בני וצביקה בע"מ נ' מוקד - עורב שמירה ואבטחה בע"מ ואח'

פסק דין

האם הנתבעת העוסקת במתן שירותי שמירה אחראית לפצות את התובעת בסכום העלות של מיכל להובלת אשפה, אשר לטענת התובעת נגנב מתוך השטח עליו הנתבעת שמרה? זו השאלה שלפני.

השתלשלות העניינים וטענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית

טענות התובעת

התובעת, חברה העוסקת בעבודות עפר, שכרה את שירותיה של הנתבעת לשמור על אתר באזור חולון בו החזיקה כלי רכב וציוד. לטענתה, באתר היה בין היתר מיכל להובלת אשפה בנפח 40 מ"ק מפח 52ST בצבע כתום עם כיתוב "בני וצביקה בע"מ", אשר נרכש חודשיים קודם לכן בעלות של 34,650 ₪ (להלן: "המיכל" או "המכולה").

התובעת טענה כי ביום 22.10.2008 עובר לשעה 17:00 הגיע לאתר מר דני ז"ל אשר שימש בשעתו כמנהל מטעם הנתבעת וערך סיור לשומר מטעמה של האחרונה. לאחר שמנהל האתר מטעם התובעת מר אודי סקורי וידא עם מר דני כי השומר תודרך כראוי וכי הוא הבין את שהוטל עליו, הוא עזב את המקום בשעה 17:00. למחרת בבוקר אודי הגיע לאתר והבחין בחסרונה של המכולה. על כך הוא עדכן מיידית את הנתבעת והגיש תלונה במשטרה. בדיקה העלתה שמצלמת האבטחה שהייתה במקום נותקה יום קודם לכן בשעה 17:08.

התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את חובתה לשמור על רכוש התובעת ולמנוע כניסת זרים לאתר וכי היא התרשלה בכך שאפשרה את גניבת המיכל. לטענתה, היא גם התרשלה בכך שמצלמות האבטחה במקום נותקו. לאור זאת טענה התובעת שעל הנתבעת לפצותה בסכום העלות של המיכל.

טענות הנתבעת

הנתבעת הודתה כי התקשרה בהסכם עם התובעת וכי ביום 22.10.2008 התייצב מר דני המנהל מטעמה וסייר במקום עם השומר. בדיקה שערכה עם השומר העלתה כי לא הייתה פריצה לאתר ולא הוצא ממנו ציוד כלשהו מהשעה 17:00 ועד למחרת בבוקר. לטענתה התובעת לא הוכיחה כי בפרק הזמן הנטען הייתה באתר כמות ידועה ומוגדרת של מיכלים וכי אחד מהם נעלם. התובעת אף לא מסרה לנתבעת את רשימת המצאי של הציוד במקום למעט טרקטורים.

עוד היא טענה כי המצלמות הותקנו על ידי התובעת ותפעולן התקין היה באחריותה של התובעת בלבד. לדבריה, לא הייתה לה כל נגיעה למצלמות והן לא כיסו את האזור בו אוחסנו המכולות.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מנהל התובעת מר בני דוד, של מנהל האתר מר אודי סקורי, ושל מנהל החברה ר.ס. מערכות תקשורת אשר התקינה את המצלמות מר ארז סיידון. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנהלה מר יצחק אבשלום. מר דני אשר בשעתו שימש כמנהל בנתבעת וערך את הסיור עם השומר נפטר בינתיים ולכן לא הוגש תצהירו. בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים על תצהיריהם בחקירה נגדית.

בתום דיון ההוכחות ביקש ב"כ התובעת כי בית המשפט יורה למשטרת ישראל למסור לו תעודת עובד ציבור, אליה יצורפו כל המסמכים בקשר עם התלונה על אירוע הגניבה שהגיש נציג התובעת. זאת לאחר שצו קודם שניתן בעניין זה לא בוצע. בהחלטתי נעתרתי לבקשה וקבעתי דיון נוסף במעמד ב"כ הצדדים.

שבועות מספר לאחר הדיון הודיע ב"כ התובעת כי הוא קיבל לידיו את תעודת עובד הציבור. לדבריו מהתעודה עולה כי תיק התלונה במשטרה נסגר ונגנז וכי אין בו מסמכים נוספים מעבר לתקציר התיק. תעודת עובד הציבור והתקציר צורפו להודעה. לאור זאת הודיע ב"כ התובעת כי אין טעם לקיים ישיבת הוכחות נוספת וכי יש ליתן צו לסיכומים. הבקשה הוגשה בהסכמת ב"כ הנתבעת. בהחלטתי קבעתי כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב וכך נעשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר המצוי בתיק בית המשפט, ולאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

הרחבת חזית אסורה והגנבת ראיות

על אתר אציין שהתובעת בסיכומיה העלתה טענות אשר לא הוזכרו בכתב התביעה ומהוות הרחבת חזית אסורה. בנוסף היא צרפה לסיכומיה מסמכים אשר לא צורפו לכתב התביעה ולתצהירים, מבלי להגיש בקשה מסודרת עובר לצירופן. יודגש כי בפתח דיון ההוכחות נרשמה התנגדות הדדית של ב"כ הצדדים לכל הרחבת חזית. ב"כ הנתבעת בפתח סיכומיה טענה רבות כנגד התנהלות פסולה זו של התובעת. אשר על כן בית המשפט יתעלם מכל אותן טענות, אשר מהוות הרחבת חזית אסורה. בנוסף בית המשפט יתעלם מהמסמכים אשר התובעת הגניבה שלא כדין לתיק בית המשפט אלא אם יהיה בהם כדי לסייע לנתבעת. התנהלות זו של התובעת תילקח בחשבון בעת פסיקת ההוצאות.

התובעת לא הוכיחה כי המיכל נושא התביעה היה באתר וכי הוא נגנב

לגופו של עניין התובעת כשלה בהוכחת תביעתה. התובעת לא הוכיחה כי המיכל נושא התביעה היה באתר במועד הנטען וכי הוא נגנב ממנו. יתרה מכך, התרשמתי שהתובעת הציגה גרסה עובדתית מגמתית אשר לא התיישבה עם חומר הראיות שהיא עצמה הגישה לתיק בית המשפט.

בכתב התביעה טענה התובעת כי נגנב מיכל להובלת אשפה בנפח 40 מ"ק מפח 52ST בצבע כתום עם כיתוב "בני וצביקה בע"מ".