תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
28360-09-13
01/04/2014
|
בפני השופט:
עזריה אלקלעי
|
- נגד - |
התובע:
בנק אוצר החייל אשדוד סניף מנחם בגין 14355
|
הנתבע:
יפאת גבריאלה שלו
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת, לאחר שלא התייצבה לדיון בבקשת רשות להגן בפני תביעה בסדר דין מקוצר.
טענות הצדדים
לטענת המבקשת, היא לא הגיעה לדיון כיוון שהזימון לדיון נשלח לכתובת לא נכונה, שכן כתובתה היא רחוב הציונות 14/8 אשדוד ולא רחוב הציונות 41/8 אשדוד - הזימון נשלח לכתובת האחרונה אשר הינה שגויה.
מנגד, המשיבה טוענת, כי ההזמנה לדיון נשלחה לאותה כתובת שהמבקשת ציינה בעצמה על גבי בקשת הרשות להגן מטעמה ולפי תק' 480 לתקנות סדר הדין האזרחי ההמצאה של הזימון לדיון נעשתה כדין.
בנוסף, מציינת המשיבה, כי תמוה כיצד המבקשת קיבלה את פסק-הדין אשר נשלח לאותה הכתובת בדיוק ברם את הזימון לדיון לא קיבלה לידיה.
בין היתר, טוענת המשיבה כי לא עומדת למבקשת כל טענת הגנה בבקשת הרשות להגן מטעמה אפילו לא לכאורה.
דיון והכרעה
בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 נקבע כי:
"201. ביטול החלטה על פי צד אחד -
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."
בנוסח תקנה 201, אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית המשפט או הרשם את סמכותו לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד, או שניתנה באין כתב טענות מצד שני. מחוקק המשנה לא קבע במפורש בתקנה זו, את גדרי שיקול דעתו של בית-המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה ואת השיקולים שעליו לשקול בבואו להחליט בבקשה לביטול החלטה האמורה.
בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים כלליים ומנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, או הרשם ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה מושא התקנה האמורה. שיקולים אלה, נגזרים הם, למעשה, מהתכלית החקיקתית (הספציפית והכללית) של התקנה הנ"ל. ביסוד תכלית תקנה 201 לתקנות, המעגנת סמכות בית-המשפט או הרשם לביטול החלטה אשר ניתנה על פי צד אחד, נמצא, בצד הסמכות, גם עקרון היסוד בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעל דין למימוש זכות הגישה לבית המשפט, החוקתית במהותה, ואף להשמיע את דבריו, לפני מתן ההחלטה השיפוטית בעניינו.
בדיון בבקשה לביטול פסק-דין על בית-המשפט לבחון האם מדובר בביטול מחובת הצדק או שמא מדובר בביטול על פי שיקול דעתו.
ביטול מחובת הצדק - כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פס"ד בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל הדין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פס"ד. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק".
ביטול עפ"י שיקול דעת - סמכותו של ביהמ"ש לבטל את פס"ד אינה סמכות שבחובה כאשר פס"ד אינו פגום, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:
סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן, על פי המקרה;
סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל.
ככלל, נקבע כי התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר.
בע"א 2201/07 צפריר חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ נקבע: