אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן דוד נ' פרישמן ואח'

בן דוד נ' פרישמן ואח'

תאריך פרסום : 25/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
4699-09-09
09/01/2010
בפני השופט:
מעין צור

- נגד -
התובע:
אלכס פרישמן
הנתבע:
1. אסותא מרכזים רפואיים בע"מ
2. מרפאת מומחים ריינס בע"מ

החלטה

בענין: בקשה למחיקת התביעה על הסף עקב העדר סמכות מקומית

בפני בקשת המבקש, הוא הנתבע מס' 1 בתובענה זו, להורות על מחיקת התביעה עקב העדר סמכות מקומית, ולחילופין להעביר את הדיון בה לבית משפט השלום בת"א, שהוא, לדעת המבקש, בית המשפט המוסמך לדון בה.

ביום 15.12.09 העברתי את הבקשה לתגובת המשיבים, ולתשובת המבקש, במועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

רק המשיבה מס' 1, היא התובעת (להלן: "המשיבה"), הגישה תגובה מטעמה, והמבקש השיב לתגובת המשיבה.

לטענת המבקש, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתביעה, שכן הטיפולים הרפואיים נשוא התביעה בוצעו בתל אביב. המבקש מוסיף, כי גם אם למשיבה 2 סניף באזור חיפה, הרי שהניתוח נשוא התביעה התרחש בסניפה בפתח תקווה, ועל כן אין בכך כדי להכריע בשאלת הסמכות המקומית.

המשיבה טענה בתשובתה, כי אכן למשיבה 2 סניף באזור חיפה, ועל כן מוסמך בית משפט זה לדון בתובענה.

תקנה 3(ב) לתקנות קובעת, כי כאשר נתבעים מספר נתבעים בתובענה, "יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים". לפיכך די בכך שלגבי אחד הנתבעים יש לבית משפט זה סמכות מקומית, ובכך רוכש הוא סמכות מקומית לדון בתובענה.

תקנה 3(א)(1) לתקנות מקנה סמכות מקומית לדון בתובענה שאינה כולה במקרקעין, לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי "מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע". כאשר מדובר בנתבע לו מספר סניפים, ניתן להגיש את התובענה לכל אחד מבתי המשפט שבתחום שיפוטו נמצא סניף של הנתבע, ראה: ע"א 231/69 גבארין נ' קק"ל, פ"ד כג(2) 145; רע"א 2893/07 קופת חולים לאומית נ' אבו עסב ואח'.

הואיל ולמשיבה 2, שהינה הנתבעת 2 בתיק, סניף באזור חיפה, מוסמך בית משפט זה לדון בתביעה.

המבקש מוסיף וטוען, כי אין די בקיומה של סמכות פורמאלית, כמו במקרה זה, ועל בית המשפט לבחון לאיזה בית משפט "זיקה ממשית", וכי "יש לפעול בהתאם למאזן הנוחות". אין בידי לקבל טענה זו. בית משפט אליו הוגשה תובענה, אינו מוסמך להעבירה לבית משפט אחר, אף אם מירב הזיקות מבחינת נוחות הדיון מצביעות לעבר דיון במחוז אחר. בשונה מנשיא בית המשפט העליון ומשנהו, המוסמכים להורות על העברת דיון ממחוז אחד למשנהו, בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), ובבואם להחליט בענין כזה בוחנים, בין היתר, לאיזה מחוז מצביעות מירב הזיקות מבחינת נוחות הדיון, הרי שבית משפט אליו מוגשת תובענה רשאי להעבירה לבית משפט אחר, רק אם מוצא הוא, כי הענין "אינו בסמכותו המקומית או הענינית" (סעיף 79 לחוק בתי המשפט). הפסיקה אליה מפנה המבקש בענין זה (בש"א 3930/02 טמפו נ' סדן ואח', ובש"א 7744/04 כלל נ' יעקובוב) מתיחסת לבקשות שהוגשו לנשיא בית המשפט העליון, להורות על העברת הדיון בתובענות למחוז אחר, מכוח סמכותו בסעיף 78 לחוק בתי המשפט; ועל כן אין היא רלוונטית לעניננו. טענה זו של המבקש נדחתה גם על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בהחלטתו בתא (חי') 545/07 בובאילוף נ' אבייב (פורסם בנבו):

"6.הנתבעים טוענים איפוא, כי מכיוון שמירב הזיקות מתייחסות לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי אז "אין מנוס מלהעביר את התיק לבית המשפט בבאר שבע".

7.לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור כי אין לקבל טענות ב"כ הנתבעים, שכן בית משפט זה אינו מוסמך להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולהלן אנמק מסקנתי זאת.

כללי הסמכות המקומית נקבעו בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. על פי כללי הסמכות שנקבעו, כאשר מדובר בתאגיד, שלו מספר סניפים ברחבי הארץ, ניתן להגיש תביעות נגדו גם לבית המשפט בו נמצא אחד מהסניפים (ע"א 231/69 ג'בארין נ' קרן קיימת לישראל, פ"ד כ"ג(2) 145). כאשר הנתבעת היא חברת ביטוח, כי אז מקום עסקה פורש, ככולל גם את המקום בו מנהלים סוכניה את עסקיהם (ר"ע 501/84 הסנה חברה ישראלית לביטוח נ' רוטבן, ל"ט(1) 26).

על כן, לפי כללי הסמכות המקומית, כפי שנקבעו בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכפי שפורשו על ידי הפסיקה, לבית המשפט המחוזי בחיפה נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה שהגישו התובעים.

8.מכיוון שלבית המשפט המחוזי בחיפה סמכות לדון בתביעה, ממילא נשללת ממנו הסמכות להעביר את התביעה לבית משפט אחר, לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. הסמכות להעביר תביעה לבית משפט אחר קיימת רק במקום בו בית המשפט המעביר מוצא, שאין לו סמכות לדון בתביעה. כמובהר לעיל, אין זה המקרה שלפני.

9.קיימת פסיקה, שחלקה אוזכר על ידי ב"כ הנתבעים, המתייחסת למבחני סמכות מקומית שונים, כגון: מבחן "מירב הזיקות" (בש"א 3930/02 טמפו תעשיות נ' ד"ר שמחה סדן (30.6.2002)), מבחן "מאזן הנוחות" (בש"א 4394/99 בזק החברה הישראלית נ' ש.פירו בנין פיתוח ותכנון (11.10.1999)), וכן מבחן "הזיקה המהותית" (ב"ש 9918/07 כלל חברה לביטוח נ' אל פיניש סאלם (14.1.2008); בש"א 6747/07 מחמוד סרחאן נ' מדינת ישראל (14.10.2007); בש"א 9030/07 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה ענבל עמרם ז"ל (26.11.2007)). ואולם, פסקי דין אלה אינם מתייחסים לסמכות בית המשפט להעביר תביעות לבתי משפט אחרים לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, אלא לסמכות נשיא בית המשפט העליון, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, להעביר דיון בתביעות מבית משפט אחד למשנהו.

במילים אחרות, נשיא בית המשפט העליון מוסמך להורות, בתוקף סמכותו לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, להעביר תביעה פלונית מבית משפט אחד למשנהו, על יסוד המבחנים שנזכרו לעיל, ומבחנים אחרים, אפילו בית המשפט ממנו מועברת התביעה מוסמך לדון בה. לעומת זאת, בית משפט אינו מוסמך להעביר תביעה לבית משפט אחר, אלא אם מצא כי אינו מוסמך לדון בה.

מכאן מתבקש, שאם הנתבעים עומדים על בקשתם להעברת התביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי אז עליהם להגיש על כך בקשה לנשיאת בית המשפט העליון, ולשכנעה כי תעשה שימוש בסמכותה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, ותורה להעביר התביעה לדיון בפני בית המשפט בבאר שבע (ההדגשות שלי – מ.צ.)".

זאת ועוד: אילו היה מוסמך בית משפט אליו הוגשה תובענה לבחון את הזיקות מבחינת נוחות הדיון, ולהורות על העברת דיון למחוז אחר, שמירב הזיקות מצביעות אליו, הרי שסעיף 78 לחוק בתי המשפט היה מתייתר.

אוסיף, כי לאחרונה חל פיחות במעמדה של הסמכות המקומית ככלי לקידום נוחותו של מתדיין. בהקשר זה אפנה לדבריו של כב' השופט דנציגר בהחלטתו ברע"א 11180/08 עירית מודיעין נ' ארד, שניתנה ביום 6.5.09, במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה בענין קיומה של סמכות מקומית לפי תקנה 3 לתקנות, ואי העברתו של דיון למחוז אחר:

"לסמכות המקומית תכלית כפולה: 1. ניתוב תיקים בין בתי המשפט השונים למניעת עומס יתר על בית משפט זה או אחר; 2. קידום נוחות הצדדים בניהול הדיון [רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן, פ"ד נז(4), 473, 477 (2003) (להלן: עניין מפעל הפיס)]. לענייננו רלוונטית התכלית השניה לפיה הסמכות המקומית נועדה לקידום נוחות הצדדים בניהול הדיון. ואכן, הסמכות המקומית בתקנה 3 לתקנות סדר הדין מפורשת באופן כזה שהיא נועדה לשרת את נוחות הנתבע, שלא ייאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו (י' זוסמן סדר הדין האזרחי (בעריכת ש' לוין, מהדורה שביעית, 1995) 78). ברם, ברוב המקרים, מקהה המרחק הגיאוגרפי הקצר שבין נקודות שונות על מפת הארץ תכלית זו ומתמעטת נחיצותה [בג"ץ 7067/07 חיים נתנאל בע"מ נ' שר המשפטים - פרופ' דניאל פרידמן (לא פורסם, [פורסם בנבו], 30.8.2007)]. הפיחות שחל במעמד הסמכות המקומית, ככלי לקידום נוחותו של המתדיין, מצא ביטויו גם בהלכת פולג, אשר כנגדה טוענות המשיבות, לפיה "במדינה קטנה כמדינתנו אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר" (הלכת פולג, 734). כאמור, לא מצאתי מקום לסטות מהלכות אלה במקרה דנן. מדינת ישראל היא מדינה קטנה. המרחקים בין הערים והישובים בה קצרים, קל וחומר המרחקים בפרשה זו בין העיר מודיעין, מקום מושבה של המבקשת 1, לבין בתי המשפט הן בירושלים והן במחוז מרכז.

9.יתר על כן, לעיתים, ללא כל הצדקה לאור האמור לעיל, מקדישים בעלי הדין עלויות ניכרות בהתדיינות באשר לסמכות המקומית ובהעברת תיק אשר הטיפול בו כבר החל מבית משפט אחד לבית משפט אחר. זו אחת הדוגמאות הבולטות בהן עשוי להתבזבז זמן שיפוטי יקר (עניין מפעל הפיס, עמ' 478; ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שנייה, 2008) 122). לא נותר לי אלא להסכים עם האמור (ההדגשות שלי – מ.צ.)".

לפיכך, נוכח מסקנתי כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מהחלטה זו.

ניתנה היום, כ"ג טבת תש"ע, 09 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ