בני רביעה נ' בני רביעה

החלטה

אחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

1.בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

2.מנספחי הבקשה עולה, כי המשיב משתכר במשכורת סבירה, ואף למעלה מכך; מדפי החשבון ניתן ללמוד, כי ישנן הפקדות לפיקדונות והעברות כאלה ואחרות, אשר פשרן לא הובהר; המבקש לא ציין, במפורש, מהן יתרות חסכונותיו ופקדונותיו; המבקש לא פירט את כלל רכושו ונכסיו; המבקש אף מבצע פעולות בכרטיס אשראי בסכום בלתי מבוטל.

מהתמונה הכוללת לא עולה תמונה של מי שהינו חסר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון אשר נקבע בהליך זה.

3.לפיכך, אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקש יפקיד את העירבון עד ליום 29/7/12, שאם לא כן, יירשם הערעור לדחייה ויידחה, בפועל, 5 ימים לאחר מכן.

מזכירות: תזכורת מעקב.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.