בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' ארנון בס ואח'

נתבעים 1 . ארנון בס ע"י עו"ד נורי קונפורטי 2 . רונן גריד י ש ע"י עו"ד טל אברהם 3 . קיי ג'.צ'יינג בע"מ (ניתן פסק דין בהעדר)

פסק דין – נתבעים 1 ו-2

לפניי תביעה כספית ע"ס 19,000 ₪ שהוגשה על-ידי הבנק הבינלאומי כנגד הנתבעים להשבת סכומו של שיק, אשר בטעות לא בוטל על ידי הבנק ואשר בעקבות כך, סכומו שולם לאוחזת השיק שהפקידו (הנתבעת 3) ולאחר מכן, שולם בשנית על ידי הבנק ללקוחו, שביקש את ביטול השיק (הנתבע 1). התביעה הוגשה גם כנגד הנפרע בשיק (הנתבע 2). עילת התביעה כנגד כל הנתבעים הנה בעיקרה עשיית עושר ולא במשפט וטענת הבנק כי יש לחייב את מי מהצדדים אשר היו אמורים לשלם את סכום השיק לפי עסקת היסוד.

התביעה

הנתבע 1 הנו לקוח של התובע בסניף הבנק הידוע כאבני חן. הנתבע 1 משך שיק ע"ס 19,000 ₪, לפקודת הנתבע 2, כאשר מועד פירעון השיק הינו יום 31.1.06. השיק הוסב על ידי הנתבע 2 לנתבעת 3, בחתימת הנתבע 2 או בחתימה הנחזית להיות שלו. השיק הוצג לפירעון ביום 9.2.06 ע"י הנתבעת 3. ביום 10.2.06, כעשרה ימים לאחר התאריך שנקוב על השיק כתאריך פירעון, מסר הנתבע 1 הוראת ביטול ביחס לשיק. הוראת הביטול ניתנה ביום שישי, כשסניף הבנק היה סגור ועבד במתכונת של תורנים בלבד.

הנתבע 1 מסר את הודעת הביטול, מבלי לציין שתאריך מועד הפירעון של השיק חלף וכי השיק הוצג לפירעון יום קודם לכן. לפיכך, יש לייחס לנתבע 1 רשלנות תורמת. התובע ניסה לעשות מאמצים לביטול השיק, ביום 12.2.06 (יום א'), אך ללא הועיל ולפיכך נאלץ לכבדו. בנסיבות העניין, זוכה חשבון הבנק של הנתבעת 3. לטענת התובע, לו היה הנתבע 1 מוסר את ההודעה על ביטול השיק לפני מועד פירעון השיק ו/או לפני מועד הצגת השיק לפירעון, הייתה לבנק אפשרות לתקן את הטעות, גם אם הבנק היה טועה.

לטענת התובע, על הנתבע 1 להשיב את סכום השיק לתובע בשל מחדלו ובקשתו לבטל את השיק יום לאחר מועד הצגתו לפירעון בחשבון, במיוחד ביום בו סניף הבנק סגור, וכעשרה ימים לאחר תאריך הפירעון. ביום 29.11.06, זוכה חשבון הבנק של הנתבע 1 על-ידי התובע בסכום השיק בצירוף ריבית עד למועד התשלום הנ"ל, על-מנת למנוע טענת חיסרון כיס כלשהי עד להכרעת בית המשפט.

באשר לנתבע 2, טוען התובע כי הלה הסב את השיק בחתימתו ו/או בחתימה הנחזית להיות שלו, לנתבעת מס' 3, אשר קיבלה כספים שלא כדין. לחלופין, טוען התובע כי ככל שתהיינה טענות של הנתבעים אחד כלפי השני או כלפי נתבע כלשהו אחר, בגין כשלון תמורה, הרי שהתובע יהא זכאי להשבת סכום השיק כשיפוי בגין כיבוד השיק ומתן תמורה כספית עבורו לנתבעת 3, ללא החזר מהנתבע 1.

ביום 15.2.07 נשלחו התראות לשלושת הנתבעים, אך סכום השיק לא הוחזר ע"י מי מהם. התביעה מוגשת בעילת עשיית עושר ולא במשפט, כנגד כל הצדדים המופיעים על השטר, על מנת שבית המשפט יבחן מי מבין הנתבעים חייב בהשבת סכום השיק לתובע, בהתאם להלכה הקבועה בפסיקה לפיה במקרה של טעות של הבנק בכיבוד שיק, צריך להתנהל דיון בין כל הצדדים הראויים, שבסופו המושך או הנפרע יצטרכו לשאת בהפסד הממון וההפסד של הממון אינו צריך ליפול על הבנק.

הגנת נתבע 1

לטענת הנתבע 1, הוא משך את השיק מתוך ידיעה שלא יופקד במועד הפירעון הנקוב בו דהיינו, ביום 31.1.2006. לאור נסיבות שנוצרו, נאלץ הנתבע 1 לבטל את השיק ועל כן מסר באופן אישי את הוראת הביטול בסניף בו מנוהל חשבונו. הנתבע אינו חולק על כך שהורה על ביטול השיק ביום שישי בשבוע, יום בו הסניף אינו פתוח לקהל. יחד עם זאת, לטענתו מסר את הודעת הביטול בכתב לידי הפקידה התורנית (ששמה חגית) וכבר באותו היום, קיבל אישור טלפוני מהפקידה, כי קיבלה את הוראת הביטול, העבירה אותה כנדרש וכי ההוראה התקבלה והשיק לא יכובד ע"י הבנק. ביום א', התקשר שנית לבנק על-מנת לוודא כי הביטול נעשה ואז נמסר לו כי בשל כשל מחשבים בין סניפו לבין הסניף המרכזי של הבנק (במגדל שלום), הוראת הביטול לא הגיעה ליעדה ולא בוצעה. לפיכך, השיק כובד על-ידי הבנק מתוך טעות, חשבון הבנק של הנתבעת 3 זוכה בסכום השיק וחשבון הנתבע 1 חויב בסכום השיק. לאחר שדרש הנתבע 1 מהבנק, באמצעות באת כוחו, לזכותו בסכום השיק, נערך בירור וביום 29.11.06, זוכה חשבונו בסכום השיק. הנתבע 1 טוען כי לא היה מודע לכך שהזיכוי הינו זמני ועד להכרעת בית המשפט.

הגנת נתבע 2

לטענת הנתבע 2, דין התביעה כנגדו להידחות או להימחק על הסף וזאת משום שאין לו כל קשר לפרשה הנזכרת בכתב התביעה, לצדדים המעורבים בה ולמעשים הנטענים בה. שמו מופיע בצורה שגויה בשני צידי השיק, השיק לא נכתב ו/או נחתם על ידו והוא מוכן אף לעבור בדיקת גרפולוג להוכחת טענתו זו. כל המעשים שפורטו בתביעה מוכחשים לכשעצמם מחוסר ידיעה, לא נעשו על ידו ו/או ע"י מי מטעמו ואף לא היו בידיעתו. הנתבע 2 טוען כי מעולם לא ראה את השיק המדובר טרם הגשת התביעה, מעולם לא אחז בו ובוודאי שלא הסב אותו לנתבעת 3, ואף אם יוכחו כל העובדות המפורטות בכתב התביעה, אין בכך להקים עילת תביעה כנגדו ולבטח שלא עילת תביעה הנובעת מעילת עשיית עושר ולא במשפט. עוד טוען הנתבע 2 כי התובע ידע עובר להגשת התביעה, כי אין לנתבע 2 כל קשר לפרשה, ובכל זאת בחר להגיש כנגדו תביעת סרק.

הנתבעת 3

כנגד הנתבעת 3 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, כבר ביום 2.9.08, לפיו חויבה לשלם לתובע את סכום השיק, ע"ס 19,000 ₪, משלא הגישה בקשת רשות להתגונן. לאחר שהוגש כתב תביעה מתוקן, בהמשך להמלצתי לפירוט עילת התביעה כנגד הנתבעים, צורפה הנתבעת 3 כנתבעת פורמאלית בלבד והיא לא התייצבה לדיונים. ב"כ התובע טען כי נפתח כנגד הנתבעת 3 תיק הוצאה לפועל, אך עד לאותו היום לא הצליחו לגבות ממנה דבר.

דיון

במסגרת ישיבת ההוכחות בתיק, העידו לפני, מטעם התובע, הגב' בריסי חגית, אשר משמשת כמורשית חתימה בסניף התובע וכן הנתבעים 1 ו-2 בעצמם. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

אין למעשה מחלוקת ממשית כי הבנק טעה בכך שנמנע מלבטל את השיק. הדבר עולה מכתב התביעה עצמו, אם כי הבנק נמנע מלהודות בכך במפורש בכתב התביעה. הודאת הבנק בטעות עולה במפורש מעדותה של הגב' בריסי (עמוד 2, שורה 26 לפרוטוקול):

"ש. לפי התצהיר את אומרת שאילולא טעות השיק היה מבוטל?

ת. נכון"

הגב' בריסי בתצהיר עדותה הראשית מתארת את נסיבות הטעות כך (ראה סעיפים 7-5):