בן יהודה ואח' נ' קשר רנט א קאר בע"מ (הרץ) ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונת דרכים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 27/8/2010 פגע רכבם של הנתבעים 1-2 (להלן: נהג הנתבעים) ברכבו של התובע בשעה שרכב התובע עמד בחניה. המחלוקת היא בין הנתבעים לבין צדדי ג' באשר למי שנוא באשמה לאירוע התאונה.

לטענת הנתבעים, התאונה אירעה כאשר רכב צד ג' נסע ברברס, שעה שרכב הנתבעים נסע בפקק תנועה בכביש צר שבו חנו רכב צד ג' ורכב התובע; תוך כדי נסיעתו לאחור, רכב צד ג' פגע ברכב הנתבעים ועקב כך נאלץ רכב הנתבעים לסטות ימינה בחדות על מנת להימנע מפגיעה קשה יותר, וכתוצאה מכך אף התנגש ברכב התובע בחלק הקדמי שמאלי.

לטענת צדדי ג', רכבם כלל לא נסע לאחור ולא היה מגע בינו לבין רכב הנתבעים.

לאחר שנתתי את דעתי לעדויות הנהגים ולמכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי רכב צדדי ג' נושא באשם הבלעדי לאירוע התאונה.

עדותו של נהג רכב הנתבעים - הוא הנתבע 2 - עשתה רושם מהימן ומשכנע יותר על בית המשפט. הנתבע 2 העיד כי הוא נאלץ לסטות ימינה על מנת להימנע מפגיעה קשה יותר על ידי רכב צדדי ג' שנסע לאחור ברברס וחשש שהשמשה של רכבו עומדת להתנפץ; הוא לא היה יכול לנסוע קדימה משום שהכביש היה פקוק והתנועה עמדה בו ולכן הוא נאלץ לפנות ימינה בחדות ותוך כדי כך הוא פגע ברכב התובע (ראו עמ' 4 לפרוטוקול הדיון).

הנתבע 2 אף העיד כי הוא צפר לנהג צדדי ג'- שהוא צד ג' 1, על מנת להתריע בפניו כדי שהאחרון יחדל מלנסוע לאחור, אולם זה לא הפסיק את נסיעתו לאחור (ראו עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, ש' 7-10).

עדותו של נהג צדדי ג' – צד ג' 1 – היתה מהוססת ולא משכנעת. הוא שם את יהבו בעיקר על כך שלא נגרם נזק לרכבו; צד ג' 1 לא כפר בדברי הנתבע ונהג הנתבעים, שלפיהם רכב הנתבעים נפגע בדופן השמאלית, דבר שתומך בגירסת הנתבעים (ראו עמ' 6 לפרוטוקול הדיון, ש' 11-21).

חיזוק נוסף לעדותו של נהג הנתבעים ניתן למצוא בעדות התובע, שהוא עד ניטראלי, אשר מסר בעדותו כי נהג הנתבעים קבל פרטים מצד ג' 1 ואילו האחרון ניהל משא ומתן עם נהג הנתבעים (ראו עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, ש' 24-25).

לא מצאתי מקום להטיל אשם על נהג הנתבעים, זאת משום שאין מחלוקת בין הצדדים שמדובר בכביש צר שהתנועה בו עמדה בזמן התאונה, ולפיכך נראה שלא היתה ברירה בפני נהג הנתבעים אלא להסיט את רכבו ימינה על מנת להימנע מפגיעה קשה יותר על ידי רכב צד ג' שלא חדל לנסוע אחורה גם כשנהג הנתבעים צפר לו וחשש שהשמשה תתנפץ עליו וייגרם לו אף נזק גוף.

לנוכח האמור, אני מחייב את הנתבעת 3 (צד ג' 3), אליהו חברה לביטוח, לשלם לתובע את סכום התביעה בסך של 5,715 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ביום 30/10/2011 ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,400 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.