבע ע"י כב' השופטת דותן, הופקד ע"י שחר ב- 15/3/05 כערבות בנקאית.

במהלך ניהול התיק נפטר מר יוסף שחר, וכתב התביעה תוקן בהחלטה מיום 2/12/07, באופן שתחת הנתבע, יוסף שחר, נכנסה אשתו היורשת, הגברת תמימה שחר. לאחר מכן, וכפי שאפרט, הגישה אשתו הודעה לצד ג' כנגד ארנפלד.

טענות איבצ'ר

לאחר צירופו של איבצ'ר לכתב התביעה המתוקן, הלה הגיש בקשת רשות להתגונן (בש"א 21162/04) ובמסגרתה טען כי הינו מחזיק באמצעות חברה שבבעלותו בחלק ממניותיה של מחשבת.

כן טען כי בעקבות היכרות שהייתה לו עם שלמה פיוטרקובסקי, ששימש כמנכ"ל הבנק, הציע לו האחרון כי החברה תעביר את פעילותה הבנקאית שניהלה בבנק לאומי אל הבנק, באותם התנאים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ