בנג'או נ' חברת דואר ישראל בע"מ

החלטה

1.לפניי "בקשה לגילוי מסמכים ספיציפי" (להלן:"הבקשה") אשר הוגשה על ידי התובעת ואשר במסגרתה ביקשה כי בית הדין יורה לנתבעת לגלות ולמסור את המסמכים הבאים:

א.מפת תקנים של מקום העבודה.

ב. שמות העובדים שהתקבלו לעבודה אחרי 98 ואחוזי משרתם - ללא שמות.

2.ביום 22.12.2013 הגישה הנתבעת את תגובתה לבקשה (להלן: "התגובה")

3.רקע

הנתבעת, הינה חברה ממשלתית שהוקמה, בשנת 2005, בהתאם להוראות חוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן:"חוק הדואר").

עת החלה, הנתבעת, לפעול היא "נכנסה בנעליה" של רשות הדואר וקיבלה על עצמה את כל החובות והזכויות של רשות הדואר.

התובעת, החלה עבודתה ברשות הדואר בשנת 1998 כמחלקת דואר "קבלנית/עצמאית" ועם הקמת הנתבעת והתחלת פעולתה עברה לספק לה את שירותיה.

בבסיס הבקשה עומדת תביעת התובעת להכיר בה כעובדת מן המניין ולהכיר בקיומם של יחסי עובד - מעביד בין הצדדים בגין כל התקופה בה סיפקה התובעת לנתבעת, שירותי חלוקת דואר כ"קבלנית/עצמאית", היינו משנת 1998.

לטענת התובעת, היא ה"קבלנית" היחידה בסניף הדואר בו היא עובדת והיא הופלתה לרעה ביחס ליתר עמיתיה שנקלטו כעובדים מן המניין ושולמו להם כל זכויותיהם על פי ההסכמים הקיבוציים החלים על הנתבעת.

התובע אף טוענת כי במהלך הזמן, פגעה הנתבעת בהיקף משרתה.

הנתבעת, טענה בכתב הגנתה, בין היתר, כי בהתאם לסעיף 46 לחוק הדואר, רשאית היא לבצע חלק מתפקידיה באמצעות סוכני דואר שאינם עובדי הנתבעת.

4.מהלך הדיון עד כה

ביום 10.10.2012 התקיים דיון מוקדם, במעמד הצדדים ובאי כוחם, במהלכו ניהלו הצדדים משא ומתן בניסיון להגיע להסכמות, בנסיבות אלו ביקשה התובעת להתלות את בקשתה לגילוי מסמכים.

הצדדים חזרו וביקשו דחיות וארכות, בשל המשא ומתן לגיבוש הסכמות, שבסופו של יום לא צלח.

בתאריך 25.10.213 הגישה התובעת, לאחר ארכות רבות, שביקשה וקיבלה, תצהירי עדות ראשית מטעמה. וביום 10.11.2013 עתרה היא למתן החלטה בבקשה.

5.נימוקי התובעת לבקשה

המידע המבוקש חשוב להוכחת טענתה כי היו עובדים אחרים שהועסקו בשירותי הנתבעת במשרה חלקית והתקבלו כעובדים מן המניין וכן חשוב הוא להדיפת טענת ההגנה כי הסיבה להעסקת התובעת כקבלנית עצמאית היתה כי היא עבדה במשרה חלקית בלבד.

6.הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת;