בן מיור נ' מדינת ישראל

    בקשה זו הועברה לטיפולי בעת האחרונה.  

 בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים א' הלמן, ש' אטרש, ו-י' בן חמו), בע"פ 34508-01-16, מיום 17.5.2016 בגדרו התקבל באופן חלקי ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט נ' אדריס) בת"פ 26720-07-11.

 בהחלטת בית משפט זה מיום 16.6.2016 עוכב ביצוע עונש המאסר עד החלטה אחרת.

רקע והליכים קודמים

1. ביום 7.2011 הוגש נגד המבקש כתב אישום לבית משפט השלום ובו שני אישומים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק).

• במסגרת האישום הראשון נטען כי במהלך שנת 2009, המבקש רכש מחברה המתמחה בייצור ואספקת מוצרי פלסטיק, כיסאות במחיר כולל של 51,655.53 ש"ח, ומסר תמורתם לחברה ארבעה צ'קים דחויים, ביודעו כי במועד פירעון הצ'קים, לא יהיו בחשבונו סכומי כסף שיספיקו כדי לכבדם. בהמשך מכר המבקש את הכיסאות בסכומים נמוכים מהסכומים שבהם רכש אותם מהחברה.

• במסגרת האישום השני נטען כי במהלך חודש דצמבר 2010, כרת המבקש חוזה עם תחנת דלק בטבריה, לפיו יקבל כרטיס תדלוק בתחנה, וישלם סך של 7.30 ש"ח לכל ליטר דלק שימשוך, בתשלום מרוכז שיועבר לתחנה ב-10 לכל חודש. להבטחת קיום החוזה, נדרש המבקש למסור לתחנת הדלק את פרטי כרטיס האשראי שלו. המבקש מסר לתחנת הדלק פרטי כרטיס נטען, שניתן לשלם באמצעותו רק את הסכומים שנטענו בו מראש, והטעה את תחנת הדלק לחשוב כי מדובר בכרטיס אשראי. במועד חתימת החוזה, ולאורך כל התקופה הרלבנטית לכתב האישום, הכרטיס היה ביתרת זכות של עשרות שקלים בודדים בלבד. לפי הנטען, בחודש מאי 2010 ובתחילת חודש יוני 2010, המבקש משך, בעצמו ובאמצעות אחרים, סך של כ-8,630 ליטרים של דלק, בסך כולל של 62,490.59 ש"ח, ולא שילם עבורם. בהמשך מכר המבקש את הדלק לאנשים שונים, בסכום הנמוך מזה שהיה עליו לשלם בעצמו.

2. ביום 27.9.2012 הרשיע בית משפט השלום את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, במיוחס לו בכתב האישום. בית משפט השלום ביסס את הכרעתו על עדויותיהם של עדים שונים ובלתי קשורים ולא נתן אמון בגרסתו של המבקש. בית המשפט קבע כי גרסת המבקש לקתה באי בהירויות ובסתירות פנימיות ולא התיישבה עם הראיות הנסיבתיות השונות שהובאו נגדו.

3. ביום 26.5.2013, גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש והשית עליו את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, הפעלת עונש מאסר מותנה בן שלוש שנים שהושת על המבקש בת"פ 1756/07 (להלן: המאסר המותנה) במצטבר, כך שעל המבקש לרצות בסך הכל 48 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה מן העבירות מושא הרשעתו, וקנס בסך 10,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו.

4. המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. ביום 3.9.2013 קבע בית המשפט המחוזי, נוכח הסכמתם של הצדדים, כי התיק יוחזר לבית משפט השלום לצורך הבאת ראיות נוספות.