בנק דיסקונט לישראל בע " מ נ' מ.א.ג.לפלסטיק בע"מ

החלטה

הדיון נקבע לשעה 11:00. השעה כעת 11:40 ואין התייצבות מטעם ב"כ הנתבעת.

בצר לו, בית המשפט לא יוכל להמתין יותר מארבעים דקות עד שיתייצב ב"כ הנתבעת לדיון.

חשוב להדגיש, ובצדק רב נטען על ידי ב"כ התובע, כי משרדו של ב"כ הנתבעת מונה מספר רב של עורכי דין, והיה עליו לכלכל את צעדיו או לבקש מעו"ד ממשרדו לתגבר אותו ולהופיע במקומו בתיק זה או בתיק שהוא נמצא בו כעת.

על כן אני מחליטה לקיים את הדיון בהעדרו של ב"כ הנתבעת.

ניתנה והודעה היום ג' אדר תש"ע, 17/02/2010 במעמד הנוכחים.

אינעאם שרקאוי, רשמת

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע שטרות.

1.נציג הנתבעת טען בתצהירו כי הצ'קים אשר הוגשו לביצוע על ידי התובע נמסרו לחברה בשם אגרופילד (להלן "החברה"). החברה לא נתנה כל תמורה לנתבעת והתחייבה להחזיר את השטרות שבידיה לידי הנתבעת.

הנתבעת בעצם טוענת, לכישלון תמורה מלא, היות וזכות הקניין בשטרות פגומה אין התובע אוחז בהם כשורה.

2. נציג הנתבעת נחקר בפניי על תצהירו, ולאחר החקירה סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם.

דיון

3. טענת כשלון מלא של התמורה, די בה כדי להעניק למבקש רשות להתגונן, אך בתנאי שטענה זו מועלת בין צדדים קרובים לשטר.

נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה נגד צד ג' בשטר, די לא בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעימו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד ג' שאליו סוחר השטר. אולם, ראוי להדגיש כי אין די בטענתו הסתמית של הנתבע שהשטר שעליו חתם הינו פגום, ועליו להראות מה ברצונו להוכיח אם תינתן לו רשות להתגונן. הנתבע צריך להצביע על עובדה שאם יוכל להוכיח אותה בבית המשפט יראה השטר כפגום ואז יעבור נטל ההוכחה אל התובע ועליו יהיה להוכיח כי הוא אוחז בשטר כשורה.

4.בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן לא דנים בשאלה אם התובע אוחז בשטר כשורה או לא. בשלב זה אנו שואלים האם הראה הנתבע הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני תביעתו של הנפרע אשר נטל ממנו את השיק. ודי, בראיה לכאורה שקיים פגם בזכות הקניין של התובע כדי לזכות את הנתבע ברשות להתגונן.

5.השאלה שבית המשפט צריך לשאול את עצמו בעת בירור הבקשה לרשות להתגונן איננה אם השתכנע בנכונות גרסתו של הנתבע, אלא אם גרסה זו תשמש לו הגנה אם תוכח במשפט (ראה ע"א 153/66 בית וגן בהרצליה בע"מ נ' בנק הפועל המזרחי בע"מ, פ"ד כ' (3) 515,518,519.

6.לעניינינו, הנתבעת טוענת כי העסקה הגלומה בשטרות לא בוצעה ועל כן קיים פגם בזכות הקניין של החברה אשר העבירה את השטרות לתובע, משמע כי אין התובע אוחז כשורה בשטרות. סיחור השטר לצד ג', במקרה כמו שלנו, כמוהו כמעילה באימון. וכאשר מעלה המבקש בתצהירו טענה שלפיה סוחר השטר לאחר שלא בוצעה העסקה שבקשר אליה הוא ניתן, די בכך להעניק לו רשות להתגונן (ראה ע"א 218/66 חביה ואח' נגד גליק, פ"ד כ' (3) 63,67).

7.השאלה החשובה בעניינינו, היא כשרותה של עסקת היסוד, מנהל הנתבעת לא גילה בתצהירו אם קיים הסכם בין הנתבעת לבין החברה, לא פירט את פרטי ההסכם אשר בעטיו ניתנו הצ'קים, לא את התמורה שהייתה החברה להעביר לידי הנתבעת, האם הצ'קים סוחרו לפני תאריך ביצוע העסקה שהוסכם עליו בין הנתבעת לחברה. מנהל הנתבעת, לא ידע להסביר בתצהירו מדוע לא נרשם על גבי הצ'קים כי הינם לביטחון או מותנים בקיומו של תנאי כלשהו.

מחקירתו של מנהל הנתבעת בפניי, נוטה אני להאמין, כי הנתבעת ידעה כי הצ'קים סוחרו על ידי החברה. יתרה מזו, אף הצ'קים נמסרו על ידי הנתבעת לחברה כשאינם מוגבלים וניתן לסחרם לידי צדדים שלישיים, כפי שעשתה החברה במקרה שבפניי.

בתצהיר, בחקירתו בפניי ובאמצעות בא כוחו הדגיש וחזר והדגיש מנהל הנתבעת כי הצ'קים סוחרו על ידי החברה שלא בהרשאתו, אך כשנשאל מדוע לא הגביל את סיחור הצ'קים ברישום הערת "למוטב בלבד", ענה מנהל הנתבעת כי נרשם שם הנפרע, החברה.