אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אגוד לישראל בעמ נ' מאסטרגארד-יולי בע"מ ואח'

בנק אגוד לישראל בעמ נ' מאסטרגארד-יולי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 13/07/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נתניה
3902-07-09
12/07/2010
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
בנק אגוד לישראל בעמ
הנתבע:
1. מאסטרגארד-יולי בע"מ
2. טוצי לפלר

החלטה

כללי

1.בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה בסך 89,345 ש"ח, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר על ידי המשיב, בנק אגוד לישראל בע"מ, נגד המבקשות, מאסטרגארד יולי בע"מ (להלן – "החברה") והגב' טוצי לפלר (להלן – "לפלר"), בעלת המניות והמנהלת של החברה, בגין יתרות חובה בחשבון החברה, לו ערבה לפלר (88,902 ש"ח), וכן בחשבונה הפרטי של לפלר (443 ש"ח).

2.קודם לבקשה שבפני, הגישו המבקשות בקשה "למתן צו להמצאת מסמכים", בה עתרו לחייב את המשיב למסור להם מסמכים שונים הקשורים לחשבונות נשוא התביעה. הבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 22.11.09.

3.הבקשה למתן רשות להתגונן נתמכת בתצהירה של לפלר, מתפרשת על פני למעלה מ-100 סעיפים, ונטען בה כדלקמן:

א.המבקשות פנו בדרישה לקבלת מסמכים להם הן זקוקות לשם עריכת טענות ההגנה, אולם נענו באופן חלקי בלבד; כך, לא נמסרו מסמכי פתיחת חשבון, מסמכים אודות מסגרת אשראי, מסמכי שעבוד רכב, מסמכי ערבות ומכתבי התראה;

ב.כי בשעתו, פתחו המבקשות 2 חשבונות נפרדים אצל המשיב, כשלפלר ערבה לסך של 50,000 ש"ח בלבד, וככל שחתמה על כתב ערבות בסכום גבוה יותר – הוחתמה על כך אגב הטעיה;

ג.כי "בשלב מסוים" נדרשו ערבויות נוספות, ו"בשלב מאוחר יותר" נדרשו המבקשות לשעבד לטובת המשיב כלי רכב, שהיה משועבד לטובת בנק אחר, כנגד העברת סך 20,000 ש"ח מהמשיב לאותו בנק; לאחר מכן אולצו המבקשות למכור את הרכב, ועשו כן תמורת 17,000 ש"ח, אגב הפסד לעומת שוויו;

ד.כי בנוסף נדרשה לפלר ליטול הלוואה בחשבונה הפרטי, בסך 22,000 ש"ח להחזר ב-12 תשלומים, כתנאי להמשך פעילות חשבון החברה;

ה. כי הושגה טיוטת הסדר (שצורפה), אולם מאחר שבשל ארוע משפחתי לא יכולה היתה לפלר לחתום עליו, חזר בו המשיב מההסדר, תוך החמרת תנאים, לטעתו עקב כך שגם לבן-זוגה של לפלר חשבון אצל המשיב;

ו.באופן כללי, כי ההסכמים הם חוזים אחידים; כי המשיב פעל באופן חד-צדדי ושרירותי; כי כתב התביעה אינו כשיר לסדר דין מקוצר באשר אינו לסכום קצוב; וכי כתב התביעה אף אינו מפורט דיו, ולא צורפו לו מסמכים מהותיים.

4.המשיב ויתר על חקירת המבקש, והצדדים סיכמו טענותיהם. המבקשות חזרה על טענותיה, אם כי בא-כוחן ניסה להרחיב את היריעה על ידי הוספת כפירה בחתימתה של לפלר על כתב הערבות שצורף לכתב התביעה. המשיב התנגד להרחבה זו, והתמקד בסיכומיו בהעדר פירוט בטענות המבקשות, אגב ניסיון לשרבב טענות עובדתיות משלו, שלא אוכל להתייחס אליהן.

5.לשם נוחות הדיון, אתייחס בנפרד לטענות ההגנה של החברה (לרבות הטענות המשותפות לשתי מבקשות) ולטענותיה של לפלר לבדה.

הגנת החברה

6.לא מצאתי ממש בטענות הנוגעות להעדר קציבות של סכום התביעה, או להעדר מסמכים מהותיים. סוגיית המסמכים, שדי בצירופם על מנת שתביעה תוכל להתברר לפי סדר דין מקוצר (ובמשתמע, על מנת שהתביעה תוכל להתברר, בכלל) נדונה ונטחנה עד דק, ואין ספק כי כתב התביעה עומד בתנאים אלה (למעט מסמכי פתיחת החשבון של לפלר, ועל כך בהמשך). גם בטענת החוזים האחידים אין כשלעצמה ממש. גם אם החוזים הם אחידים, וגם אם תניות מסוימות בהם מקפחות, הרי שעל המבקשות להניח תשתית עובדתית שתראה כי בפועל קופחו, כדי שניתן יהיה להפעיל את הסמכות לשנות את התניות באופן שלא תהיינה מקפחות. גם עניין ההסדר שלא נחתם לא יועיל למבקשות, באשר לא עלתה כל טענה כאילו היה בטיוטה דבר מה מחייב, קודם שנחתמה.

7.לבד מאלה, לחברה אין טענת הגנה אמיתית, חוץ מעניין אי המצאת המסמכים והנובע מכך. השאלה מתי הופכת דרישת מסמכים לצורך הכנת הגנה למסע דיג אחר טענות הגנה, ובכך הופכת מדרישה לגיטימית, המצדיקה כשלעצמה מתן רשות להתגונן, לדרישה בלתי מקובלת – אינה תמיד פשוטה. כך, הלכה ידועה היא (רע"א 3545/90 בנק המזרחי נ. אפ.אר., פורסם במאגרי פסיקה שונים), כי:

"...כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו? נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל על הבנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתקיהם במסגרת קדם משפט."

אלא, שהלכה זו אינה חזות הכל, הגם שחביבה היא בפי המבקשים להתגונן מפני תביעות בנקים, ולהשלמת התמונה אפנה להחלטתה של כב' הש' ר' ערקובי, בת.א. (ת"א) 61916/05 הבנק הבינלאומי נ. המעבדה של רן (פורסם במאגרי פסיקה שונים), ובו היא מביאה ציטוטים נרחבים מפסקי-דין שונים, וכך כותב בית המשפט:

"מחד הנתבע אשר עומד כנגד המוסד הבנקאי, עשוי למצוא עצמו במצב של חוסר אונים כאשר אינו יכול להעמיד את הגנתו כראוי, מאידך, זכותו זו של הנתבע מנוצלת לעיתים להעלאת דרישות לקבלת מסמכים באופן בלתי סביר, ובהיקף כה רחב, עד שברור כי העגלה נרתמת לפני הסוסים, קודם יומצאו המסמכים ואז יועלו טענות הגנה לאחר שהמסמכים יבדקו והנתבע יוכל לבחון, לא איזה טענה יש בפיו, אלא איזה טענה הוא יוכל לדלות המסמכים. יותר מכך, במסגרת השתכללות הטיעונים, מנוצל הפתח שניתן על ידי ביהמ"ש העליון בהלכה הנ"ל [רע"א 3545/90 הנ"ל – צ.ל.], לדרישת מסמכים כאשר בבקשה למתן רשות להתגונן, מפורטות כל טענות ההגנה האפשריות, בלא כל קשר לנתונים העובדתיים הספציפיים המתייחסים לכל נתבע לגופו, לכן הטענות עולות באופן כללי וכוללני."

8.אלה הן שתי הקיצונויות, ונראה כי יש לקבוע את הקו המנחה, אשר עד אליו ניתן יהיה להסתמך על אי המצאת מסמכים כעילה למתן רשות להתגונן, באותו מקרה, שתיאור העובדות עצמו מקים טענת הגנה עקרונית ראויה, והחסר בו הוא הפירוט, כשאותם פרטים הם אלה שניתן לצפות למצוא במסמכים שלא הומצאו חרף הדרישה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ