ה"ת
בית משפט השלום ראשון לציון
|
15757-09-10
03/10/2010
|
בפני השופט:
אילן בן-דור
|
- נגד - |
התובע:
ערן בן סימון
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
1.בקשה להחזרת תפוס מכוח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט-1969 (להלן:"הפקודה") התפוס הוא אופנוע מדגם סוזוקי rmz 450 שאין לו מספר רישוי (להלן:"האופנוע או "התפוס").
2.לטענת המבקש, האופנוע שייך לו נתפס חרף העדר עילת תפיסה בשים לב לסעיף 32 לפקודה מוחזק ללא עילה מאז 25.8.10 לבקשה צורף זיכרון דברים קצר שנחזה כאילו נעשה ביום 5.8.2010 עד כמה שניתן היה לפענח.
3.המשיבה התנגדה לבקשה וציינה בין היתר כי האופנוע , אינו רשום ואין לעשות בו שימוש טרם רישומו, קם חשד שהובא לישראל באורח בלתי חוקי, ומבוצעות בדיקות מז"פ .
בדיון
4.נציג המבקש, הוסיף גם שהאופנוע הוא מוצר נוי, שלא לתכלית נסיעה, כי אין בו שמן וסולר והמנוע לא מתפקד .לדבריו, המבקש אספן אופנועים ורכש האופנוע לאחר ששולם עליו מס. אציין שטענה זאת שמדובר במוצר נוי לא נכתבה בבקשתו כפי שהועברה לתגובת המשיבה . לטעמו גם בנסיבות אלה מחובת השוטר שטוען שהאופנוע בשימוש הייתה להתייצב לדיון ולהעיד.
5.נציג המשיבה טען שעילת התפיסה הייתה חשד שהאופנוע גנוב אך העילה להחזקה היא שלאופנוע, אין רישוי במדינה וסברה שהוא כלשונו " שוהה שלא כדין בישראל משלא שולם עליו מכס. למיטב ידיעתו,אף חל איסור מוחלט על הבאת האופנוע.
6.לתימוכין בטענתו לשימוש שלא כדין הפנה למזכר שוטר בתיק החקירה, שלפיו האופנוע בשימוש.
הכרעה ונימוקיה
7.לאחר שעיינתי במסמכים ושמעתי את הטיעונים מצאתי לדחות הבקשה להחזרת התפוס משנמצא יסוד לחשד שהשתמשו בו באופן אסור בהעדר רישיון רכב, וביטוח ובלעדי הכשר של המכס .
ואילו נימוקי-
המסגרת הנורמטיבית
8.הכרעת בית המשפט בתפוס בגדר סעיף 34 נעשית לרקע המסגרת הנורמטיבית הכללית, שבפרק רביעי לפקודה
נזכיר שסעיף 34 לפקודה מסמיך , את ביהמ"ש להורות מה יעשה בחפץ לאחר שנתפס האם יימסר , למי, האם ינהגו בו אחרת , באילו תנאים.המחוקק לא פרט בסעיף רשימת קריטריונים להפעלתו, אך הפסיקה התייחסה לרשימה פתוחה של שיקולים בהם א. טיב החפץ התפוס, והאם החזקתו או השימוש בו טעונים היתר ב. סוג העבירה שיש חשד כי יעברו באותו חפץ, והאינטרס הציבורי למנוע עבירה זאת ( ראה למשל בי. קדמי על סדר הדין בפלילים חלק ראשון הליכים שלפני משפט,727 מהדורה מעודכנת תשס"ח 2008 ג.)
הלכה היא שרק בהתקיים תנאים מסוימים ניתן לפגוע בזכות קניין של חשוד או נאשם, בטרם הוכרע דינו מחמת אינטרס ציבורי ובגדרם נחוצים א. עילה(הסמכה) לתפיסה ולהחזקה, או להארכתה ב. יסוד ראייתי מספק ג. והעדר חלופה לתפיסה. יסוד החלופה לתפיסה מגלם דרישת מידתיות, אין לפגוע בזכות הפרט מעבר לנדרש להבטחת האנטרס הציבורי.אם ניתן להבטיח תכלית התפיסה באמצעים שפגיעתם בזכויות פחותים כך יש לעשות
9.ראה בהקשר זה באסמכתאות הבאות:
א.אשר למתווה הנורמטיבי, עילת התפיסה והחזקה והצורך בהעדר חלופה ראה למשל מפי כב' השופטת פרוקציה בבש"פ 342/06 - חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל . ( לא פורסם12.3.06)( להלן "ענין לרגו"):"
ב.לעניין היסוד הראייתי הנדרש בשים לב לשלב הדיוני , ולשיקול דעתו של בית המשפט ראה גם כב' השופטת ארבל בש"פ 8353/09 מגאלניק נגד מדינת ישראל (לא פורסם)(26.11.09) לאורו בשלב בו מדובר בחשוד ניתן להסתפק ברף של יסוד סביר להניח שנעברה עבירה אך אם החל המשפט , יש להעלות לרף של יסוד סביר להרשעה .אולם, אם יש יסוד סביר להניח כי החפץ קשור בביצוע עבירה אך ישנו סיכוי נמוך להגשת כתב אישום יש מקום לשקול שחרור חפץ תפוס.
מן הכלל אל הפרט
היסוד הראייתי