אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' וייצמן ואח'

בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' וייצמן ואח'

תאריך פרסום : 15/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
1336-04-11
10/09/2013
בפני השופט:
ענת זינגר

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עו"ד איל אייכלר ואח'
הנתבע:
1. א.ו
2. ש.ו

עו"ד יורם שילה ואח'
פסק-דין

התביעה שבפניי נפתחה כתובענה בסדר דין מקוצר. עניינה בחוב שנוצר לנתבעת כלפי התובעת בחשבון העו"ש שלה המנוהל בסניפו של התובע במרכז כלל בירושלים. התביעה הועמדה על סך של 75,210.50 ש"ח.

משניתנה רשות להתגונן, נדונה התובענה, כתביעה בסדר דין רגיל. בשלב זה, תוקנה התביעה והתווספה הנתבעת 2, היא אם הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" וה -"אם", אשר תקרא גם "הנתבעת 2").

כנגד האם ניתן פסק דין בהעדר הגנה ונותר לדון עוד בתביעה כנגד הנתבעת המקורית.

הטענה בבקשת הרשות להתגונן הייתה למעשה כי האם ביצעה פעולות בחשבון הבת, תוך חריגה מהרשאתה וללא ידיעתה. הטענה הועלתה בשים לב לנסיבות בהן עקב עיוורון הבת, היא חתמה על ייפוי כוח לאם לפעול בחשבון.

כפי שיפורט להלן, מצאתי בסופו של יום לקבל התביעה.

טענות הצדדים:

1.           בכתב התביעה נטען כי לנתבעת חשבון עו"ש מס' 190462 אצל התובע בסניף מרכז כלל (159) בירושלים. מחשבון זה משכה התובעת כספים מעת לעת והחשבון חויב בהתאם. התובעת חתמה על טופס פתיחת חשבון עו"ש וכן על הסכם שכותרתו: "התנאים בחשבון עו"ש". לפי המסמכים האמורים, התחייבה לסלק לתובע כל יתרת חובה שתיווצר בחשבון, בתוספת ריבית פיגורים קונטוקורנטית, בשיעור המרבי הגבוה ביותר, שיהא נהוג אצל התובע מפעם לפעם, לפי קביעתו ושיקול דעתו הבלעדי. האמור הינו ביחס ליתרות חוב חריגות, בלתי מאושרות בחשבונות עו"ש דביטוריים במטבע ישראל, מייד כאשר תיווצר יתרה דביטורית כאמור. עוד הוסכם כי ריבית מירבית כאמור, תשולם ע"י הנתבעת או תיזקף לחובת החשבון ותצטרף לקרן בסופו של כל חודש קלנדרי או בתום כל תקופת הצטברות אחרת, כפי שיהא נהוג אצל התובע. בהתאם לסעיף 3 של תנאי ניהול החשבון, כל הרישומים בספרי הבנק ייחשבו כנכונים וישמשו הוכחה לכאורה, לכל האמור בהם, על פרטיהם. בהתאם לרשום בספרי התובע, חשבונה של הנתבעת היה לדביטורי כתוצאה ממשיכות יתר וחיובים אחרים של הנתבעת. נכון ליום 23.3.11 עמדה יתרת החוב של הנתבעת ע"ס של 75,210.50 ש"ח. סכום זה כולל ריבית עד ליום 24.2.11 ונטען כי הנתבעת חייבת לתובע האמור, בצירוף ריבית, בשיעורים משתנים, בהתאם לריבית הנהוגה אצל התובע ביחס למשיכת יתר בחשבונות עו"ש. נטען כי שיעור הריבית הנ"ל עמד, ביום 25.2.11, על 18.25% לשנה, כשהריבית מצטרפת לקרן בסוף כל רבעון של שנה, בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר. התובע דרש מן הנתבעת לסלק את יתרת החוב במכתב דרישה מיום 6.1.11, אך הנתבעת לא עשתה כן. לפיכך ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 75,210.50 ש"ח, בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 18.25% מיום 23.3.11, שתחול בהתאם לשינויים בחישוב, שיונהגו אצל התובע בגין חשבונות עו"ש עד למועד התשלום המלא בפועל.

2.           בבקשת הרשות להתגונן טענה הנתבעת כי היא התעוורה בסמוך מאד לפתיחת חשבון העו"ש האמור והיא מוכרת כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי ומקבלת קצבת נכות מלאה, בגין נכותה. נטען כי בשל התעוורותה, חוותה משבר נפשי חריף, שהקשה מאד על חיי היום-יום שלה. הנתבעת ממעטת לצאת מביתה ונעזרת בכלב נחייה.

במעמד פתיחת החשבון צרפה הנתבעת את אמה כמיופת כוח, הואיל והיא עצמה אינה יכולה לקרוא מסמכים ומתקשה לנהל את ענייניה בעצמה. בהתחשב בכך שניהול בנק מצריך - "אמון מלא וביטחון מוחלט" (ר' סעיף 6 לבקשה), בחרה הנתבעת באופן טבעי באמה. הנתבעת ביקרה בבנק לראשונה בחודש מאי 2002 לצורך פתיחת החשבון ושוב בחודש ספטמבר 2009, על מנת לבטל את ייפוי הכוח לאם. הנתבעת הצהירה כי ההכנסות היחידות שהועברו לחשבונה היו קצבת נכות המשולמת בערך בכל 28 לחודש ע"י המל"ל וכן דמי ליווי לעיוורים, ששולמו בשליש האחרון של כל חודש ע"י משרד הרווחה. ככל שהיו הכנסות נוספות לחשבון, הן היו של אמה, ומכל מקום לא ידוע לנתבעת על הכנסות נוספות. הנתבעת הוסיפה כי מעולם לא הזמינה פנקסי המחאות וככל שהונפקו פנקסי המחאות ו/או כרטיסי אשראי ו/או ניתנו הלוואות מכל סוג שהוא, הרי שהדברים נעשו אך ורק ע"י אמה, ללא הסכמתה או רשותה.

3.           הנתבעת הוסיפה כי בניגוד גמור לטובתה, היא נקלעה "למעשי תרמית חמורים ומתמשכים" (ר' סעיף 13 לבקשה), תוך כדי ניצול לרעה של ייפוי הכוח שהיה לאמה. לצערה נעשו הדברים דווקא מכיוונים לא צפויים, כך רמזה. הנתבעת הצהירה כי מיד כשנודע לה על יתרת החוב בחשבון, מהרה לבנק לבטל את ייפוי הכוח של אמה. במעמד זה נפגשה עם סגן מנהל הסניף מר שם-טוב, אך לצערה זה ניסה להתחמק ולא רצה לעזור לה להיחלץ מהתסבוכת אליה נקלעה שלא באשמתה. פניה מאוחרת יותר אל סגנית מנהל הסניף הייתה חיובית יותר. הסגנית גילתה הבנה למצב הנתבעת והבטיחה כי תעשה כל מאמץ לסייע לה. לאחר פרק זמן מסוים קיבלה הנתבעת פנייה טלפונית מנציג הבנק, ששאל אותה מה בכוונתה לעשות לגבי יתרת החוב. בפניו שטחה הנתבעת את כל פעולותיה עד כה. הפקיד הבטיח לחזור אליה תוך מספר ימים, אך לא עשה כן. לאחר שהמבקשת קיבלה מכתב ממנו ועלה כי לא חל כל שינוי במצב החשבון האמור, היא פנתה בכתב ביום 28.3.11 למר ביכלר, ממחלקת ביקורת הפנים של הבנק ולמר מגן, ממחלקת תלונות הציבור. במכתבה פרטה את כל הידוע לה, אך באותו יום הוגשה התביעה דנן. נטען כי בעקבות מכתב הנתבעת, נערכה בדיקה פנימית בבנק בנוגע להתנהלות החשבון. נציג מוסמך של הבנק הודיע לנתבעת בע"פ ובכתב כי ההליכים המשפטיים יעוכבו עד תום החקירה. בסיום הבדיקה הפנימית של הבנק, הגיש ב"כ התובע לב"כ הנתבעת הצעה להפחית 10,000 ש"ח מהסכום המפורט בכתב התביעה, כנגד התחייבות הנתבעת לשלם את הסכום במזומן. ביום 12.7.11, לאחר שיחת טלפון הודיע ב"כ הנתבעת לב"כ התובע כי הוא דוחה את ההצעה. נטען כי הנתבעת מתקיימת רק מקצבת נכות של המל"ל ומדמי ליווי לעיוורים, ובנסיבות אלו לא תוכל לעמוד בתשלום שהוצע. ביום 31.7.11 פנה ב"כ הנתבעת לב"כ התובע לברר היכן עומדים הדברים והופתע לשמוע כי ביום 19.7.11 ניתן פס"ד כנגד הנתבעת. ביום 7.8.11 הוגשה בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין וזו התקבלה.

4.           יש לציין כי למעט הערה כללית, בבקשת הרשות להתגונן (אשר לא הייתה התייחסות אליה בתצהיר התומך בבקשה), כי - " ניתן רק לתמוה כיצד אפשר הבנק ו/או מי מעובדיו לחשבון נשוא התביעה להידרדר לחוב כל כך גבוה, בו בזמן שהכנסותיה של המבקשת הן קצבת נכות ודמי הליווי בלבד" (ר' סעיף 14 לבקשה) - לא הועלו למעשה טענות כנגד התנהלות הבנק אלא כלפי האם בלבד, בתוספת רמיזה לכך שהייתה מצופה גמישות מהבנק, במועד המאוחר, לאחר ביטול ייפוי הכוח. כך לדוגמא לא נטען כי הנתבעת לא חתמה על ייפוי הכוח, ו/או כי ייפוי הכוח לא מאפשר פעולה מסוימת שביצעה האם, ו/או כי הנתבעת לא הבינה משמעות אותו יפויי כוח, ו/או כי בוצעה על ידי האם פעולה חריגה בחשבון אשר היה מצופה לאורה כי מי מטעם הבנק יחשוד במעילה של האם באמון בתה (ככל שהייתה) או במילים אחרות כי מי מטעם הבנק התרשל וכיו"ב טענות.

5.           כאמור התביעה תוקנה, עת שזו הופנתה גם כלפי הנתבעת 2. משלא הוגשה בקשת רשות להגן מטעם האם - ניתן ביום 15.11.11 פס"ד כנגדה ע"ס 75,210 ש"ח, בתוספת 7,521 ש"ח עבור שכ"ט עו"ד.

התובענה נדונה בתחילה בפני כב' השופט ע. שחם והועברה לטיפולי בסמוך למינויו לבית המשפט המחוזי.

תמצית האמור בתצהירים שהוגשו:

6.           מטעם התביעה הוגשו תצהיריהם של מר יהודה ברנבלום ושל הגב' ענת מזרחי.

מר ברנבלום, שמש פקיד בסניף הנדון במועדים הרלוונטיים ומעת לעת טיפל בחשבון הנתבעת ובפעולות שבוצעו בו. העד חזר על האמור בכתב התביעה באשר לתנאי פתיחת העו"ש. העתקי טופס פתיחת החשבון ותנאי ניהולו צורפו וסומנו 1-2. מעבר לאמור בכתב התביעה הוסיף כי נכון ליום 29.6.12 עומדת יתרת החובה בחשבונה של הנתבעת על סך של 94,734.99 ש"ח. העתק דף החשבון צורף וסומן 3. בנוסף לסכום זה, חייבת התובעת ריבית בשיעורים משתנים. שיעור הריבית הנהוג אצל התובע ביחס למשיכות יתר בחשבונות עו"ש מיום 9.10.11 הינו P+ 7.5% לשנה, כשהריבית מצטרפת לקרן בסוף כל רבעון של שנה בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר. התובע דרש מן הנתבעת לסלק את החוב במכתב דרישה מיום 6.1.11, שצורף כנספח 4. ביום 15.4.02 חתמה הנתבעת על "הודעה על מתן הרשאה וייפוי כוח", שצורף כנספח 5, לפיו הרשתה לאמה לבצע פעולות בחשבון. ייפוי הכוח שניתן הינו מלא ובלתי-מוגבל. העד הצהיר כי מעולם לא התעורר בליבו חשד כי הפעולות שביצעה הנתבעת 2 בחשבון נעשו ללא הרשאת הנתבעת, או בחריגה מהרשאה זו. פקידי הבנק היו סמוכים ובטוחים כי פעולות הנתבעת 2 נעשות כדין ובשמה של הנתבעת. הפעולות לא היו חריגות מבחינת טיבן, ועד כמה שזכור לו, נועדו לשרת את ענייניה של הנתבעת. כך למשל, נלקחה הלוואה לצורך מימון טיפול רפואי לנתבעת ובטופס צוין כי זו נלקחת עבור ניתוח. הטופס האמור צורף וסומן 6. הנתבעת עודכנה במצב חשבונה מספר פעמים באמצעות משלוח דואר, כמקובל בבנק. בחודש נובמבר 2006 חתמה הנתבעת בעצמה על טופס לקיחת הלוואה ע"ס 86,000 ש"ח, לצורך כיסוי יתרת החוב שבחשבון. ברי כי במועד זה ידעה הנתבעת מה מצב חשבונה. את ייפוי הכוח ביטלה הנתבעת רק בחודש ספטמבר 2009 ולא מייד כשנודע לה על החריגות בחשבון, כפי שטענה. העתק בקשת הלוואה מיום 20.11.06 ובקשות לפירעון מוקדם של הלוואות אחרות, כולן בחתימת הנתבעת, צורפו וסומנו 7.

7.           הגב' מזרחי, גם היא שימשה פקידה בבנק, בסניף המדובר, במועדים הרלוונטיים. ביום 20.11.06 היא אישרה את חתימת הנתבעת בעצמה על גבי בקשה לקבלת הלוואה ובקשות לפירעון מוקדם של הלוואות. מסמכים אלה צורפו וסומנו 1. העדה הצהירה כי ככלל היא מאשרת חתימה באופן זה, רק כאשר החותם עצמו, חתם על הבקשה לפניה.

8.           מטעם ההגנה הוגשו תצהירים של הנתבעת ושל אמה.

הנתבעת טענה בתצהירה כי התעוורה סמוך מאד לפתיחת החשבון הנדון והיא נושאת תעודת עיוור שהונפקה לה ע"י משרד הרווחה ושאינה מוגבלת בזמן. הנתבעת אף זכאית לדמי ליווי לעיוורים על בסיס חודשי ממשרד הרווחה. לאור מצבה, היא מוכרת כנכה במוסד לביטוח לאומי ואף זכאית לקצבאות. תעודת העיוור ואישור המל"ל בעניין הקצבאות צורפו וסומנו 1. בעקבות התעוורותה, חוותה לדבריה משבר נפשי חריף, שהקשה על תפקודה היום-יומי. היא ממעטת לצאת מבתה, מתקשה בניידות ונעזרת בכלבת נחייה. אישור המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים ודו"ח סוציאלי צורפו וסומנו 4-3. הנתבעת הצהירה כי למיטב זיכרונה, עת פתחה את החשבון צרפה את אמה כמיופת כוחה, הואיל והיא אינה יכולה לקרוא מסמכים ומתקשה לנהל ענייניה בעצמה. על בסיס יחסי האמון בינה לבין אמה, צרפה דווקא אותה לחשבון. הנתבעת הוסיפה כי היא אינה מכחישה חתימה על ייפוי כוח המאפשר לאמה לבצע פעולות בחשבון הבנק. עם זאת הצהירה, כי כל הפעולות שבוצעו על ידי-אמה, נעשו ללא ידיעתה. הנתבעת הצהירה כי עד כמה שהיא זוכרת הייתה בבנק לראשונה ביום 30.4.01 או בסמוך לכך. בפעם הבאה ביקרה בבנק רק באזור חודש ספטמבר 2009. על בסיס זה הניחה הנתבעת כי הרישום בבנק, לפיו חתמה על ייפוי הכוח ביום 12.4.02, מקורו בטעות (כך במקור אף שצ"ל 15.4.02 - ע.ז.).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ