תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
8382-04-12
06/06/2013
|
בפני השופט:
אורי פוני
|
- נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
|
הנתבע:
1. איי.בי.סי. מועדון ארוחת הבוקר ישראל בע"מ 2. אמר עילם 3. רעיה עילם
|
|
החלטה
1.הנתבעת מס' 1 (להלן – החב') ניהלה חשבון בסניף רחביה של התובע בירושלים.
2.על פי כתב התביעה שהוגש בהליך של סדר דין מקוצר נטלה החב' ביום 6.1.10 הלוואה בסך של 250,000 ₪.
החב' לא עמדה בתנאי החזר ההלוואה.
3.החוב הנתבע מהנתבעים מורכב הן מיתרת חוב ההלוואה והן מהיתרה שנוצרה בחשבון החב'.
4.הנתבע מס' 2 היה בכל הזמנים הרלוונטיים בעל עניין בחב'. כמו כן, חתם הוא על כתב ערבות מתמדת לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום.
בנוסף לנתבע מס' 2, היתה נתבעת נוספת, בשם רעיה עילם, אשר אף היא חתמה על כתב ערבות להחזר ההלוואה (להלן – הנתבעת הנוספת).
5.במסגרת תצהירו בתמיכה לבקשה לרשות להתגונן מאשר הנתבע מס' 2 את העובדה כי החב' ניהלה את החשבון נשוא כתב התביעה מסוף שנת 2009 וכי נטלה את ההלוואה בסך של 250,000 ₪.
כמו כן, אישר הנתבע מס' 2 כי עקב קשיים כלכליים בהם היתה שרויה החב' במועדים הרלוונטיים, חרגה החב' ממסגרת האשראי שהועמדה לרשות ע"ס של 100,000 ₪.
במצב דברים זה, טוען הנתבע מס' 2 כי הגיע לסיכום עם נציגי התובע בסניף להסכמה כי החריגה ממסגרת האשראי תכוסה עד לחודש פברואר 2012 וכך אכן נעשה בפועל. בין היתר נטען כי לחשבון החב' הופקו המחאות.
בשל פעולות אלה הוא פנה לנציגי התובע על מנת להפסיק את הטיפול המשפטי. בקשה זו לא נענתה לאור העובדה כי הטיפול הועבר לעו"ד התובע. אף חרף זאת הוא ניסה להגיע להסדר אך זה לא צלח.
6. למען הסדר הטוב, יש לציין כי במועד מאוחר יותר נחתם הסכם פשרה בין התובעת לבין הנתבעת מס' 3.
7. מתוך חקירתו של הנתבע מס' 2 עולה כי הנתבעת מס' 1 אינה פעילה כיום. כמו כן, אישר הנתבע כי חרף העובדה כי התובע העמיד לחב' מסגרת אשראי, הרי שברוב הזמן ובעיקר בסוף שנת 2011 חשבון החב' חרג ממסגרת האשראי וזאת, בין היתר, כי פסקה פעילות החב' בחשבון, כאשר מצד אחד נמשכים כספים מהחשבון ומצד שני אין כספים המוזרמים לו.
הנתבע מס' 2 אף אישר כי אין ברשותו כל אסמכתא או תיעוד כלשהו שבו מפורט הסיכום שאליו, לטענתו, עם מנהלת סניף הבנק.
הנתבע אף הודה כי לשיטתו חובו כלפי התובע עומד על כ-82,000 ₪.
8.לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הנתבע מס' 1 חרף הטענות בתצהיר לא הביא ולו אסמכתא אחת אשר תסתור את מסמכי התובע ו/או תתמוך בטענותיו כי חרף היות החשבון בחריגה ממסגרת האשראי הלוואה המשיכה להיות משולמת באופן שוטף. העדר תיעוד כה רלוונטי יש בו כדי להצביע על חולשת גרסת ההגנה והעדר תשתית עובדתית לתמיכה בגרסה.
מדפי החשבון מטעם התובע אין ספק, לטעמי, כי גרסת התובע כי חשבון החב' היה ביתרת חובה עקב חריגה ממסגרת האשראי כך שמבחינת התובע והדין אין ולא היתה כל מניעה מצד אחד להפסיק המשך העמדות האשראי ומנגד לגבות את יתרת החוב שנוצר כתוצאה מכך. לעניין זה, יש לשוב ולציין את אשר הצהיר הנתבע מס' 2, כי החב' נכנסה לקשיים כספיים אשר הביאו, בסופו של יום, להפסקת פעילותה.
קלישותה של הגנתו של הנתבע מס' 2 נלמדת אף מהעובדה כי הנתבעת מס' 3, שהינה אמו, חתמה על הסדר לפרעון החוב, שיש בו כדי להעיד על נכונות החוב וגובהו. עובדה נוספת הינה כי הנתבע מס' 2 לא השכיל להציב מצדו את פירוט יתרת החוב, לשיטתו, כאשר אף הנתבע מודה בקיום סכום של 82,000 ₪.
6.לאור כל האמור לעיל, הבקשה לרשות להתגונן נדחית.