ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
4773-09
09/01/2011
|
בפני השופט:
דורית פיינשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
אשר בן ישי
|
הנתבע:
חי זוהר בעל מגרש מכוניות שיקגו החדשה
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה למתן פיצויי בגין הטעיה במהלך כריתת חוזה.
הנתבע הוא סוחר רכב בעיסוקו והוא הבעלים של "מגרש מכוניות שיקגו החדשה" שבו הוא קונה ומוכר רכבים משומשים.
התובע רכש באמצעות הנתבע ביום 24.9.07 מאזדה מ.ר. 6643816 (להלן: "הרכב").
אין חולק כי ברשיון הרכב שהוצג בפני התובע, ושהיה עדכני ליום הרכישה, הבעלים הרשום היתה גב' רושקה פאולה, ותחת הסימון "בעלים קודמים" נרשם 00. כלומר על פי רישיון הרכב גב' רושקה היתה הבעלים הראשון של הרכב.
בטופס העברת הבעלות, שהועבר לידי התובע לאחר ששילם עבור הרכב נרשם כי מוכר הרכב, קרי הבעלים הקודם הינו מר חאלס אעתדאל. התובע טוען כי לא היה ער לכך וגם לאחר העברת הבעלות, הניח שהוא הבעלים השני של הרכב.
בחודש פברואר 2008 קיבל התובע ממקום העבודה שלו רכב צמוד ועל כן הציע את רכבו למכירה. התובע הציע את הרכב למר אוהד ביטון, עימו היתה לו היכרות שטחית, והודיע לו שרכבו הוא יד שנייה.
לאחר משא ומתן רכשה גב' מאיה ביטון, אשתו של אוהד את הרכב.
בחלוף כשלושה חודשים מיום העברת הבעלות ברכב מהתובע לגב' ביטון, קיבלה גב' ביטון רישיון רכב חדש ואז גילתה שהיא "יד רביעית" ברכב ולא "יד שלישית" כפי שטעתה לחשוב.
גב' ביטון הגישה תביעה כנגד התובע (ת.ק. 1250/09 ) ובה נפסק כי התובע הטעה אותה והתובע חוייב לשלם פיצוי והוצאות משפט בסך של 4,870 ₪. בהליך זה טען התובע כי הוטעה על ידי הנתבע, וכב' השופט ארנברג ציין כי ככל שיש לתובע טענות כנגד צד שלישי הרי שעליו להגיש תביעה נפרדת.
מכאן התביעה שבפני.
דיון והכרעה:
התובע טוען כי הנתבע הטעה אותו שכן לטענתו הנתבע אמר לו שהוא רוכש רכב "יד ראשונה" וכך הוא סבר על יסוד רישיון הרכב שהוצג בפניו.
הנתבע טען כי לא אמר לתובע דבר לגבי הבעלויות ברכב, שהוא לא היה הבעלים של הרכב כלל אלא החזיק אותו בקונסיגנציה עבור מר חאלס אעתדאל, ועל כן גם לא ערך הסכם עם התובע. עוד טען הנתבע כי לא נגרם לתובע נזק כספי כלל שכן על פי מחירון לוי יצחק אין ירידת ערך בין היד השניה לשלישית, התובע זכה להנחה יפה והנתבע גם לא גבה ממנו דמי תיווך.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הרי שאני קובעת כי הנתבע הטעה את התובע לחשוב שמדובר ברכב שהוא "יד ראשונה" ודין הטענה שלא נגרמו לתובע נזקים, להדחות.
הוראת סעיף 15 לחוק החוזים קובעת כי:
"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי - גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".
בעניינו אין התובע יכול לבטל את החוזה, שכן אין הוא יכול להשיב את הרכב לידי הנתבע אך אין מניעה כי יתבע פיצויי בגין ההטעיה.
התובע ואביו העידו כי הנתבע אמר להם בהאי לישנא שמדובר ברכב יד ראשונה, ולא הזכיר כלל כי הרכב הועבר לידי אעתאדל. אמינה עלי גם עדותו של התובע כי לא הוא ביצע את העברת הבעלות בדואר, אלא מי מטעמו של הנתבע, ועל כן לא היה ער לרישומים בטופס העברת הבעלות.