אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן-שחר נ' דניאל

בן-שחר נ' דניאל

תאריך פרסום : 20/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
11375-09-08
20/10/2010
בפני השופט:
אינאס סלאמה

- נגד -
התובע:
אריאלה בן-שחר
הנתבע:
דריה דניאל
פסק-דין

פסק דין

1.פסק דין זה ניתן על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וזאת בהתאם להסכמת הצדדים.

2.עסקינן באירוע מיום 30.10.06 בו לטענת התובעת הותקפה ע"י כלב גדול שבבעלות הנתבעת ש"נשך אותה בירך שמאל למעלה".

התובעת, כך נטען, סבלה מכאב עז ברגלה, "נזקקה לזריקות אנטי טטנוס ודיפטריה" וסבלה מחרדות ומלחץ נפשי כבד.

לכתב התביעה צורפו תמונות של הנתבעת ושל הכלב, תמונות של מקום הנשיכה אצל התובעת וכן מסמכים מתיק המשטרה ומסמכים רפואיים.

3.מהמסמכים הרפואיים שצורפו עולה, כי אובחנו אצל התובעת "סימני שיניים בירך שמאל עם המטומה". היא נזקקה לזריקת חיסון ואף קיבלה תרופות כפי שעולה מרישום שני ביקורות נוספים אצל הרופאה המטפלת.

4.ב"כ הנתבעת (במינוי מטעם הסיוע המשפטי) העלה טענות מקדמיות וטענות לגופו של עניין. במישור המקדמי טען הלה, כי התביעה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים שכן התובעת עצמה היא שגרמה לאירוע, כי התביעה לא הוגשה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי וכי התובעת לא עתרה לפיצוי בגין נזק לא ממנוי.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי היא איננה "הבעלים הרשמיים של הכלב וכי רק מתוך רגשות צער בעלי חיים ומטעמים הומניטאריים בלבד, פעלה לאיסופו ולהצלתו מבעליו המתעללים והוא היה בטיפולה ובשיקומה מס' חודשים בלבד, לאחריהם נמסר על ידה לאגודת צער בעלי חיים".

5.בנוגע לאירוע ציינה הנתבעת, כי התובעת נהגה בצורה בלתי אחראית ובהלך רוח הסטרי במיוחד, תוך שפעלה והגיבה באופן מיידי והחלה "לצעוק ולצרוח בקולי קולות תוך השמעת איומים והפחדות" עוד כשהבחינה בנתבעת ובכלב מרחוק. לפיכך, טוענת הנתבעת שאין להטיל עליה אחריות כלשהי בגין האירוע הנטען והמוכחש.

הנתבעת טוענת עוד, כי מתקיימים בכגון דא הסייגים הקבועים בסעיף 41ב' לפקודת הנזיקין לעניין הטלת אחריות על בעלים של כלב, שכן הנזק הנטען והמוכחש בענייננו הינו תוצאה של התגרות מצד התובעת בכלב ובשל תקיפתה של התובעת שהתבטאה בצעקות וצרחות תוך השמעת איומים והפחדות.

6.כאמור, הצדדים הסכימו למתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת לאחר הגשת טיעונים בכתב מטעמם. התובעת הגישה טיעוניה זה מכבר. הנתבעת לא עשתה זאת עד היום, חרף ארכות שניתנו. משכך, ראיתי לתת את פסק הדין ללא טיעוני הנתבעת.

יוטעם, כי חרף האמור בתקנות 160(ד) ו- 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, ובשים לב להסדר הדיוני ולמהותו של פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק, לא התעלמתי כלל מטענות הנתבעת שנכללו בשני כתבי ההגנה שהוגשו מטעמה, ופסק דין זה ניתן תוך התייחסות לטענות שני הצדדים.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים ובתמונות ובשים לב לטענות התובעת לעניין הפציעה הנטענת שלא הותירה נכות כלשהי ולמחלוקת בין הצדדים לעניין החבות והסייגים לאחריות בנזיקין, שוכנעתי שיש לפסוק לתובעת פיצוי בסך כולל של 7,500 ₪ בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים נכון להיום.

8.קביעתי זו הינה בשים לב לפיצוי בגין כאב וסבל, בהתחשב בחבלה ובטיפול הרפואי שניתן בגינה, והיא מגלמת בתוכה את המחלוקת שתוארה לעניין התרחשות האירוע, לרבות שאלת אשמה התורם של התובעת.

9.כאן יודגש, למעלה מהצורך, כי בכל הנוגע לנזק גוף שנגרם על ידי כלב, נקבעה בפקודת הנזיקין אחריות מוחלטת לבעלים (או המחזיק דרך קבע) של כלב, ללא כל קשר לשאלה אם היתה התרשלות מצדו.

המחוקק ביטא את רצונו ש"נוכח התגברות תקיפות כלבים על עוברי אורח, יש לראות בבעליו של כלב אחראי באופן מוחלט למעשיו. כך רק יגבר הסיכוי כי בעלי הכלבים יעשו את הדרוש כדי למנוע תופעות כאלה" (מתוך הצעת החוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 7), התשנ"ב-1992, ה"ח 2104).

10.בפקודה אמנם נקבעו סייגים לאחריות זו וניתנה הגנה לבעלים של הכלב במקרים של התגרות של הניזוק, תקיפת הניזוק את הבעלים (או בני משפחתו) והסגת גבול במקרקעין. אולם, רצונו של המחוקק ברור ומדבר בעד עצמו.

11.בענייננו ולאחר שהתייחסתי לטענות הצדדים, לא שוכנעתי כי היתה מצידה של התובעת התגרות בכלב שיש בה כדי לפטור את הנתבעת מאחריות.

גם אם אקבל את הטענה, כי התובעת נלחצה והגיבה במיידיות ומתוך פחד מהכלב של הנתבעת, אין בכך כדי התגרות בכלב ואין בהתנהגות זו כדי לחסות תחת ההגנה שבסעיף 41 ב(1) לפקודה.

הוא הדין באשר לטענה לתחולת סעיף 41 ב(2), שכן לא שוכנעתי כי התובעת תקפה בצורה כלשהי את הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ