פסק דין
לטענת התובעת, במהלך חודש פברואר 2010 היא נרשמה ללמודים בקורס מתמטיקה המועבר על ידי הנתבעת, לצורך לשיפור ציוני הבגרות; ההרשמה היתה על פי חוזה הרשמה לבגרות, אשר נחתם על ידי התובעת; ביום 26/2/2010 התחילה ללמוד בסניף הנתבעת בירושלים; כבר בשיעור הראשון התברר לה כי אין התאמה בין התחייבות הנתבעת לבין רמת הלימודים בכתה; לטענתה, רמתו המקצועית של המורה אינה משביעת רצון ורמת הלימודים היתה מתחת לכל ביקורת; למרות התרשמותה הרעה מהשיעור הראשון, היא החליטה לעבור עוד שיעור, אולם גם לאחר השיעור השני היא הבינה כי הקורס שהוצע לה על ידי הנתבעת ואליו נרשמה, אינו תואם את מה שהובטח לה בטלפון, וזאת משום שרמת ההוראה בו נמוכה וקצב הלימוד איטי מאד; בעקבות כך היא נאלצה לעזוב את הקורס וללמוד באופן עצמי; היא פנתה לנתבעת לביטול ההסכם ולקבלת כספה בחזרה, אולם בקשתה סורבה.
לטענת התובעת, היא הייתה זכאית לביטול ההתקשרות לנוכח אי-התאמת הקורסים שהובטח לה על ידי הנתבעת, וכן לנוכח הוראת סעיף 7 להסכם ההתקשרות שקובע כי במקרה של אי-התאמה פדגוגי ניתן לבטל את ההשתתפות בקורס.
מנגד, נטען על ידי הנתבעת, כי היתה התאמה מלאה בין המידע שהוצג לתובעת לבין הקורס שהתקיים בפועל; מורה הקורס הינו מורה ותיק ומוכר, אשר לאורך שנים תלמידיו מביעים שביעות רצון ממנו וקיבל ציוני הערכה טובים מיתר תלמידי הכתה הרלוונטית; אין מקום ואין בסיס לטענות התובעת בענין רמת התלמידים בקורס; הקורס כולל מספר שלבים: בשלב הראשון נלמד חומר לשאלון 003, בשלב השני נלמד חומר לשאלון 004 ובשלב השלישי נלמד חומר לשאלון 005, לפיכך, באופן טבעי, שהשלב הראשון הוא השלב הקל ביותר; הדבר הוסבר לתובעת על ידי נציגי הנתבעת ובוודאי שדברים כאלה לא ניתן לקבוע על פי שני שיעורים בלבד, כפי שהתובעת נהגה.
הנתבעת ממשיכה וטוענת כי, סעיף 7 בהסכם שמתייחס למצב של ביטול הקורס עקב אי-התאמה פדגוגית, מתייחס למקרה בו התלמיד לא מתאים לכתה ולא למקרה שהסביבה של הקורס אינה מתאימה לתלמיד; התובעת מבקשת את ביטול ההסכם רק משום שסגנון המורה ויתר תלמידי הכיתה אינם מוצאים חן בעיניה, ואולם דברים אלה אינם מקנים זכות ביטול.
לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, לרבות העדויות מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
סבורני כי לא היה מקום שהתובעת תחרוץ את גורלו של הקורס מראש לכישלון לאחר השיעור הראשון שעברה, ואף לא לאחר השיעור השני, שעל פי דברי התובעת היא השתתפה בו על מנת לוודא את תחושתה והתרשמותה, כפי שאלה נתגבשו בשיעור הראשון.
כאמור, נטען על ידי נציגי הנתבעת, והדבר אף צוין על ידי נציגה במהלך הדיון, כי הקורס כולל 3 שלבים כאשר השלב הראשון הוא השלב הקל ביותר; הסבר זה מסתבר והגיוני, ולפיכך היה מקום שהתובעת תתאזר בסבלנות ותיתן לנתבעת הזדמנות למלא את התחייבותה על פי ההסכם, ולמצער, תשפוט אותה על פי מבחן התוצאה. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת התובעת שהנתבעת הפרה את ההסכם כלפיה.
סעיף 6 להסכם מפרט את האפשרויות והתנאים לביטול ההתקשרות; בהתאם לסעיף 6 (ב) ביטול הקורס החל משבעה ימים לפני מועד פתיחתו, מכל סיבה שהיא, לא יקנה לתלמיד כל פטור מתשלום שכר הלימוד, והתלמיד יהיה חייב בתשלום שכר הלימוד במלואו, בין אם השתתף בקורס במלואו או בחלקו.
בענייננו אין מחלוקת שהתובעת ביקשה לבטל את הקורס לאחר שהוא התחיל, משכך אין היא זכאית על פי תנאי ההתקשרות להחזר שכר הלימוד.
לא ניתן לקבל את טענת התובעת כי מדובר בהסכם אחיד שכולל תנייה מקפחת, שכן עיון בהסכם מעלה כי הוא כולל תניות שונות המתייחסות למצבים שונים של ביטול ההסכם, ונראה שלכל תניה יש היגיון סביר משלה.
גם לא ניתן לקבל את טענת התובעת שלפיה היא הייתה זכאית לבטל את הקורס עקב אי-התאמה פדגוגית בהתאם לסעיף 7 להסכם, שכן על פי סעיף 7 נקבע כי ביטול הסכם עקב אי התאמה פדגוגי מותנה בהשתתפות בשלושה שיעורים ראשונים בקורס, דבר שלא נעשה על ידי התובעת.
זאת ועוד, מקובלת עלי טענת הנתבעת, שהסברי התובעת אינם מצביעים על אי-התאמה פדגוגי, אלא על אי-שביעות רצון מהמורה, מרמת הלימודים ואף מרמת התלמידים שבקורס.
מעבר לכך, על פי סעיף 7, אי-התאמה פדגוגי צריך שייקבע על ידי רכז המקצוע של הנתבעת, דבר שלא נעשה במקרה של התובעת.
לנוכח האמור, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.
ניתן היום, י' תמוז תשע"א, 12 יולי 2011, בהעדר הצדדים.