אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בני דרום מושב שיתופי של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית נ' יוסף ואח'

בני דרום מושב שיתופי של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית נ' יוסף ואח'

תאריך פרסום : 25/03/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז
39577-12-11
21/03/2012
בפני השופט:
רמי אמיר

- נגד -
התובע:
בני דרום מושב שיתופי של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית ע"י ב"כ עו"ד ראובני ועו"ד שהינו (משרד מצגר ושות')
הנתבע:
1. רות יוסף )
2. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז
3. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שורקות"

פסק-דין

פסק דין

1.בפני עתירה של העותר כנגד החלטת יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (המשיבה 1, ולהלן: "יו"ר הוועדה") מיום 23.10.11, לדחות את בקשת העותר למתן רשות לערור בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה על החלטת ועדת משנה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (המשיבה 2, להלן: "הוועדה המחוזית"), לפיה נדחתה תכנית שיזם והגיש העותר לעניין זכויות בניה בשטח חקלאי.

2.העותר הוא מושב שיתופי בתחום מחוז המרכז, ומאוגד כאגודה שיתופית.

העותר עוסק במגוון תחומים חקלאיים, ואחד המרכזיים שבהם הוא ענף הלול. לצורך זה מנהל העותר במקרקעיו שלוש חוות רבייה והטלה של ביצים, משם נאספות הביצים למחסן מיון ביצים, הנמצא אף הוא במקרקעי העותר. לאחר שנים בהן שכן מחסן הביצים במיקום מסויים, נדרש העותר ע"י השירותים הווטרינאריים במשרד החקלאות להעתיק את מחסן מיון הביצים למרחק של 300 מטר לפחות מחוות הרבייה וההטלה, וזאת מטעמי בריאות הציבור.

כיוון שכך, וכיוון שהתוכנית שחלה על מקרקעי המושב ייעדה אותם לצורכי חקלאות מבלי שניתנו זכויות בנייה, יזם העותר תכנית למתן זכויות בניה עבור מבנה למיון ואחסנת ביצים.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שורקות" (המשיבה 3) המליצה על הפקדת התכנית בתנאים.

התכנית הועברה לוועדה המחוזית לאחר מילוי התנאים.

הוועדה המחוזית דנה בעניין, באמצעות ועדת משנה נקודתית, ובסופו של דבר החליטה ביום 11.4.11 לדחות את התכנית שיזם העותר.

3.בהתאם להוראות סעיף 110 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, פנה העותר ליו"ר הוועדה בבקשת רשות לערור בפני המועצה הארצית על החלטת הוועדה המחוזית.

יו"ר הוועדה דנה בבקשה, וביום 23.10.11 החליטה לדחותה.

יו"ר הוועדה קבעה כי הוועדה המחוזית ביססה את החלטתה על טעמים תכנוניים כהלכה, בהביאה בחשבון את כל השיקולים הנוגעים לעניין; כי אין זו החלטה עקרונית או חדשנית המצדיקה מתן רשות לערור למועצה הארצית; כי ההחלטה יישמה כהלכה את החלטת המועצה הארצית בערר 55/09 חברת פז פרי זהב נ' הוועדה המחוזית מרכז (להלן: "החלטת פרי זהב"); וכי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בת"א בעת"מ 2827/08 בעניין תנובה נ' עיריית פתח תקוה (להלן: "פס"ד תנובה") בוטל בבית המשפט העליון בעע"ם 7807/09 רשות הרישוי עיריית פתח תקוה נ' תנובה, ולכן אינו מחייב.

4.מכאן העתירה שבפני.

5.עיקרי טענות העותר הם, שראוי לתת לו רשות לערור למועצה הארצית - משום שמדובר בעניין עקרוני, עם השלכה כללית לגבי כל העוסקים בחקלאות בישראל; ומשום שהוועדה המחוזית החליטה בניגוד להחלטת פרי זהב של המועצה הארצית; ומשום שלכל הפחות יש פסיקה סותרת בעניין, בין החלטת פרי זהב לבין פס"ד תנובה, באופן שמצדיק את בחינת הדברים במועצה הארצית. עוד טען העותר, כי החלטת הוועדה המחוזית מתעלמת מהאילוצים אליהם נקלע העותר בשל דרישת השירותים הווטרינאריים במשרד החקלאות, וכי יש להביא בחשבון שיקולים אלו במסגרת ההחלטות התכנוניות, וכי אף עניין זה מצדיק בחינה מעמיקה ע"י המועצה הארצית.

6.פמת"א השיבה בשם המשיבות 1-2, יו"ר הוועדה והוועדה המחוזית (להלן: "המשיבות").

עמדתן של המשיבות היא שדין העתירה להידחות, משום שהחלטת הוועדה המחוזית היתה נכונה, הביאה בחשבון את כל השיקולים, ויישמה כהלכה את החלטת פרי זהב; שאין כל הלכה בפס"ד תנובה, משום שזה בוטל בבית המשפט העליון, ולכן אין כאן כל הלכה סותרת; ושהחלטת יו"ר הוועדה היתה מאוזנת אף היא.

עוד טענה פמת"א בשם המשיבות, כי הרשות לערור למועצה הארצית היא בגדר חריג לכלל; כי הערר למועצה הארצית לא נועד לאפשר בחינה בשנית של כלל החלטות הוועדה המחוזית, אלא במקרים בהם יש השלכות כלל ארציות או כלל מחוזיות או שקיימת סוגיה בעלת חשיבות מיוחדת; כי יש להימנע מהטלת עומס על המועצה הארצית, דבר שימנע ממנה את מילוי תפקידה כמוסד הקובע מדיניות תכנון ארצית; וכי ראוי שבית המשפט לענינים מנהליים לא יתערב בשיקול הדעת של הרשות ולא ימיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, אלא בשל חוסר סבירות קיצונית, וקל וחומר שכך הוא כאשר מדובר בתחום מקצועי של שיקולים תכנוניים, שבהם מתמחות רשויות התכנון.

7.שקלתי בדברים, ולטעמי הדין עם העותר.

8.נקודת המוצא לדיוננו נעוצה בסעיף 110 לחוק התכנון והבניה.

סעיף 110 מסדיר את נושא הערר על החלטות הוועדה המחוזית בפני המועצה הארצית.

סעיף 110 קובע כלל של ערר בזכות של "הגורמים המוסדיים" (וועדה מקומית או רשות מקומית או שלושה מחברי הוועדה המחוזית), וערר ברשות בלבד של "הגורמים הפרטיים" (מגיש תכנית, ומי שהתנגדותו לתכנית נדחתה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ