בן סימון נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

החלטה

1.לפניי בקשה מטעם התובע – אהרון בן סימון (להלן – המבקש) למשלוח שאלות הבהרה למומחית הרפואית ד"ר עינת שיינר (להלן – המומחית).

2. הנתבע – המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב) מתנגד להעברת שאלות ההבהרה למומחית מן הטעם שאין בהן כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת.

3.כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים – יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים בלא בדיקה פיזית של התובע, למעט במקרים חריגים ומבלי שמתאפשרת, בדרך כלל, חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל). כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית שאלות הבהרה, בכתב, למומחה הרפואי (שם).

4.בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה – דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה, בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי, אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין ולאחר בחינה, בין היתר, של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא", בדרך של התפלמסות גרידא; האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין דן יצחק) ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).

5.לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובתשובת המבקש וכן בחוות דעתה של המומחית ונוכח ההלכות המובאות לעיל הנני קובעת כלהלן –

א. באשר לשאלות 7-1– הנני מתירה את השאלות לאחר שמצאתי שיש בהן כדי להבהיר את חוות הדעת.

ב.באשר לשאלה 8 – הנני מתירה את שאלה למעט סעיף 8א' שהתשובה עליה מצויה בחוות הדעת.

ג.באשר לשאלות 10-9 – הנני מתירה את השאלות.

ד.באשר לשאלות 13-11 – איננה מתירה את השאלות. מדובר בשאלות תאורטיות שאינן מבהירות את חוות הדעת.

ה.באשר לשאלה 14 – אינני מתירה את השאלה מן הטעם שפורט בתגובת המשיב. המבקש אף לא התייחס לטעם זה בתשובתו לתגובת המשיב.

ו.באשר לשאלות 18-15 – אינני מתירה את השאלות מן הטעמים שפורטו בתגובת המשיב. מדובר בשאלות כלליות אשר מרחיבות את היריעה ללא צורך.

ז.באשר לשאלות 24-19 – הנני מתירה את השאלות.

ח.באשר לשאלה 25 – הנני מתירה את השאלה למעט תת סעיפים א' ו- ב'. אין צורך שהמומחית תסביר מונחים מדעיים אלא רק תתייחס לאפשרויות שהועלו על ידי המבקש בסעיפים ג' ו – ד'.

ט.באשר לשאלות 30-26 הנני מתירה את השאלות.

י.באשר לשאלה 31 אינני מתירה את השאלה. המקרה האחר אינו רלוונטי לענייננו וכך גם צויין בחוות דעתה של המומחית.

יא.באשר לשאלות 35-32 – הנני מתירה את השאלות.

יב.באשר לשאלות 37-36 – אינני מתירה את השאלות. דעתה של המומחית על פסיקת בתי הדין אינה רלוונטית. כמו כן השאלות אינן מבהירות את חוות הדעת.