בן זקן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה אשר הורה על פסילה מנהלית למשך 30 יום של רישיון הנהיגה של המבקש לאחר שנחשד בנהיגה בשכרות.

מהדו"ח המונח בפני עולה כי המאשימה מבקשת לייחס למבקש נהיגה בשכרות לאחר שדגימת אויר שניטלה ממנו לימדה על ריכוז אלכוהול של 310 מק"ג.

הסנגור כופר בקיומן של עבירות לכאורה.

לגישתו, העובדה שקיימת סתירה בין כמות האלכוהול הרשומה בדו"ח שנרשם למבקש, לבין הכמות המופיעה בדוחות השוטרים, משמיטה את קיומה של תשתית ראייתית כנגד מרשו.

עוד הוא טוען, כי בשל הסתירה האמורה, נראה כי הדוח אינו שייך למבקש. כמו כן, מפנה לדו"ח המאפיינים ומוסיף וטוען כי קיים ספק של ממש שמדובר בבדיקה המתייחסת למבקש.

באשר למסוכנות, טען הסנגור המלומד, כי מדובר בנהג ללא עבר תעבורתי הנוהג משנת 1994 על רכב חקלאי ובעל רישיון רכב פרטי משנת 2000. כמו כן, צפוי להתחתן בקרוב ועל כן עתר הסנגור לבטל את החלטת הקצין הפוסל או לחילופין, לקצרה.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, באשר לסתירה בין האמור בדו"ח לבין המצוי בחומר החקירה מפנה ב"כ המשיבה לפלט מכשיר הינשוף, עליו מתנוססת חתימתו של המבקש. כמו כן הפנה למספרי הבדיקה המופיעים בפלט הינשוף ועל כן סבור הוא כי קיימת תשתית ראייתית איתנה כנגד המבקש.

המבקש עצמו נחקר על בקשתו, אישר כי היה בחתונה של חבר ושתה "כוסית אחת" כלשונו. לדבריו, הוא לא שתה לשוכרה, מדובר היה בכוסית אחת שלגם בשמחה שחגג חברו. הוא אישר כי נערכה לו בדיקת נשיפה וכשהוצג לו פלט מכשיר הינשוף אישר כי החתימה המתנוססת עליו היא חתימתו.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות ואת טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

לפי הדו"ח שערכה השוטרת סיוון כהן, היא עצרה את רכבו של המבקש בשעה 01:20, ובשעה 1:30 הועבר המבקש לבדיקת מאפיינים אותה עבר בהצלחה. לאחר מכן בשעה 1:39 הועבר לצורך ביצוע בדיקת ינשוף כאשר בסעיף 9 מדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות מצוין, כי המבקש היה במשמורתו של שוטר אשר פיקח עליו שהוא לא הכניס דבר לפיו אשר עלול היה לפגוע בתקינות הבדיקה. בשעה 1:44 בוצעה למבקש בדיקת ינשוף אשר לימדה על ריכוז אלכוהול של 360 מק"ג. המבקש אישר כי החתימה המתנוססת על גבי הפלט של הינשוף, שם מצוינת הכמות האמורה, היא חתימתו. פלט הכיול אף הוא מצוי בתיק ותואם את הפלט עליו חתום המבקש.

עוד אציין, כי מחומר החקירה עולה כי המבקש מאשר כי שתה 2 כוסות וודקה באולם השמחות וריח אלכוהול חזק נדף מפיו. המבקש אף אישר בחקירתו בפני כי שתה אלכוהול אם כי בפני טען כי שתה רק כוסית אחת.

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענותיו של הסניגור המלומד. שכן, קיימת תשתית ראייתית המבססת את הנהיגה בשכרות. עוד אציין, כי הדו"ח טרם הוגש לביהמ"ש לפתיחת תיק כנגד הנאשם, וטרם נחתם על ידי התובע, ועל כן גם אם בדו"ח מצוינת כמות של 310 מק"ג, וחומר החקירה מלמד על ריכוז של 360 מק"ג, הרי שלכל היותר מדובר בפגם טכני רישומי בדו"ח, אשר אינו מהותי, ומכל מקום אין בו כדי לאיין את התשתית הראייתית המצויה בתיק ואף לא לכרסם בה.

באשר למסוכנות, נדמה לי שאין צורך להכביר במילים אודות המסוכנות הרבה שנובעת ממי שאוחז בהגה כשהוא שיכור. קיימת מסוכנות אינהרנטית במצב כזה, מסוכנות היכולה, והמתממשת לא אחת, לצערי, כמעט מדי יום, ומביאה לקטל נורא בכבישים.

בנסיבות אלה, לא אוכל לקבוע כי החלטת קצין המשטרה הינה בלתי סבירה או שגויה ועל כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.