אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן עמי נ' ליסטר ואח'

בן עמי נ' ליסטר ואח'

תאריך פרסום : 28/07/2013 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
26246-04-12
22/07/2013
בפני השופט:
ורדה אלשייך

- נגד -
התובע:
1. שבתאי רפאל בע"מ
2. שמואל ליסטר
3. נטפים מוצרי השקיה וטפטוף בקבוץ חצרים (1973)

הנתבע:
1. שמעון בן עמי
2. אשר ליסטר
3. 4. עו"ד מיכה צמיר בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב אשר ליסטר
4. 5. כונס הנכסים הרשמיע"י ב"כ עו"ד ענבל מנוצ'הרי

החלטה

עניינה של בקשה זו, החל בבקשה למתן הוראות להעברת הליכי פשיטת הרגל לבית המשפט מחוז תל אביב וכן להעברת המנהל מיוחד מתפקידו. זאת, בשל חשש לניגוד עניינם בו הוא מצוי יחד עם הנושה, יוזם ההליך.

משהוחלט על ידי כב' השופט יעקב פרסקי כי התיק יועבר לבית משפט זה, ניתנת החלטתי זו.

ואלו הם הפרטים, בקצרה, הדרושים להכרעה.

ביום 14.5.2012 ניתן לבקשת מר שמעון בן עמי (להלן: "הנושה") צו כינוס כנגד החייב בבית המשפט המחוזי באר-שבע. בית המשפט החליט למנות את בא כוח הנושה עו"ד מיכה צמיר כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן: "המנהל המיוחד") על מנת לקדם את התיק.

דא עקא, והמבקשים, הנושים בחייב, טוענים לקנוניה בין החייב לבין הנושה, כך שבקשת הנושה למתן צו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל אינה אלא כסות להתנהלות החייב, הגובלת לשיטתם, במעשי מרמה, הסתרת מידע ועוד שלל טענות המטילות צל כבד על תום ליבם של החייב והנושה. כחלק בלתי נפרד מכך, מלינים המבקשים אף על המנהל מיוחד ודורשים להחליפו, שכן מאחר ומונה לבקשת הנושה (השותף לקנוניה יחד עם החייב) התמהמה בברור טענות המבקשים ואף לא טרח ליידע את בית המשפט חרף המידע שהופק במסגרת חקירות החייב בהליכי הוצאה לפועל.

המנהל המיוחד בתגובתו, מצביע על תחרות לכאורה בין הנושים, משל היה מדובר ב"מרוץ סמכויות" לפיו כל נושה ניסה כוחו בערכאה שונה ובעילות שונות, כך, כדי לנקוט כנגד החייב הליכי פשיטת רגל. משלא צלחו המבקשים בפתיחת ההליך בית משפט זה, ואילו הנושה הצליח לפתוח את ההליכים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אין בכך כדי ליצור יריבות בין הצדדים, שעה שממילא כולם מצויים כאחד בהליך הקיבוצי, ואין עדיפות לנושה אחד על רעהו.

עוד מציין המנהל המיוחד, כי ריח באושים עולה מבקשה זו, שעה שזהות המבקשים אינה אלא בני משפחה של החייב, שכל מטרתם לכאורה, לנגוס בעוגת הנשייה באמצעות הגשת תביעות חוב, ובכך להביא לצמצום חלקם של הנושים, שאינם בעלי קירבת דם לחייב.

אשר לעמדת הנושה, יוצא כי על המבקשים לגבות טענותיהם בתצהיר, ומשלא עשו כך, יש לדחות על הסף טענותיהם. לגופן של טענות, גורס הנושה כי מדובר בטענות ממוחזרות של המבקשת 1 אשר נדחו בהחלטות שיפוטיות זה מכבר. עוד פורס הנושה את מסכת העובדות העולות מהחשד המשותף לו ולמנהל המיוחד, כי המבקשים מסתירים את מניעיהם האמיתיים מאחורי הבקשה, וכל מטרתם היא לפגוע בשאר הנושים של החייב.

באי-כוח כונס הנכסים הרשמי הן ממחוז באר שבע והן ממחוז תל-אביב לא הביעו עמדתם לגופם של דברים אלא הסתפקו בהצעה למינוי מנהל מיוחד ניטראלי שייבחן את טענות הצדדים.

הפכתי והפכתי בכתבי הטענות ולא מצאתי פגם במינויו של המנהל המיוחד. אנמק דברי.

מרגע שנפתחו הליכי חדלות פירעון בין כנגד יחיד בפשיטת רגל, ובין אם כנגד חברה, לרבות הליכי פירוק והבראה, חלים שינויים רבים במציאות הכלכלית והמשפטית. הנושים, כולם כאחד, אנוסים לפעול בהליך קולקטיבי-קיבוצי, ולא כפרטים מול החייב או היישות חדלת הפרעון. ההבנה כי אין טעם במצב בו כל אחד מהנושים "מושך את השמיכה" לצידו, בהתעלם משאר הנושים, מחייבת אותם לפעול במקובץ לשם יעילות וקידום ההליך, ומזעור נזקים ככל שניתן.

עוד שינוי מהותי המתרחש עם פתיחת ההליכים, הינו מינויו של בעל תפקיד המשמש "קברניט" לקבוצת הנושים ותפקידו לנווט את הספינה בתוך הסערה הכלכלית אל חוף מבטחים. ודוק, בעל תפקיד אינו יכול להסתכל על מפת הנשייה ב"פריזמה צרה" הרואה טובת נושה כזה או אחר, ובוודאי לא את טובתו שלו, אלא שומה עליו לפעול בהתאם לתכלית של דיני חדלות פירעון, קרי, שיקום הנזקים הכלכליים וכתוצאה מכך, השאת רווחי הנושים לפירעון חובם.

בעל התפקיד, המבקש להצליח במשימה המורכבת, נדרש לנווט בין אינטרסים נוגדים, צרכים שונים ואף מצבים נפשיים וכלכליים לא פשוטים, אשר יש בהם לעיתים כדי להוות למכשול בהצלחתו בהגשמת תפקידו. לשם כך, נהנה בעל התפקיד ממעמד מיוחד בו הוא נחשב כידו הארוכה של בית המשפט. לצד מעמד מיוחד זה, נתון הוא למנגנון של איזונים ובלמים, הבאים בדמות פיקוח מטעם בית המשפט והן מטעם כונס הנכסים הרשמי. על בעל התפקיד לעמוד בקשר רציף עם בית המשפט, ולדווח בשקיפות מלאה על פעולותיו ורק לאחר שבית המשפט בחן את הבקשה ואישר אותה יוכל בעל התפקיד לבצע את הדרוש.

בנסיבות המקרה, דומה כי במלוא הכבוד הראוי למבקשים, הרי שבטענותיהם, לא ניתן המשקל הראוי והמשמעותי, למעמדו המיוחד של בעל התפקיד ולחובת האמון המוגברת בה הוא חב כלפי כל הנושים. לשון אחר, משמונה בעל תפקיד, אין הוא נחשב עוד כבא כוחו של הנושה אשר ביקש את מינויו והוא מחויב לפעול לטובת הנושים במידה שווה. אכן, בכדי להימנע ממצבים בהם עולה חשש חריף לניגוד עניינים, נהוג שלא לאפשר לבעל תפקיד לבדוק את תביעת החוב של הנושה שלבקשתו מונה בעל התפקיד. אולם, מכאן ועד הצבת בעל תפקיד תחת חזקה של משוא פנים כנגד כל הנושים, זולת מבקש המינוי, רב הדרך.

אין די בטענות כלליות, חשדות או זכר של סכסוך משפטי קודם, בכדי לעמוד בנטל ההוכחה הכבד שיש לצלוח, בכדי להוכיח כי בעל התפקיד נגוע בניגוד עניינים המצדיק את העברתו מהתפקיד. מכח קל וחומר, הדבר נכון, אף לטענות המאשימות אותו בקונספירציות שונות, ולמעשה, כמעט בפלילים.

ספק גדול בעיני, אם די בשילוב בין טענות כלליות, הבאת פסקי דין בשלב ההתדיינויות הקודמות בין הנושים, העדר תשתית עובדתית לתמוך בטענה כה חמורה ובלא תצהיר, בכדי לעמוד ולו לכאורה בנטל הכבד הדרוש בכדי "להרשיע" בכך, כי בעל התפקיד מעורב בקנוניה פסולה עם מי מהנושים או עם החייב.

זאת ואף זאת; הטענות בעייתיות אף יותר, נוכח העובדה כי המבקשים, דווקא הם קרובי משפחה של החייב. אכן, זכותו של קרוב משפחה של החייב להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר, ואין הוא מוחזק כנושה פיקטיבי מעצם קרבת המשפחה. אולם, ניסיון החיים מלמד כי יש לנהוג זהירות בעניין זה ובוודאי יש לנקוט זהירות יתרה טרם שמאפשרים לקרובי משפחתו של החייב להדיח בעל תפקיד ולמנות אחר תחתיו. עניין זה אין לשכוח, על רקע הדברים, כי חרף הנטייה להתחשב בתוצאות אסיפת הנושים הבוחרת את בעל התפקיד לרצונה, הרי ששיקול הדעת בדבר מיהות בעל התפקיד מסורה בידי בית המשפט , וזאת שלא בכדי.

די באמור לעיל כדי לחרוץ את גורל הבקשה, זאת באשר מעיון בטענות המבקשים על נספחיהם, כל שמצאתי הוא כי ישנה יריבות בין הנושים, כאשר כל אחד טוען כי המחאות חוב כאלו או אחרות נפסקו לזכותו, הא ותו לא. לא די בכך, בכדי לעמוד ולו לכאורה בנטל הכבד המוטל על מי שמאשים בעל תפקיד בקנוניה פסולה, וכנגזרת מכך, לא הוכח בנסיבות המקרה, נוכח היריבויות בין הנושים, כי בעל התפקיד מצוי בניגוד עניינים אינהרנטי.

עם זאת, בהתאם להמלצת כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד עצמו, ובכדי להקדים תרופה למכה, לפיה היריבות המדוברת תשליך בעתיד אף על הכרעות המנהל מיוחד, אני מורה על מינויו של עו"ד זיו אביאל כמנהל מיוחד ניטראלי לצרכי בדיקת תביעת החוב של הנושה שמעון בן עמי. המינוי כפוף להפקדת התחייבות אישית של המתמנה ע"ס 15,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ