בניאן נ' א.ישראלי המרכז לריהוט הבית

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית שהגיש התובע אייל בניאן כנגד הנתבע, בעל חנות וותיקה למוצרי פרזול, לתשלום על סך של 28,945 ₪.

2.לגרסת התובע "במהלך חודש מאי 2007" רכש מהנתבע ידיות "מיוחדות מנירוסטה ובמידות מיוחדות" למטבח שבדירתו. אעיר כבר עתה כי התובע לא פירט את ה"ייחודיות " שבידיות, לא כל שכן את "המידות המיוחדות" שלהן, ובהחלט נוכחתי כי רכש מוצר מדף!

לגרסת התובע , שילם לנתבע עבור הידיות 3,000 ₪ !

בהקשר זה אתייחס לטענת בא כח התובע כלפי הנתבע שלא טרח לנסות לאתר חשבונית הרכישה על ידי התובע- שנתיים קודם הפנייה ., זאת כאשר התובע בעצמו כאמור אינו נוקב בתאריך הרכישה!. – טענה זו תמוהה ביותר ומרחיקת לכת שכן כאמור הנטל על התובע להוכיח תביעתו ., מה גם שכאמור לא טרח ל"סייע" לנתבע בפרטו את תאריך הרכישה הנטענת במדויק!

עוד אדגיש; כי בכתב תביעתו ובתצהירו ,נמנע התובע מלפרט את כמות הידיות שרכש!

3.לגרסת התובע הודיעו לו הנתבע ובנו כי הידיות שרכש הן מנירוסטה, ויש להן 10 שנות אחריות. עוד טען כי הודיעו לו שחשבונית קבלה בגין התשלום, ישלחו אליו בדואר.

הודעה זו היא כנראה ההסבר של התובע לעובדה שאין בידיו כל בדל של אסמכתא, לא לרכישת הידיות בכלל, לא לרכישת הידיות מהנתבע, לא לסכום ששילם תמורת הידיות – ועיקר עיקרים – לא לאחריות הנטענת ל-10 שנים ולא לעובדה שהידיות הן מנירוסטה.

4.לגרסת התובע רכש את הידיות כולן מהנתבע, אלא שחלקן – וכאמור לא פירש כמה – נמסרו לו על ידי הנתבע, וחלק אחר נמסרו לו על ידי חברת בידרמן הנמצאת בדיזיין סנטר ברמת גן, אליה נשלח כדי ליטול את שאר הידיות.

5.בסעיף 2 לתביעתו, טען שהתובע ששכח מהעובדה שלא קיבל קבלה, "ולמעט אישור הנתבע בכתב ידו כי נרכשו מהנתבע ידיות", אין לתובע חשבונית ו/או קבלה.

אעיר כי במסגרת כתב תביעתו וכן בתצהיר עדות ראשית מטעמו, נמנע התובע מלציין מתי קיבל את כרטיס הביקור של הנתבע, שם ציין אורן ישראלי, כי התובע רכש ממנו ידיות למטבח.

6.בעניין זה שוכנעתי כי כרטיס הביקור שעל גבו נרשם "נא לעזור לבחור, קנה ממני ידית ואיבד הקבלה" נרשם "בחלוף שנתיים מרכישת הידיות" האירוע המתואר בסעיף 4 לתצהיר עדות ראשית של התובע.

על רקע זה מקבלת את עדותו של אורן ישראלי לעניין זה, לאמור כי אין ברישום על כרטיס הביקור הודאה כי הידיות נרכשו מאת התובע אלא בקשה לעזור לבחור שטען (למרות שהמלה טען לא נרשמה בכרטיס) שקנה ממנו את הידית.

עוד אני קובעת כי בעצם העובדה שהתובע לא פירט באיזה שלב הגיע אליו ה"אישור" של הנתבע בכתב ידו, יש כדי לפגום באמינותו ובתום ליבו.

7.לטענת התובע, בחלוף שנתיים מרכישת הידיות, החלו להופיע "ברוב הידיות" קילופים מכוערים. הידיות נהרסו ויש צורך בהחלפתם. מצאתי לנכון להדגיש את המלה "ברוב" שהופיעה בסעיף 3 לכתב התביעה על רקע עדותו של "המומחה", עמית זיו, שמאי מקרקעין ומהנדס אזרחי, על חוות דעתו סומך סכום התביעה – אשר העיד בפניי ביום 28.2.2010. השמאי עמית זיו נשאל בעמ' 2 לפרוטוקול מתאריך זה : "האם נכון שרק ב-3 מהן נמצאו קילופים?" המומחה לא הכחיש אפשרות זו, אלא ענה בהתחמקות "לא יודע לומר אם רק ב-3 מהן". שורות 7-8 לעמ' 2 בפרוטוקול.

גם בהדגשה מטעה זו באמצעות המלה "ברוב" אני רואה ליקויים וחוסר תום לב בגרסתו של התובע.

8.לטענת התובע כאמור ,התברר לו בחלוף שנתיים כי הידיות אינן כלל מנירוסטה אלא מציפוי דמוי נירוסטה, החלפתן לידיות אחרות הינה בלתי אפשרית ויהיה צורך בצביעת דלתות המטבח בטרם התקנת ידיות אחרות – סעיף 3 סיפא לכתב התביעה. לעניין זה צירף את חוות דעתו של שמאי המקרקעין והמהנדס האזרחי עמית זיו !

ברם; עמית זיו העיד בעמ' 3 לפרוטוקול מ-28.2.2010, בשורות 15 ו-16 כי הוא שמאי מקרקעין ומהנדס ולא עסק בפרזול מעולם. במובן זה אני קובעת שחוות דעתו של השמאי עמית זיו אינה "חוות דעת מומחה" לנושא התביעה, ומשכך אין בה להועיל לתובע להוכחת סכום תביעתו שכולל בנוסף על החזר עלות הידיות -שיפוץ כללי של המטבח – עלות צביעת דלתות בסכום של 19,945 ₪ !

9.הנתבע, בכתב הגנתו, הכחיש מכל וכל רכישת ידיות "מיוחדות".

עוד הכחיש , הבטחה לתובע של 10 שנות אחריות והבטחה למשלוח חשבונית בדואר. על פי עדותו של אורן ישראלי אחריות כאמור ניתנת רק בכתב או על גבי חשבונית בהרשאה מיוחדת מטעם היבואן או במסמך ספציפי מטעמו. – אסמכתא כאמור לא הוצגה בפני!