בנדא מגנטיק בע"מ נ' גיבור מחשבים בעמ ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה על סך 52,898 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעים. בכתב תביעתה טענה התובעת, חברה אשר עוסקת בסחר בציוד מחשבים ועזרי מחשב, כי היא סיפקה לנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), מחשבים ורכיבי חומרה (להלן: "הסחורה") ובגינה משכה הנתבעת לפקודת התובעת שלושה שיקים בסך כולל של- 49,480 ₪ שהעתקם צורף לכתב התביעה (נספח ב') וכי שיקים אלה חוללו באי פירעון.

2.עוד הוסיפה התובעת בכתב תביעתה, כי הסחורה סופקה לנתבעת, בהתאם ל"הסכם לרכישה באשראי", שנחתם ביום 23.3.08 (נספח ג' לכתב התביעה) , וכי הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") חתם על ערבות אישית לכל התחייבויות הנתבעת כלפי התובעת, על פי ההסכם הנ"ל.

3.על כן טענה התובעת, כי הנתבעת חייבת לשלם תמורת הסחורה – סכום שלושת השיקים שמשכה, מכוח התחייבותה על פי ההסכם; ואילו הנתבע חייב לשלם את סכום התביעה, מכוח התחייבותו הישירה לערוב באופן אישי לחובה של הנתבעת, ובנוסף, מכוח הרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת – יש לייחס את חובות הנתבעת לנתבע באופן אישי, שכן, לטענת התובעת, הנתבע נהג בחוסר תום לב, כאשר על אף שידע מראש כי אין ולא יעלה בידי הנתבעת לשלם תמורת הסחורה, גרם לכך שהנתבעת תמשיך להזמין ולקבל סחורה מהתובעת.

4.הנתבעת לא הגישה בקשת רשות להגן; ואילו הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להגן, בגדרה טען כי הוא בעל מניות בנתבעת ואינו מנהל בה (סעיף 6 לבקשת הנתבע לרשות להגן). עוד טען הנתבע, כי החל מיום 30.6.08 מינה בית המשפט המחוזי את עו"ד אליעזר פודורובסקי ככונס נכסים על נכסי הנתבעת.

5.לטענת הנתבע, לא רכש סחורה כלשהי מהנתבעת והסחורה שסיפקה התובעת, סופקה לחנות הנתבעת, ועל כן, אינו חייב בחובות הנתבעת. בסעיף 15 לבקשתו לרשות להגן, טען הנתבע כי החתימה על ערבות אישית שצורפה לכתב התביעה "אינה חתימת הנתבע אלא זיוף של חתימתו". בנוסף, הכחיש הנתבע כי הוא נהג בחוסר תום לב או כי קיימת עליה המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת.

המחלוקת

6.בבקשת רשות להגן שהגיש הנתבע, לא כפר הוא בחוב הנתבעת כלפי התובעת. אף בעדותו בפניי, הודה הנתבע כי הסחורה נשוא כתב התביעה התקבלה אצל הנתבעת וכי הנתבע הוא שחתם על שלושת השיקים שמשכה הנתבעת, ואשר העתקם צורף לכתב התביעה (ראו עדותו של הנתבע בעמ' 10 שורה 7 לפרוטוקול).

7.המחלוקת, אפוא, היא בשתי שאלות:

א)כלום חתם הנתבע על כתב הערבות האישית

ב)האם ישנה עילה לחייב את הנתבע בחובות הנתבעת מכוח הרמת מסך ההתאגדות החוצץ בינו לבין הנתבעת.

8.אדון בשאלות אלה, ראשונה ראשונה ואחרונה אחרונה.

החתימה על ערבות אישית

9.כאמור, טענת הנתבע היא שמעולם לא חתם על ערבות אישית וכי חתימתו מזויפת (ראו תצהיר הנתבע שתומך בבקשתו לרשות להגן ועדותו בעמ' 10 שורה 12 לפרוטוקול).

10.כחלק מהסכמה אליה הגיעו הצדדים ביום 31.10.2010 ולפיה יועבר כתב הערבות, המהווה חלק מהסכם לרכישה באשראי שצורף כנספח ג' לכתב התביעה - לבדיקת מומחה כתב יד שימונה ע"י בית המשפט, הודיעה התובעת בדיון שהתקיים ביום 4.1.2011 כי המסמך המקורי אבד וכי התובעת מחזיקה העתקו של המסמך. מאידך, טוען הנתבע כי עסקינן במסמך מהותי המהווה עילת התביעה כנגדו ולא ניתן להוכיח את התביעה אם לא יומצא ההעתק המקורי.

11.אומנם, הכלל הוא כי יש להציג בפני בית המשפט את "הראייה הטובה ביותר"- הלא היא המסמך המקורי עליו מתנוססת חתימה מקורית; ואולם, פסיקת בית המשפט העליון קבעה, כי ניתן להוכיח תוכנו של מסמך אף מבלי להביא את מקורו בפני בית המשפט וכי הכלל בדבר הראייה הטובה ביותר אינו נוקשה כפי שהיה בעבר. לעניין זה ראו האמור בע"א 6205/98 מייקל סקוט אונגר נ' דניאל עופר פד"י נ"ה (5) 71:

"במהלך השנים למדו בתי-המשפט לדעת כי כלל זה ("כלל הראיה הטובה ביותר" -נ.ג') והוא בן השכל הישר והתבונה המעשית – יכול שיגרום לעיוות דין בנסיבות מסוימות, וכך נקבעו בצדו חריגים המתירים הבאתה של ראיה משנית בנסיבות מסוימות; כך, למשל, מקום שהמסמך המקורי אבד או הושמד, או שעה שהמסמך המקורי מצוי בידי אדם שלישי בנסיבות שקשה או אי-אפשר להוציאו מידיו... החריגים וחריגי-החריגים שנערמו עליו התישו את כוחו של הכלל, וכיום מוכר הוא לנו ככלל המציץ אלינו מבין חרכי החריגים. אכן, יש יסוד לסברה כי כיום מספק עצמו הכלל בדרישה כי בעל-דין ייתן טעם ראוי לאי-הצגתו של המסמך המקורי.

12.בפניי העידה הגב' ריקי חדד מטעם התובעת, אשר משמשת כפקידה בחברה התובעת ואשר העידה בתצהירה כי הנתבע חתם על שטר הערבות בפניה במשרדי התובעת ביום 23.3.08 לאחר שהיא, העדה, לא אישרה "לשחרר סחורה" אם לא תחתם ערבות אישית (ראו עדותה של העדה חדד בעמ' 9 שורות 1-5 לפרוטוקול).

13.כמו כן, העידה הגב' חדד כי הנתבע חתם על מסמך נוסף, ת/1, המהווה ערבות לכל השיקים שמשכה הנתבעת לפקודת התובעת. מקורו של המסמך הוגש לתיק בית המשפט.

14.באשר לאובדן "הסכם הרכישה באשראי" אשר כולל שטר הערבות, העידה העדה בפניי כי אלה אבדו ולמרות המאמצים למצוא אותם, לא עלה בידי התובעת לאתרם, וייתכן שנותרו במשרדו של עו"ד אחר שטיפל בתביעה לפני שב"כ הנוכחי של התובעת החל לטפל בענייניה של התובעת.