בנק הבינלאומי ירושלים סניף ממילא 31015 נ' זמיר ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה לתשלום יתרת החוב בחשבון הבנק של המבקשים המתנהל אצל המשיב. בכתב התביעה נטען כי המבקש 1 (להלן: "המבקש") מנהל חשבון בנק אצל המשיב החל משנת 1989, אשר נותר ביתרת חובה. בנוסף, נטל המבקש הלוואות, אך לא עמד בתשלומן ומשכך הועמדו ההלוואות לפירעון מידי. המבקשת 2 (להלן: "המבקשת"), בת זוגו של המבקש, הינה ערבה לחובות המבקש בחשבון.

המבקש טוען כי לאורך כל התקופה בה התנהל חשבונו אצל המשיב חויב בריביות גבוהות במיוחד וכי המשיב התנה שירות בשירות באופן שהמבקש אולץ לפתוח תכניות חסכון או פיקדונות עם ריבית זכות זעומה ובמקביל קיבל אשראי בריבית גבוהה. בהתאם לחוות דעת מומחה שצורפה לבקשה, רק בשנת 2011 הפסיד המבקש סך של 5,686 ₪. המבקש טוען כי לאחר שיקבל את כל דפי החשבון, יוכל להשלים את חוות הדעת.

עוד טוען המבקש, כי במועד הגשת התביעה היו לו פיקדונות בסכום של 82,500 ₪, כך שיש להפחית סכום זה מיתרת החוב הנטענת.

המבקשת 2 טוענת כי מעולם לא היה לה קשר לעסקי המבקש, אך בשלב מסוים נאמר למבקש כי אם לא תחתום כערבה, לא יכובדו שיקים של המבקש. בלית ברירה, הגיעה המבקשת, שהינה חולת סרטן, לבנק וחתמה על מסמכים, אותם לא הבינה מבלי שניתנו לה הסברים באשר לתוכנם. יום לאחר מכן, הוחזרו בכל זאת השיקים והחשבון הוגבל. המבקשת טוענת כי לו היתה יודעת שהחשבון יוגבל לא היתה חותמת על מסמך כלשהו.

כידוע "מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי). עם זאת נדרש ממבקש הרשות להתגונן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)." (ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

במקרה זה, טענות המבקשים, אשר פורטו בתצהיריהם, עשויות להקנות להם הגנה לכאורה בפני התביעה. כך הוא באשר לטענת המבקש בנוגע לחיובי הריבית והתניית שירות בשירות וכך הוא באשר לטענת המבקשת בנוגע לנסיבות חתימתה על כתב הערבות.

לפיכך, אני מורה על קבלת בקשת הרשות להתגונן. התצהירים התומכים בבקשה ישמשו כתבי הגנה.

התיק יועבר להקצאה בפני מותב שיפוטי.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, בהעדר הצדדים.