בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' מבוא ים אשקלון בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש כנגד החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס מיום 25.9.11, בתיק הוצל"פ 01-19471-40-3, לפיה נדחתה בקשתו של המבקש למינוי כונס נכסים על זכויות המשיבים 1-3 במקרקעין אשר פורטו על ידו במסגרת הבקשה (להלן: "הנכס"), מכח עיקולים אשר הוטלו עליהם.

בהחלטתה נשוא הבר"ע קבעה הרשמת:

"לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה עניינית להיעתר למבוקש. אין לי אלא להפנות להחלטותיי המפורטות מימים 9.7.11, 15.7.11 ו – 25.7.11".

בהחלטתי מיום 23.10.11, הוריתי למשיבים להגיש תגובתם בכתב לבר"ע בתוך 21 יום.

במסגרת החלטתי מיום 30.11.11, נעתרתי לבקשת המשיבים למתן ארכה להגשת תגובתם וזאת עד ליום 4.12.11. ואולם, עד למועד כתיבת החלטתי לא הוגשה מטעם המשיבים תגובתם לבר"ע. לפיכך החלטתי בבר"ע תינתן על יסוד הנטען בכתב הבקשה.

לאחר שעיינתי בכתב הבקשה שבפניי, ובחנתי טענות המבקש, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהוא בהחלטתה של הרשמת הנכבדה, באופן המצדיק התערבותי. לפיכך, דינה של הבקשה למתן רשות ערעור – להידחות.

בראשית הדברים אציין כי לטעמי נפל פגם בהתנהלותו של המבקש אשר מצא להגיש את הבר"ע על החלטת הרשמת מיום 25.9.11, בעוד שבקשותיו להתמנות ככונס נכסים נדחו עוד קודם לכן במסגרת החלטותיה המפורטות והמנומקת של הרשמת הנכבדה אשר נזכרות בהחלטתה זו – עליהן כאמור לא הוגש מטעמו ערעור.

במסגרת הודעה שהוגשה מטעמו לאחר הגשת הבר"ע, הודיע המבקש כי על פי פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 5.12.11, הוטל עיקול על זכויות המשיבות 1-2 והמבקש אף מונה ככונס נכסים על זכויות אלה. בנסיבות האמורות סבוריני כי התייתר הצורך לדון בעניינן של משיבות 1-2 במסגרת הבר"ע שבפניי. פסק הדין הינו סופי ומחייב, אף אם כפי טענת המבקש טרם הפך לחלוט.

בכל הנוגע לטענות המבקש הנוגעות לקביעות הרשמת בעניין משיבים 4-8, הרי שככל שאלה לא רשמו ירושתם, יכול המבקש לפנות לבית המשפט המוסמך ולעתור למתן סעד הצהרתי , או לחילופין לפעול במתווה שהוצע על ידי הרשמת בהחלטתה מיום 25.7.11, לפיו יפנה המבקש לרשם המקרקעין בבקשה לרשום עיקול על זכותם של המשיבים 4-8 במקרקעין מכח פסק הדין מיום 10.7.11, או אז ניתן יהא לשקול מינוי כונס נכסים.

בנקודה זו אציין כי כלל לא הוברר בפניי הצורך במינוי כונס נכסים על זכויות היורשים הם המשיבים 4-8, שהרי משישנו עיקול זמני על זכויות המנוח, הרי שיורשיו ממילא נכנסים בנעליו, כך שהמינוי של המבקש תופס גם לגביהם.

באשר לטענות שהעלה המבקש בעניין זכויותיהם של צדדי ג' מול הנושה והכונס, הרי שאין זה עניין לתיק ההוצל"פ אלא להליך נפרד בבית המשפט.

לפיכך, על המבקש לפעול לרישום העיקול עליו לטענתו הוסכם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ואז כאמור תשקול הרשמת להרחיב פורמאלית את המינוי גם על משיבים 4-8.

אוסיף לציין כי אין בשיקולים שעמדו בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ואופן רישום העיקול כדי לשפר את מצבו של המבקש ולשנות את המצב הקיים. לדידי, היה על המבקש לעתור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כי המינוי יחול גם על משיבים 4-8.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בנסיבות ומשלא הוגשה תגובה מטעם המשיבים במועד שנקבע, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, יא' כסלו תשע"ב, 07 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.