בן לולו נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

החלטה

1.התובע הגיש תביעה בה דרש להכיר באוטם שריר הלב שארע לו ביום 2/1/2007, כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.

2.ואלו הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בתיק זה:

א.התובע יליד 1962.

ב.במועד הרלוונטי לכתב התביעה עבד התובע כראש ענף רכש במשרד להגנת הסביבה.

ג.התובע היה שחקן כדורגל בקבוצת המשרד בליגה למקומות עבודה.

ד.ביום 2/1/07 ארע לתובע אוטם תחתון חד בשריר הלב, (להלן: "האירוע").

ה.התובע הובהל לבית החולים ליחידה לטיפול נמרץ על ידי צוות מד"א ושם עבר צינתור דחוף.

3.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד בפנינו. כן העיד מטעם הנתבע מר יורם הורוביץ, סמנכ"ל משאבי אנוש במקום עבודתו של התובע.

4.הסוגיה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים הנה, האם ארע לתובע אירוע חריג בעבודתו לו ניתן לייחס את אוטם שריר הלב בו לקה.

5.הלכה פסוקה היא, כי כדי לבחון האם הארוע הוא בבחינת "תאונת עבודה", יש לברר האם בסמוך לו אירע "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד" בעבודתו של התובע.

הקביעה אם היה אירוע חריג בעבודת התובע, היא קביעה עובדתית – משפטית, הנשענת על חומר הראיות שלפני הערכאה הדיונית.

בית הדין בוחן את מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח ואת משקלם של האירועים ביום בו אירע האוטם מול עבודתו הרגילה והשגרתית של המבוטח.

נפסק, כי בבדיקה אם לעבודה היתה השפעה על האוטם, הכוונה היא לאירוע בעבודה באותו יום או בסמוך לו, ולא לאירוע באותו חודש, או למתח או למאמץ נפשי או גופני בתקופה ממושכת (דב"ע לח/118-0 חיים פומרוק נ' המוסד פד"ע יג 113).

6.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ותאר את שארע בסמוך לקרות האוטם. לדבריו, מספר ימים לפני האירוע התקיימה שיחה בינו לבין מר הורוביץ, סמנכ"ל משאבי אנוש. בשיחה ביקש התובע תוספת כונניות ודרגת רכב ג'. לדבריו הורוביץ טען כי בהתאם להוראות התקשי"ר הוא איננו זכאי לקבלת דרגת רכב ג' בהיותו עובד בדרגה 17.

7.יומיים לפני קרות האירוע התברר לתובע, כי עובדת אחרת בדרגה 17 קיבלה דרגת רכב ג'. זאת, בניגוד למה שנאמר לו על ידי מר הורוביץ.

בתגובה לכך, התובע התרגז ושלח להורוביץ הודעת SMS חריפה שנוסחה היה "איפה היושר והאם יש כללים או לא...", (ראה סעיף 6 לתצהיר התובע).

8.יום למחרת (ויום לפני קרות האירוע), הגיע התובע למשרד לפני שנסע לקורס מטעם העבודה. במשרדי העבודה נתקל במר הורוביץ. לדבריו, החל דין ודברים בניהם ומר הורוביץ טען בפניו, "איך אתה מעז לשלוח לי SMS כזה", (ראה סעיף 7 לתצהיר).

התובע טען, כי רתח מזעם כלפי הורוביץ ואף אמר לו "אם אין לי קורס היום אני כבר אטפל בך". לדבריו, הסמנכ"ל נמלט מהמקום וכעבור מספר דקות התקשרה אליו מזכירתו וביקשה ממנו להגיע למשרד הסמנכ"ל. התובע היה עצבני והשיב למזכירה, "אני לא בא, אם אבוא עכשיו יהיה בלאגן" וניתק את הטלפון, (ראה סעיף 8 לתצהיר).

9.לטענת התובע המזכירה התקשרה שוב אולם הוא סרב להגיע למשרד וטען, כי "יהיה בלאגן ושאני מסוגל לזרוק אותו מהחלון". בשלב זה הורוביץ לקח את הטלפון לידו וביקש מהתובע להגיע למשרד לאחר שיסיים את הקורס, (ראה סעיף 9 לתצהיר).