בנק דיסקונט לישראל בע:"מ (סניף המסגר) נ' פישלר ואח'

פסק דין

1.בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו מיום 13.3.13, של כב' רשם ההוצל"פ דניאל הורוביץ בתיק הוצל"פ 01-12290-33-1 שדחה בקשתו של המבקש להורות על הגדלת קרן החוב בתיק בסך של 23,326 ₪.

בהחלטה קודמת מיום 5.3.13, קבע הרשם כי הסכום האמור הינו הוצאות כינוס ולא מצא צורך לבצע הגדלת חוב בתיק.

2.המדובר בתשלום ארנונה ובתשלום מס שבח ששילם כונס הנכסים במסגרת עסקת המכר, הוצאות שאושרו בהחלטה מיום 28.1.13.

המבקש טוען כי לאחר מכירתה של הדירה נותרה יתרת חוב בתיק, מעבר לסכום ההוצאות והגדלת הקרן נועדה להבטיח למבקש גביית מלוא החוב מכספים נוספים שיתקבלו בעתיד.

3.משיבים 4 ו- 5 הודיעו כי משאירים לשיקול דעת ביהמ"ש את שאלת הגדלת קרן החוב.

משיבה 2, שדירתה נמכרה ראשונה על פי החלטת רשם ההוצל"פ, מסכימה כי מגיע לכונס הנכסים החזר עבור ההוצאות שהוציא במסגרת כינוס הנכסים, אך טוענת שאין לצרף ההוצאה לקרן החוב כדי שלא תישא ריבית גבוהה הנוהגת ביחס לריבית רגילה ולריבית לפי חוק פסיקת ריבית.

עוד נטען כי בסמכותו של הרשם לקבוע את דרכי התשלום ולכן במסגרת שיקול דעתו היה להחליט שלא להגדיל את החוב בתיק.

משיבים 1 ו- 3 לא מסרו כל תגובה.

4.לאחר שעיינתי בטיעוניהם של הצדדים החלטתי לדון בבר"ע כבערעור עצמו ולקבל את הערעור.

הרשם הנכבד לא הבהיר בהחלטתו מדוע בהוצאות כינוס לא מצא צורך לבצע הגדלת חוב בתיק ההוצל"פ.

יצוין כי בגין הוצאות כינוס קודמות בתיק מצא הרשם לנכון בהחלטה מיום 15.10.12, לאשר הגדלת קרן.

5.על פי סעיף 59 (א) לחוק ההוצל"פ הוצאות כינוס הן חלק מההוצאות בתיק ההוצל"פ ויחולו על החייב ודינן של ההוצאות לעניין ההוצאה לפועל כדינו של החוב הפסוק (סעיף 9 (ב) לחוק). הוראה זהה מצויה בסעיף 81 ב1(ד)(3).

סעיף 9 (ג) לחוק קובע כי ההוצאות ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

אשר על כן אין סיבה שלא לבצע הגדלת חוב בסכום הוצאות הכינוס.

ולבסוף, בפרעון רכיבי החוב השונים יש לפעול בהתאם להוראות סעיף 75 (א) לחוק.

6.הערעור מתקבל.

מזכירות ההוצל"פ תבצע הגדלת חוב בתיק ההוצל"פ בסכום האמור.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.