בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' קבוצת מרחב - אמפל בע"מ

החלטה

1.לפני בקשה לביטול עיקול אשר הוגשה על ידי הנתבעת – קבוצת מרחב אמפל בע"מ (להלן: "מרחב אמפל" או "הנתבעת" או "המבקשת").

2.התובע (להלן: "הבנק") הגיש ביום 11/3/13 תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת על סך 15,981,815.64 ₪ (4,325,254.57 דולר ארה"ב).

מניותיה של הנתבעת מוחזקות על ידי חברת אמפל אנרגיה בע"מ אשר 100% ממניותיה מוחזקות על ידי חברת Ampal – American Israel Corporation ׁ (להלן: "אמפל אמריקן), חברה אשר רשומה בארה"ב על פי חוקי מדינת ניו יורק והיא מצויה בהליכים על פי CHAPTER 11 בבית המשפט בארה"ב.

בחודש נובמבר 2011 הודיע הבנק למרחב אמפל על העמדה לפרעון מיידי לאשראי. (ההודעה צורפה כנספח 10 לכתב התביעה).

במסגרת ההודעה כתב הבנק, בין היתר, כי בשל מצבה של מרחב אמפל, העובדה שהיא מנהלת במשך פרק זמן העולה על שנה ניסיונות למכור מניות של חברת גדות מכליות ומאגרים לכימיקליים בע"מ (להלן: "גדות") – אשר שועבדו לטובת הבנק, וכן בשים לב לכך, שמצבה של אמפל אמריקן אשר חתמה ביום 3/12/07 על כתב ערבות לחובותיה של מרחב אמפל, החמיר על רקע הליכי CHAPTER 11 ועקב אי הסכמות בין הנושים של אמפל אמריקן והחברה, אשר לא יכלו להוביל לתוכנית הבראה לחברת אמפל אמריקן, וכיוון שלפי ידיעת הבנק, הנתבעת לא תוכל לעמוד בתשלום חובותיה לבנק כבר בתשלום הקרוב של ריבית בחודש דצמבר, אזי הבנק מודיע על העמדת מלוא החובות כלפיו לפרעון מיידי וללא כל דיחוי. (הבנק הפנה בסעיף 8 לסעיפים הרלוונטיים בכתב התחייבות ובשטר משכון שמכוחם הוא רשאי להעמיד את החוב לפרעון מיידי).

3.לאחר שהחוב הועמד לפרעון מיידי וסכומו בחודש נובמבר 2011 עמד על סך של כ- 238,000,000 ₪, הגיש הבנק בקשה לאכיפת שיעבוד ולמינוי כונס לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת פר"ק 42680-11-12. (להלן: "תיק הפירוק").

במסגרת תיק הפירוק מונו כונסו נכסים מטעם הבנק למניות חברת גדות.

הליכי מימוש המניות טרם הסתיימו.

4.כתב התביעה לא הוגש בגין כל יתרת החוב של מרחב אמפל כלפי הבנק עפ"י ספרי הבנק.

הבנק ביקש בשלב זה, להגיש תביעה רק בגין יתרת חובה של מרחב אמפל בחשבון של הלוואה אחת.

עסקינן בהלוואה בסכום של 5,670,000 דולר (הסכם הלוואה צורף כנספח 16 לכתב התביעה) ויתרת ההלוואה הכוללת ריבית עד ליום 28/2/13 לאחר שההלוואה הועמדה לפרעון מיידי, היא בסכום התביעה.

הבנק ציין בכתב התביעה, כי הוא לא מוצא לנכון להגיש בשלב הנוכחי תביעה בגין יתרת חובה של מרחב אמפל לבנק, כיוון שנוכח קיומם של הביטחונות שניתנו לבנק וההליך למימוש השיעבוד, נראה כי הגשת תביעות בגין כלל החובות אינה צעד הכרחי והיא תגדיל את הוצאות המשפט שלא לצורך.

צעד אשר יסב נזק גם למרחב אמפל. (הודגש, כי תשלום אגרה בגין יתרת החוב האמיתית של מרחב אמפל לבנק היא בסכום של 1.5 מיליון ₪. הוצאה שמרחב אמפל תחויב בה ישירות).

5.כאשר הוגשה התביעה , הוגשה גם בקשה לעיקול זמני.

הבקשה היא להטלת עיקול על כספים המגיעים לנתבעת מחברת בי. קומיוניקיישנס בע"מ וכספים בבנק לאומי.

הבנק טען, כי הוא זכאי לקבלת צו עיקול זמני, שכן קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ובמקרה דנן, קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

עסקינן בסכום חוב גבוה. הנתבעת חדלה מלהעביר לבנק כספים המגיעים לה מבי. קומיוניקיישנס. הליכי חדלות הפרעון שנקטה בהם חברת אמפל אמריקן והתנהלות הנתבעת במסגרת תיק הפירוק מעידה על מצבה הכלכלי ועל כך, שקיים לכל הפחות חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

הבנק טען, כי הנתבעת יכולה להביא להסרת העיקולים הזמניים על ידי תשלום החוב שלה לבנק. אך אם לא יינתן צו עיקול זמני, היא לא תוכל לגבות בבוא היום את החוב שייפסק בפסק הדין.

6.תמצית טענות המבקשת – מרחב אמפל: