פסק דין
לפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש – הזוכה, על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל גב' ענת דבי, מיום 10.3.10, לפיה נדחתה בקשת המבקש כי הרשמת הנכבדה תורה לחברת מקורות להעביר לידי כונסת הנכסים את הסך של 890,500 ₪ (ללא מע"מ) המגיע למשיבה – החייבת, מאת מקורות על פי הסכם כספי מיום 12.1.06.
בהתאם להחלטתי מיום 29.4.10, הגישה המשיבה תגובה מטעמה לבקשה.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי, מצאתי כי יש להיעתר לבקשת המבקש וליתן רשות ערעור על החלטת הרשמת. כמו כן מצאתי לדון בבקשה שלפניי כבערעור עצמו.
בחינת טענות הצדדים, הביאיני לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
הרשמת הנכבדה נימקה החלטתה לדחיית הבקשה, ברישא להחלטתה כדלקמן:
"בשלב זה, כשמתנהלים הליכים בבית המשפט לעניין הסך 890,500 ₪, אינני נעתרת לבקשה המופיעה בס' א' לרישת הבקשה".
ואולם, עצם העובדה שהמשיבה – החייבת, פנתה לבית המשפט המוסמך בתביעה למתן סעד הצהרתי לפיו עתרה כי בית המשפט יצהיר כי השעבוד בטל וכי המבקש אינו רשאי לממשו – אין בה לבדה כדי להוות צידוק לדחיית בקשתו של המבקש.
כפי שעולה מכתבי הטענות שלפניי, בקשה לעיכוב הליכים שהגישה המבקשת בפני בית המשפט המוסמך נדחתה. (סעיף 17 לבקשה). כך גם בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ שהגישה המבקשת. (סעיף 18 לבקשה). אף המשיבה עצמה מאשרת במסגרת כתב התגובה שהגישה כי צו מניעה זמני שניתן כנגד הליך מימוש השעבוד פקע. (סעיף 26 לתגובה).
לפיכך, בכל הנוגע לסוגיית עיכוב ההליכים הרי שישנו מעשה בי-דין.
נכונה חוזר המבקש ומציין במסגרת הבקשה את הסמכויות הקנויות בידי רשם ההוצל"פ בהליכי מימוש בטוחה קניינית, כגון משכנתא, שם מצטמצם תפקידו לשאלות הנוגעות אך ורק לאופן המימוש;
"במימוש הבטוחה הקניינית תפקיד ראש ההוצל"פ מצטמצם לשאלות בדבר אופן המימוש. (בא אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהד' 4, עמ' 79). החייב מצדו מוגבל בטענות אותן הוא רשאי להעלות כנגד מימוש המשכנתא בהוצאה לפועל, ואלה מסתכמות בעיקרן לטענות "פרעתי" במסגרת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל שאר טענות העשויות לעמוד לו כנגד שטר המשכנתא אינן מתבררות בפני ראש ההוצאה לפועל, שהרי מבחינת הליכי ההוצאה לפועל השטר נחזה כ"פסק דין" העומד לביצוע והטענה היחידה העומדת בשלב האכיפה כנגד ביצוע זה הינה כי החייב "...מילא אחר פסק-הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו..."
(ראה רע"א 102/00 נאוה קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, (אתר נבו), שם נפסק כי כשם שהליכי מימוש המשכנתא אינם נפגעים מעצם קיומו של הליך הוצאה לפועל רגיל למימוש אותו חוב בגינו ניתן פסק דין בבית משפט, כך אין הם נפגעים מעצם קיום הליך של איחוד תיקים).
רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לפסוק בתביעות אחרות שיש לחייב כנגד הנושה או לחילופין בטענות החייב כנגד תוקף המשכון, שכן מקומן של טענות אלה בפני בית המשפט המוסמך. (רע"א 10053/04 עבדי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (אתר נבו).
בתיק בר"ע (מחוזי ת"א) 1061/02 שי שפט נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, (אתר נבו), נפסק על ידי כב' השופטת י' שטופמן כבעניין זה, כדלקמן:
"הלכה פסוקה היא כי אין מעכבים מימוש משכנתא בשל טענות כספיות שיש לחייב כנגד זוכה בנוגע לגובה החוב, שאינן טענות שעניינן פירעון מאוחר.
בעניין זה נכתב על ידי כב' השופט א' שלו ז"ל בת"א 441/97 (המר' 10421/97) ענבל מידע לתיירות (1983) בע"מ ואח' נ' השקעות בע"מ ואח': "...אם תתאפשר לחייב לסכל או לדחות לתקופה ממושכת מימוש יעיל של בטוחה שנתנה להבטחת חוב על ידי פתיחת הליך כנגד הנושה, ולו גם הליך סרק, הרי נמצא שאין כל ייחוד במנגנון שנוצר כדי לאפשר לנושה לקבל הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות. ......................................אכן "המדיניות המשפטית הנכונה היא שלא לאפשר למי שממשכן נכס להבטחת תשלום חוב להעלות טענות כנגד גובהו של החוב באופן שיהיה בהעלאת טענות אלה כדי למנוע מימוש המשכון. במתן אפשרות כזו לחייב יהיה כדי עקיפה מלאכותית של מטרת קיום המשכון וסיכולה" (בר"ע 11356/97 גאיה הובלות בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד (לא פורסם) מפי כב' השופטת ה' גרסטל, עמ' 5).
נראה, איפוא, כי עמדת הפסיקה היא שאין מעכבים את מימוש המשכנתא בשל טענות כספיות בדבר גובה החוב".
אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, הרי שעצם הגשת המרצת הפתיחה מטעם המשיבה, להכריז על בטלות השעבוד, אין בה כדי למנוע המשך הליכי המימוש בפני רשמת ההוצל"פ, לא כל שכן מקום שבית המשפט המוסמך לא הורה על עיכוב ההליכים, כפי המקרה דנן.
למעלה מן הצורך, אוסיף לציין כי מעיון בהמרצת הפתיחה שהגישה המשיבה עולה כי אין בפיה של זו טענות לעניין גובה החוב וכן לעניין עצם נטילת ההלוואה על ידה, אלא שבפיה טענות שעניינן נזקים אשר גרם לה לטענתה המבקש אשר הפר את הסכם הליווי. (המרצת הפתיחה צורפה כנספח 10 לבקשה).
