בנק דיסקונט סניף קרית ביאליק נ' זוהר

החלטה

פתח דבר

העניין שבפני, בקשת הנתבעת לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדה בהיעדר הגנה, על ידי כב' הרשמת ש. פומרנץ ביום 7.1.2009.

כתב התביעה הוגש ביום 28.5.2008 בגין יתרת חובה נטענת ע"ס 32,230 ₪ אשר נותרה בחשבון בנק מס' 210331 אצל התובע, חשבון בנק אשר נוהל על ידי וע"ש הנתבעת.

ביום 5.1.2009 הוגשה בקשת התובע למתן פסק דין בהיעדר הגנה, בהתבסס על אישור מסירה מיום 5.6.2008, המעיד על מסירת כתב התביעה בידי נציג רשות הדואר לידי הנתבעת, בכתובת ניל"י 1 קרית ביאליק, אותה כתובת המופיעה על מסמכי פתיחת חשבון הבנק. בהתאם ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

טענות הצדדים

הנתבעת פנתה והגישה ביום 1.4.2012 בקשה לביטולו של פסק הדין, שם טענה כי לא קיבלה את כתב התביעה וההזמנה לדין, שכן הם נמסרו לכתובת בה לא התגוררה במועד בו הוגשה התובענה, ולמעשה התובענה נמסרה לאימה, ולא אליה – כאשר אימה, אשר לה עבר בעייתי בהקשר של צבירת חובות, הסתירה ממנה את דבר קבלת כתב התביעה.

הנתבעת הצהירה כי נודע על פסק הדין מספר ימים לפני הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, הקרי, בחודש מרץ 2012, עת שפנתה לפתוח חשבון בנק בבנק אחר, אז נודע לה על הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטים כנגדה מכח פסק הדין.

לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי במידה והייתה מודעת לחוב, הייתה דואגת לקטוע את מירוץ הריבית על הסכום הנתבע, וכן טענה כנגד החיוב, כי חלק מהפעולות בחשבון הבנק בוצעו על ידי אמה, תוך כדי שהנ"ל מזייפת את חתימת הנתבעת.

התובע השיב לבקשה לביטול פסק דין, ולגישתו יש לדחות הבקשה לביטול פסק דין בשל האיחור הניכר שבהגשתה, תוך שהבקשה נשענת על אדנים שקריים, וכן הוסיף כי יש לדחות הבקשה לגופה, שכן הנתבעת מודה בדבר החוב לתובע.

שאלה ראשונה: האם הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור?

לאחר בחינת טענות הצדדים, דומני כי התשובה לשאלה זאת, מצויה ב"תחום האפור". התובע הפנה לבקשות שונות אשר הוגשו ללשכת ההוצאה לפועל כביכול בשמה של הנתבעת, ולמכתבים אשר כביכול נכתבו בשמה של הנתבעת, חתומים בידי עוה"ד פאטמה מנאע ובנו גנות (אשר עם חלוף הזמן, הוצא מלשכת עוה"ד). הנתבעת ציינה כי אותם מסמכים לא הוצגו בפניה, לא נערכו על ידה, אימות חתימתה על גבי חלקם הינו שקרי, ומעולם לא פגשה בהם (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 3-12).

אציין כי הנתבעת פירטה יותר מפעם אחת, כי אמה ריצתה עונש מאסר בשל הסתבכותה הכלכלית (עבירות על חוק מע"מ וכיו"ב), וכן ככל הנראה כל הפעולות המשפטיות אשר לכאורה נעשו בשמה, הינן פרי פעולותיה של אמה.

לאור האמור, אין זה ברור מהו המועד הראשון בו נודע לנתבעת על ההליכים, והספק, במקרה זה, פועל לזכותה; ייאמר כי בעדותה ועל פי דבריו של ב"כ התובע, המועד הראשון בו נוצר קשר בנושא מול הנתבעת במישרין הינו בתחילת חודש מרץ 2012, ולכאורה הנתבעת פעלה בתוך 30 הימים הראשונים לאחר אותו מועד.

כבר נקבע בפסיקה כי ידיעה על קיומו של פסק דין במשך תקופה ארוכה בעקבות הליכי הוצל"פ שננקטו לביצוע פסק הדין יוצרת מניעות והשתק מלטעון לביטול פסק הדין מחמת אי קבלת התביעה . בש"א (תל-אביב) 161700/08 יוסף ראובני נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, סעיף 6 להחלטה (מאגר נבו).

בתי המשפט מעדיפים לעסוק במהות ככל שניתן ולפצות בהוצאות ובערובה על אי הנוחות שנגרמת למשיב כאשר מבוקש לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה. לפיכך לא בנקל תידחה בקשה לביטול פסק דין גם כאשר הוגשה באיחור. יחד עם זאת כאשר הבקשה לביטול פסק הדין מוגשת באיחור ניכר מבלי לצרף בקשה להארכת מועד המפרטת את טעמי האיחור, כאשר טענות המבקש בנוגע לסיבת האיחור אינן מעוררות אמון וכאשר טענות ההגנה העומדות בסתירה להודעת בעל דין, יש מקום לבחון האפשרות לדחות את הבקשה גם אם משמעות הדבר שלא יינתן למבקש יומו להעלות טענות הגנה במסגרת הליך משפטי מלא. בר"ע 515/08 רמי ברהום נ' עיריית ירושלים (מאגר נבו).

עוד נקבע כי יש מקרים בהם המחדל בדמות איחור בפנייה לבית המשפט לבקשה לביטול פסק דין יהיה כה משמעותי עד שיאפיל על השיקול של סיכויי ההגנה. ע"א (חיפה) 10940-05-09 הכובש חולון מפעלי מתכת בע"מ נ' חברת גב-ים לקרקעות בע"מ (מאגר נבו).

יחד עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות של פתיחת שערי בית המשפט בפני מי שהגיש בקשה לביטול פסק דין באיחור כאשר דחיית הבקשה תגרום עוול למבקש וכאשר עולה מחומר הראיות כי המבקש התחיל לפעול במרץ ברגע שנודע לו פסק הדין והמשיב היה מודע לכל מהלכיו של המבקש, שהיו מכוונים בבירור לביטול פסק הדין שניתן כנגדו. רע"א 7931/06 יהושוע ולדהורן נ' הבנק הבינלאומי הראשון (מאגר נבו).

הספק, לגבי מודעותה של הנתבעת, כאמור לעיל, אמור לפעול לזכותה, ולפיכך אני קובע שהבקשה לביטול פסק דין לא הוגשה באיחור.

האם קמה עילת ביטול פסק הדין מחובת הצדק ?