תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
32156-08
28/03/2010
|
בפני השופט:
צבי כספי
|
- נגד - |
התובע:
בנק אוצר-החייל בע"מ
|
הנתבע:
1. שורש שירותי בריאות (ראשל"צ) בע"מ 2. שורש שירותי בריאות ( רשת ארצית – 1984 ) בע"מ 3. אברהם סיני
|
|
החלטה
המבקש ערב לחובותיה של החברה הנתבעת מס' 1 כלפי הבנק התובע בתביעה שבתיק העיקרי לפי "כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום", נספח ג' לכתב התביעה שהוגשה ב"סדר דין מקוצר' נגד המבקש, החברה וערבה נוספת, נתבעת מס' 2, שאין לה נגיעה לעניין החלטה זו [ להלן: "החברה", "הבנק" ו "הערבות" בהתאמה ]; ראה לאמור לעיל גם סעיף 4 לתצהירו של המבקש התומך בבקשתו למתן רשות להתגונן, נשוא החלטה זו.
טענתו היחידה של המבקש בבקשתו הנ"ל הראויה לבירור [ שכן לגבי יתר הטענות אין כל פירוט ומידע ראוי ], היא הטענה לפיה הופטר המבקש מערבותו.
נסיבות הפטר נטען זה קשורות במהלך לרכישת מניותיה של חברת האם של החברה, היא הנתבעת מס' 2 הנ"ל על ידי חברת הכשרת היישוב החזקות וביטוח בע"מ [ להלן: "הרוכשת" ], כפי המפורט בהסכם הרכישה, נספח ב' לתצהיר המבקש [ להלן: "ההסכם" ].
לפי סעיף 4.5 להסכם התחייבה הרוכשת להביא לפטור של המבקש מערבויותיו לבנקים.
בהתאם, ביום 27.3.08, נמסר לידי המבקש כתב "הפטר ערב" החתום בידי הרוכשת והבנק [ נספח ג' לתצהיר המבקש; להלן: "כתב ההפטר" ].
לגישת המבקש, עם מתן כתב ההפטר הנ"ל אין הוא ערב עוד לחובות החברה לבנק [ סעיף 12 לתצהירו ].
לכאורה נחזה המבקש להיות צודק בעמדתו אך זאת רק לכאורה ובמבט ראשון.
סעיף 15 להסכם התלה אותו בתנאים מתלים; בסופו של יום, נסוגה הרוכשת מהעסקה כפי מכתבה נספח ד' לתצהיר המבקש [ סעיף 13 לתצהיר ].
בהתייחס לכך, מפנה ב"כ הבנק בסיכומי טענותיו לנוסחו של כתב ההפטר, אשר נחזה להיות מותלה גם הוא, וכך דברו בלשונה של הרוכשת המופנית אל הבנק:
"...בקשר עם כניסתה לתוקף של ערבותנו כלפיכם לאשראים עד לגובה של 1.5 מליון ₪, שקבלה או תקבל מכם...החברה...הננו להעלות על הכתב ההסכמה המשותפת בייננו, לפיה במועד כניסתה לתוקף של ערבותנו זו כלפיכם, יופטר (המבקש) מערבותו לכל חובות והתחייבויות החברה כלפיכם...".
הכתב חתום בידי הרוכשת ומאושר בחתימת הבנק.
ואכן שאלה היא, האם נכנסה ערבות הרוכשת לתוקף לאור נסיגתה של הרוכשת מהעסקה?
המבקש אינו יודע אם נחתמה ערבות של הרוכשת כאמור בכתב ההפטר [ שורה 19 בעמ' 1 לפרוטוקול ].
ספק רב אם לאור נתונים אלו מהראוי היה ליתן למבקש רשות להתגונן; כוונתי היא שהיא שהמבקש מציג כתב הפטר, מותלה, ואין הוא יודע האם התקיימו התנאים המקיימים את הכתב ובייחוד מה משמעותו לאור העובדה שיוצרת כתב ההפטר נסוגה מהעיסקה.
אולם נותר בעיני ספק המצדיק דיון נוסף בעניין וספק זה נובע מכך שביום 16.3.08 נלקחה הלוואה מהבנק על ידי החברה בסכום של 1 מליון ₪, והרוכשת ערבה להחזרה של אותה הלוואה [ מוצג במ/3 ].
כתב ההפטר לא התייחס להלוואה ספציפית אלא לאשראים עד גובה של 1.5 שיערבו על ידי הרוכשת לבנק; לאמור, ההלוואה האמורה עשויה להיות, וסביר שתהייה, חלק מאותם "אשראים".
ערבות הרוכשת הנ"ל נחתמה ביום 26.3.08 וכתב ההפטר יום לאחריה וגם סמיכות מועדים זו אומרת דרשני.
זאת ועוד, בצמוד לכתב הערבות הנ"ל החתום על ידי הרוכשת נחתם מסמך נוסף בו מאשרות החברה והרוכשת לבנק את ידיעתן כי המבקש "...לא יערוב לאשראי זה" [ מוצג במ/4 סעיף 15 ].
משמעותו של סעיף זה בנסיבות כתיבתו טעונה בירור ועשוי שהוא יתמוך בגרסה זו או הנוגדת לה.