בן עמי נ' גרינברג

פסק דין

1.התובע הגיש שלוש תביעות קטנות שבכותרת, כל תביעה נגד אחד מהנתבעים. הדיון בכל שלושת התביעות אוחד, ופסק דין זה יתייחס לשלושת התביעות.

הצדדים

2.התובע הינו אב לילדים בבית ספר "נגבה" בראשון לציון (להלן: "בית הספר"), ושימש כחבר בוועד ההורים של בית הספר (להלן: "ועד ההורים").

3.שלושת הנתבעים הינם חברי ועד ההורים - נתבע 1 הינו חבר ועד ההורים, נתבע 2 הינו סגן יו"ר ועד ההורים, ונתבעת 3 הינה יו"ר ועד ההורים.

התקרית שעומדת ברקע להגשת התביעות

4.הרקע לתביעות הוא תקרית שארעה בין התובע לבין אב בית הספר, מתאריך 30.11.11. באותו מועד, התובע טען כי הגיע לבית הספר, ראה חלקי בטון שנפלו מהקיר, וסבר שמדובר במפגע בטיחותי, לכן הוא נטל אותם, ניגש לחדר המנהלת, ומסר אותם למזכירת המנהלת.

המזכירה הפנתה את התובע לאב הבית, והתעורר ביניהם ויכוח שעלה ל"טונים גבוהים משני הצדדים", כהגדרת התובע. המנהלת הגיעה, ביקשה מהתובע לצאת, ולאחר מכן, לטענת התובע, מחוץ לחדר המזכירות, אב הבית תקף אותו (להלן: "התקרית").

התובע טען כי בעקבות תקרית זו, פנה למשטרה להגיש תלונה נגד אב הבית, ובמהלך הגשת התלונה, חש שלא בטוב. לאחר ששב לביתו, שוב חש שלא בטוב, פונה לבית חולים, ולאחר שקיבל תרופות הרגעה שב לביתו.

5.בעקבות התקרית, הודח התובע מכהונתו על ידי וועד ההורים.

טענות התובע נגד הנתבעים

6.אפרט בקצרה את טענות התובע בכתבי התביעה נגד כל אחד ואחד מהנתבעים.

נתבע 1 – התובע טען כי נתבע 1 מסר דיווח כוזב לחברי וועד ההורים בנוגע לתקרית, לפיו התובע הוא שהתנהג באופן אלים, וזאת על אף שנתבע 1 לא נכח בתחילת האירוע, ואף ראה שאב הבית היה זה שתקף את התובע, וכן השמיץ אותו בנוכחות תלמידים. התובע טען כי נתבע 1 הגיע למשרד המזכירות, צעק עליו ודרש ממנו לצאת מהמשרד ללא סמכות. עוד טען התובע כי בישיבת וועד ההורים מיום 2.12.11, הנתבע 1 אמר עליו מילים לא הולמות.

התובע תבע מנתבע 1 סך של 15,000 ₪, וזאת לפיצוי בגין דיווח כוזב, הוצאת לשון הרע, ועוול שנגרם לו עקב התנהגות נתבע 1, בגין שיתוף פעולה עם מנהלת בית הספר ועם נתבעים 2 ו -3, ומאחר שלתובע נגרם מתח נפשי והוא נזקק לפינוי ואשפוז רפואי עקב צעקות נתבע 1 עליו.

נתבע 2 – התובע טען כי בתאריך 1.12.11, נתבע 2 הפיץ לחברי הועד מכתב בו קבע כי בתקרית התובע נהג באלימות, אף שלא נכח בתקרית, ואף שידע כי התובע הגיש תלונה למשטרה.

התובע טען כי הדחתו מוועד ההורים הייתה בלתי חוקית, וכי נתבע 2 היה גם שותף לניסוח פרוטוקול ישיבת וועד ההורים, להגדרות הלא הולמות שנאמרו על התובע, ולא מנע זאת מתוקף תפקידו.

כמו כן, התובע טען כי בפגישה שנערכה ביום 1.12.11, נתבע 2 לא מנע ממנהלת בית הספר לתקוף אותו בכך שצעקה לעברו כי הפינוי שלו לבית חולים זו הצגה, ומנע ממנו לפרוש מהפגישה ואף רדף אחריו עד לרחבה מחוץ לבית הספר.

התובע תבע מנתבע 2 סך של 20,000 ₪, וטען כי סכום הפיצוי הינו בגין שליחת המכתב השולל את חברותו בוועד ההורים באופן בלתי חוקי ומניעת השתתפותו בישיבת הוועד מיום 2.11.11, בגין דיווח כוזב, הוצאת לשון הרע, ועוול שנגרם לו עקב התנהגות הנתבע מס 2, בגין שיתוף פעולה עם מנהלת בית הספר ועם נתבעת 3, ופגיעה בשמו הטוב של התובע.

נתבעת 3 – התובע טען נגד נתבעת 3 טענות הדומות לטענותיו נגד נתבע 2. התובע טען כי נתבעת 3 הפיצה בין חברי וועד ההורים מכתב לפיו התובע נהג באלימות, וזאת ללא סמכות ובניגוד לתקנון, ומנעה ממנו להשתתף בישיבת וועד ההורים. גם כלפי נתבעת 3 התובע טען כי היא לא מנעה ממנהלת בית הספר לצעוק עליו, מנעה ממנו לפרוש מהפגישה, וגם כלפיה טען כי הייתה שותפה לניסוח הפרוטוקול של וועד ההורים, להגדרות הלא הולמות שנאמרו על התובע, ולא מנעה זאת מתוקף תפקידה.

התובע תבע מהנתבעת 3 סך של 20,000 ₪ וטען כי סכום פיצוי זה הינו בגין אותן הטענות כפי שנטען כלפי הנתבע מס' 2.