אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סלמן אודליה ואח'

בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סלמן אודליה ואח'

תאריך פרסום : 25/08/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
9580-09
25/08/2010
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
הנתבע:
סלמן אודליה
פסק-דין

פסק דין

התובעת תובעת מן הנתבעת את יתרת החוב בחשבון הבנק של הנתבעת אצל התובעת. מדובר בחשבון שנפתח מלכתחילה על שמו של אביה של הנתבעת. בשלב כלשהו הנתבעת ביקשה להצטרף כבעלת חשבון נוספת. בחשבון ניתנה הלוואה שנפרעה בתשלומים חודשיים. ההלוואה הפסיקה להיפרע למשך מס' חודשים, כיון שהחשבון נכנס ליתרת חובה, ובשל כך הועמדה יתרת ההלוואה לפירעון מיידי וסכום יתרת החוב בחשבון הגיע ל- 19,256.51 ₪ שאותם תובעת התובעת מן הנתבעת. מדובר בתביעה לסכום קצוב שהוגשה בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967. הנתבעת הגישה התנגדות ובה טענה.

א. לא נשלח מכתב התראה לפי הוראות החוק ואף לא מכתב דרישה לפני פתיחת תיק ההוצל"פ.

ב. כתב ההלוואה לא צורף.

ג. לא צויין מועד יצירת החוב ואמדן חישובי הריבית.

ד. בניגוד לנהלי המפקח על הבנקים לא הודע לנתבעת על היווצרות התביעה.

ה. לא צויין מס' החשבון בכתב התביעה.

ו. הבנק השתהה בהגשת התביעה וכן צבר ריבית והצמדות שלא בתום לב.

ז. החשבון לא נפתח בתאריך האמור בתביעה אלא כ- 20 שנה לפני כן.

ח. לא מדובר בסכום קצוב.

כב' הרשמת נמרודי (כתוארה אז) המליצה, והצדדים קיבלו את המלצתה, שתינתן רשות להתגונן, יוגש כתב תביעה מתוקן בצירוף המסמכים ויוגש כתב הגנה בסדר דין מהיר וכך נעשה.

מתוך מסמכי התביעה עולה כי הנתבעת צורפה לחשבון של אביה לפי בקשתה בשלב כלשהו לאחר שהחשבון היה פעיל. ביום 1.3.06 ביקשה הנתבעת, בחתימתה, לקבל הלוואה בסך 19,000 ₪ לצורך כיסוי יתרות החוב בחשבון. ההלוואה ניתנה ונפרעה במשך זמן עד שהפסיקה להיפרע, משום שחשבון העו"ש היה ביתרת חובה, לכן יתרת ההלוואה הועמדה לפרעון.

לפי דרישת ב"כ הנתבעת מסר ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת כ- 427 דפי חשבון ממועד פתיחת החשבון ועד הגשת התביעה. היו חסרים 5 דפים שלא נמצאו על ידי הבנק, מסיבות שלא הובהרו. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו מנהל סניף הבנק והנתבעת.

מתוך חקירת המנהל עולה כי בעת צירופה של הנתבעת לחשבון היה החשבון ביתרת זכות. הבקשה המקורית לצירוף הנתבעת כבעלת חשבון נוספת לא נמצאה וזאת ככל הנראה בשל שיפוץ שנעשה בסניף, ואולם נמצא צילום שלה. לבקשת הנתבעת הועמדה ההלוואה הנזכרת לעיל בסך 19,000 ₪ שהיתה אמורה להיפרע ב- 60 תשלומים. הנתבעת לא עמדה ב- 3 תשלומים לכן ההלוואה הועמדה לפרעון מיידי, לפי תנאיה. נשלח מכתב התראה, לפי הכתובת שנמסרה בעת צירוף הנתבעת כבעלת חשבון נוספת, שזו היתה הכתובת האחרונה שעודכנה במסמכי הבנק.

הנתבעת טוענת בתצהיריה שהיא צורפה לחשבון כ- 20 שנה לאחר שנפתח. ביום 1.3.06 הוענקה לה הלוואה בריבית קבועה של 12.5% על מנת לכסות את יתרת החוב בחשבון העו"ש. לא נשלחו לה מכתבי התראה, לפי כתובתה המעודכנת מאז 30.7.07, וזאת למרות שבאפריל 2008 נפגשה עם מנהל הסניף ומסרה לו את כתובתה העדכנית. התובעת טענה שחסרים 5 דפי חשבון שלא מאפשרים לה לבדוק את הריביות. הנתבעת טענה שהתביעה לא מתאימה לדיון מהיר.

הצדדים נחקרו ולאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי לנתבעת אין למעשה הגנה כלשהי בקשר לתביעה. הנתבעת מודה שהיא ביקשה להצטרף כבעלת חשבון נוספת. הנתבעת מודה שהיא ביקשה הלוואה . הנתבעת מודה שההלוואה לא נפרעה.

אני מקבל את עדותו של מנהל הסניף לפיה, הנתבעת לא מסרה לו על שינוי כתובת וכי מנהל הסניף אינו הכתובת להודיע על שינוי כזה. שינוי כזה, אם נעשה, נעשה על ידי פקידי הבנק ולא על ידי מנהל הסניף. אני מקבל גם את עדות המנהל לפיה היתה פגישה בינו לבין הנתבעת על מנת לבדוק כיצד להסדיר את כיסוי החוב. היינו, הנתבעת ידעה על החוב ואף רצתה להסדיר אותו. הנתבעת עצמה העידה שהגיעה לסניף כדי להסדיר את חובה. לשאלת ביהמ"ש העידה התובעת כי החוב נבע כתוצאה מכך שהיתה לה בעיה רגשית וכספית בעקבות פטירת אביה והיא ניסתה להגיע להסדר על הריבית אך לא הצליחה.

העולה מהאמור הוא כי אין לנתבעת הגנה כלשהי נגד התביעה. לא ניתן לטעון שבגין חוסר של 5 דפי חשבון מתוך למעלה מ- 420 יש קושי לדעת אם החשבון נכון. לא הובא ראיה שהנתבעת הודיעה בכתב על שינוי כתובת, לפיכך, נשלחו התראות כדין וכמוסכם לכתובת האחרונה שהיתה ידועה לבנק מתוך מה שהנתבעת מסרה.. כל כתב ההגנה היה ניסיון של הנתבעת להמעיט את רוע גזר הדין, למרות שהיא עצמה יודעת, וידעה כל הזמן, שאין לה הגנה אמיתית נגד התביעה.

לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעת במלוא סכום התביעה כולל הריבית המבוקשת וכן בהוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ. היה מקום לקבוע שכ"ט גבוה יותר בשל אופן ניהול ההגנה, למרות הידיעה שאין כל הגנה, ואולם בשל האיחור במסירת המסמכים על ידי ב"כ הבנק שהצריך את ב"כ הנתבעת להגיש בקשות שונות הסתפקתי בסכום שנקבע.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ