אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן דוד נ' חברת מי אביבים 2010 בע"מ

בן דוד נ' חברת מי אביבים 2010 בע"מ

תאריך פרסום : 02/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
22541-02-11
24/01/2012
בפני השופט:
אורי שהם

- נגד -
התובע:
עודד בן דוד ע"י ב"כ עו"ד רחלי קלנקר
הנתבע:
1. חברת מי אביבים 2010 בע"מ ע"י ב"כ עו" ד יואב רזין
2. עו"ד שירי כהן ועו"ד אורי אגר ממשרד עוה"ד נשיץ
3. ברנדס ושות'

פסק-דין

פסק דין

הבקשה לאישור

לפניי מונחת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "הבקשה לאישור") שעניינה, כספים אשר גבתה המשיבה בגין צריכת מים. לטענת המבקש, גביית הכספים נעשתה שלא כדין, זאת בשל חישוב נתוני צריכת המים לפי מספר נפשות קטן יותר ממספר הנפשות הידועות או הרשומות אצלה כמתגוררות ביחידת הדיור.

הרקע לבקשה

בתוקף סמכותה, המוקנית לה בחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2011, (להלן: "חוק תאגידי מים וביוב") קבעה מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן: "הרשות"), את כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), תש"ע-2009 (להלן: "הכללים"). כללים אלו מסדירים, בין היתר, את כמות המים המוכרת ליחידת דיור, בגינה מחויב צרכן על פי תעריף נמוך (להלן:"כמות מוכרת"), ואת ההוראות על פיהן יוכר מספר נפשות ביחידת דיור פלונית, לצורך חישוב הכמות המוכרת, לה זכאים המתגוררים באותה יחידת דיור. כבר כאן אציין כי נוסח הכללים תוקן במסגרת תיקון מספר 3 לכללים, וכעת הכמות המוכרת עומדת על מכפלה של 3.5 מטרים מעוקבים (להלן: "מ"ק") של מים ראשונים לחודש, במספר הנפשות המוכר לאותה יחידת דיור. בענייננו חל הנוסח טרם תיקון מספר 3, דהיינו, הכמות המוכרת עומדת על מכפלה של 2.5 מ"ק כנ"ל.

טיעוני הצדדים

תמצית טיעוני המבקש

המבקש, עודד בן דוד, מתגורר בדירה שכורה המצויה ברחוב בילו 60, בתל-אביב (להלן: "הדירה"), יחד עם עוד שני שותפים. לאחר שחתמו השלושה על הסכם שכירות, פעל המבקש לחילופי מחזיקים בנכס ולהעברת חשבונות הארנונה, המים והביוב על שמם של השלושה, ופנה ביום 29.6.2010 בבקשה לעיריית תל-אביב יפו, לבצע את חילופי המחזיקים כאמור. החל מחודש יולי 2010 לערך, מצוינים שמותיהם של השלושה כמחזיקים בנכס על גבי חשבונות הארנונה, המים והביוב תחת הכותרת "שם המחזיק". בסוף חודש נובמבר 2010, התקבל אצל המבקש ושותפיו לדירה חשבון שהופק ביום 21.11.2010, בגין התקופה שמיום 28.7.2010 ועד ליום 4.10.2010 (מצורף כנספח 8 לבקשת האישור) (להלן:"החשבון"), במסגרתו נדרשו המבקש ושותפיו לשלם סכום של 305.87 ₪ בגין אגרת מים וביוב עבור 28 מ"ק מים, כאשר 11.3 מ"ק מתוכם חויבו על פי תעריף נמוך, ו-16.7 מ"ק מתוכן חויבו על פי תעריף גבוה. יצוין כי מדובר בחשבונית המתייחסת לתקופה העולה על חודשיים.

לטענת המבקש, מספר הנפשות המתגוררות בדירה, הידועות ורשומות אצל המשיבה, מזכה את המבקש ושותפיו ל"כמות מוכרת" של 7.5 מ"ק לחודש, בגינה משלמים תעריף נמוך. המבקש פנה במספר הזדמנויות, בכתב ובעל פה, למשיבה, בבקשה לשנות את חישוב חיוב צריכת המים והביוב לפי שלוש נפשות, וכן ליתן החזר רטרואקטיבי בגין תשלום כספים אשר שולמו ביתר, החל מיום 26.5.2010. בסוף חודש ינואר 2011 או בסמוך לכך, התקבל אצל המבקש ושותפיו לדירה חשבון נוסף שהופק ביום 19.12.2010, בגין התקופה שמיום 5.10.2010 ועד ליום 22.11.2010 (להלן: "החשבון השני"), ממנו עולה כי המשיבה לא עדכנה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה, על אף שבגוף החשבון צוין כי "מספר הנפשות שהוצהר על ידכם, עודכן החל מהחשבון הנוכחי...", וכי חישוב "הכמות המוכרת", אשר בגינה זכאים המבקש ושותפיו לשלם תעריף נמוך, נעשה לפי הכמות המינימאלית הקבועה בחוק.

התנהלותה של המשיבה, כך טוען המבקש, הינה חלק מהתנהלות שיטתית ושגרתית כלפי כל הקבוצה, אותה הוא מבקש לייצג. לטענתו, כתוצאה מהתנהלות זו התעשרה המשיבה, שלא על פי זכות שבדין, כאמור בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979, וחובה עליה להשיב את אשר גבתה ביתר. עוד טוען המבקש כי הכספים, אותם שילם ביתר בגין צריכת המים והביוב, שולמו הן מחמת טעות והן מחמת הטעיה. זאת, בשל כך, שדרישת המשיבה נעשתה במסווה של חוק, והאחרונה הטעתה את המבקש לחשוב כי הוא משלם את אגרת המים והביוב "לפי תעריף חוקי", כלשונו, ומטעמים אלו קמה למבקש זכות השבה. המבקש מוסיף וטוען כי מקום בו פעלה המשיבה בניגוד להוראות הכללים ולחובותיה, מכוח סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, קמה למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968. המבקש מפרט בבקשתו את אופן חישוב הנזק האישי שנגרם לו (עמ' 10, סעיף ה' לבקשת האישור) וטוען כי בגין תשלום הכספים ביתר, בעד שירותי המים והביוב, נגרם לו ולשותפיו נזק בסכום כולל, של לפחות 37 ₪.

לטענת המבקש, התובענה הייצוגית שהגיש מקיימת את התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") על מנת שזו תאושר. המשיבה היא "רשות" כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התשס"ה-2000, והתובענה שהגיש היא להשבת סכומים שגבתה המשיבה שלא כדין. מכאן שתובענתו באה בגדרו של סעיף 3(א) לחוק התובענות הייצוגיות, הקובע כי תובענה ייצוגיות תוגש בתביעה, כמפורט בתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות. סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות מפרט "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין..." כתביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. כמו כן, עילת תביעתו מבוססת לכאורה וסיכויה טובים להתקבל, ככל שהדבר נוגע להשבת הסכומים שנגבו ביתר על ידי המשיבה, ומכוחה רשאי הוא לתבוע, באישור בית המשפט, בשם קבוצה מיוצגת, כקבוע בסעיף 4(א)(1) לחוק התובענות הייצוגיות. לטענתו, הוא הוכיח לכאורה כי המשיבה העמידה את מספר הנפשות המתגוררות בדירה על נפש אחת, כי "הכמות המוכרת", על פיה שילמו המבקש ושותפיו תעריף נמוך הייתה הכמות המינימאלית הקבועה בכללים ולא הכמות לה הם זכאים, וכי נגרם לו נזק כתוצאה מהתנהלות המשיבה בסך כולל של 37 ₪, ובכך הוא עמד גם בתנאי הקבוע בסעיף 4(ב)(1).

המבקש טוען בבקשתו, כי התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות, מתקיימים גם הם. לטענתו, השאלה אותה מעוררת התובענה הינה שאלה מהותית של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה. בעניין זה, טוען המבקש, המנגנון לחישוב החיוב בגין צריכת המים, הגדרת "הכמות המוכרת", ואף התעריפים לפיהם מחשבת המשיבה את התשלומים, הינם אחידים וזהים לכלל חברי הקבוצה. לטענת המבקש, אין בעובדה שסכום הפיצוי המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה הוא שונה, כדי למנוע את אישור התובענה הייצוגית. זאת, מהטעם שניתן לקבוע את גובה הפיצוי האישי המגיע לכל חבר בקבוצה באמצעות חישוב פשוט, על בסיס נתונים הנמצאים בידי המשיבה. המבקש טוען, כי גם הדרישה בדבר קיומה של אפשרות סבירה שהשאלה המשותפת תוכרע לטובת הקבוצה, מתמלאת. זאת, נוכח העובדה כי המבקש הצליח לשכנע במידת הסבירות הראויה כי יש לו עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה וכן, הצליח להוכיח קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה.

בנסיבות כאלו, טוען המבקש, טובים סיכוייה של התובענה להתקבל.

לטענת המבקש, תובענתו היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין שכן, מדובר בקבוצה גדולה של חברים, בה הנזק הנגרם לכל אחד מהם הוא קטן באופן יחסי וכי המשיבה הינה גוף גדול, חזק ומרתיע, ולרוב חברי הקבוצה אין את היכולת או האמצעים להתמודד עימה. לטענתו, התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על נחיתות זו, ומטעם זה קיימת הצדקה לאשר את הבקשה. המבקש טוען כי, בשלב זה של הדיון, אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים אשר נפגעו באופן דומה והדברים נכונים בעיקר, מקום שהנתונים לגבי הקבוצה מצויים בידי המשיבה עצמה.

המבקש מפרט בבקשתו את האופן, על פיו הוא אומד ומעריך את גודל הקבוצה והיקף התובענה הייצוגית. לטענתו, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנכונים לדצמבר 2008, ניתן להעריך כי בעיר תל-אביב יפו כ-190,084 מחזיקים ביחידות דיור המיועדות למגורים, אשר כולם לקוחותיה של המשיבה. המבקש מניח כי המשיבה גובה כספים ביתר בלפחות מחמישית מיחידות הדיור המיועדות למגורים, כך שעל פי אומדן זהיר, הקבוצה מונה עשרות אלפי חברים בשיעור של כ-38 אלף לקוחות לפחות. עוד מניח המבקש כי במשך 13 חודשים בהם מספקת המשיבה שירותי מים וביוב בעיר תל-אביב יפו, נגבו כספים ביתר, מכל אחד מחברי הקבוצה בסכום של 10 ₪ לחודש, ומכאן שלכל אחד מחברי הקבוצה נגרם נזק בשיעור מינימאלי של 130 ₪. על יסוד הנחות אלו, אומד המבקש את סכום הנזק המצרפי שנגרם לכלל חברי הקבוצה, בסכום כולל של 4,942,210 ₪.

לבסוף, טוען המבקש, כי קיים יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. למבקש אינטרס אמיתי בתביעה ובתוצאותיה והוא מאמין בצדקת התובענה ובהכרח הציבורי לתקן את דרכי התנהלות המשיבה. לטענתו, העובדה כי פנה מספר פעמים למשיבה טרם הגשת הבקשה לאישור, מהווה הוכחה מכרעת לכך כי הוא ייצג וניהל את עניינם של חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב. המבקש מוסיף וטוען כי בינו לבין חברי קבוצת התובעים זהות אינטרסים, היינו הדרישה להשבת הכספים אשר נגבו מהם שלא כדין, על ידי המשיבה. באשר לתנאי תום הלב, טוען המבקש כי תביעתו סבירה והגונה והיא הוגשה רק לאחר שנוכח לדעת כי המשיבה פועלת כפי שהיא פועלת, בדרך שיטתית ושגרתית, כלפי כל חברי הקבוצה המיוצגת, וכי לא תיקנה את דרכיה גם לאחר שפנה אליה בעניין. באשר לבאת כוחם של המבקש והתובעים הייצוגיים, עו"ד רחלי קלנקר, נטען, כי היא בעלת ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים, בעשרות תביעות ייצוגיות, וכי אין להטיל ספק בכך שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג על ידה, באופן ראוי והולם ובתום לב.

תמצית טיעוני המשיבה בתגובה לבקשה

בתשובתה טוענת המשיבה כי היא פעלה, ועודנה פועלת, על פי דין. לטענתה, משנכנסו הכללים לתוקפם, נשלחו לצרכני המים ביום 31.5.2010, חוזרים מטעמה, במסגרתם הוסבר לצרכנים השינוי שחל בחיובי המים, בשל כניסתם של הכללים לתוקף. במצורף לחוזרים נשלח לצרכני המים טופס עדכון פרטי צרכן מים (להלן:"טופס העדכון"), במסגרתו הוסבר לכל צרכן כי, כדי להיות זכאי לכמות מוכרת בעבור כל נפש המתגוררת בקביעות ביחידת דיור, על הצרכן למלא את ההצהרה שצורפה לטופס ולשולחה למשיבה בצירוף מסמכים נדרשים שונים. עם קבלת טופס העדכון וההצהרה שצורפה אליו, כשהם מלאים כנדרש בצירוף המסמכים הנדרשים, מעדכנת המשיבה את מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, ומחשבת את הכמות המוכרת, המגיעה לאותה יחידת דיור. לטענת המשיבה, היא מחוייבת על פי דין, כקבוע בסעיף 23(ג) לכללים, לחייב את המבקש בתעריף הנמוך, בנוגע ל-5 מ"ק בלבד. מדיניותה בעניין היא, כי במקרים חריגים, בהם מסיבה טכנית לא עודכן מספר הנפשות ביחידת הדיור על אף שהדבר דווח כנדרש, מעדכנת המשיבה את מספר הנפשות ומזכה את הלקוח בהתאם, באופן רטרואקטיבי.

באשר לטענות המבקש, גורסת המשיבה, כי המבקש אינו זכאי לקבל באופן אוטומטי, 2.5 מ"ק לחודש בתעריף נמוך, ועל פי הכללים, חובת הדיווח, בדרך הקבועה בכללים, היא תנאי בלעדיו אין, לצורך קבלת זכאות לכמות של 2.5 מ"ק לחודש, בתעריף נמוך עבור כל נפש. המשיבה מציינת כי עד למועד קבלת פנייתו של המבקש לשינוי חישוב הקצבת המים, ביום 6.12.2010, היא לא הייתה רשאית ולא הייתה יכולה לחשב את אגרת המים על פי מפתח של שלוש נפשות בדירה. זאת, מהטעם שהיא מחויבת על פי דין ובהתאם לכללים, לחייב את המבקש בתעריף נמוך, בנוגע ל-5 מ"ק בלבד לחודש, על פי המפתח המינימלי. בסמוך לפניית המבקש, ביום 12.12.2010, לאחר שהוציאה שאילתה ממשרד הפנים, פעלה המשיבה לעדכון מספר הנפשות ביחידת הדיור בה מתגורר המבקש לשלוש נפשות, וזאת באופן רטרואקטיבי, החל מהמועד בו החלו המבקש ושותפיו לשכור את הדירה.

לטענת המשיבה, אין להטיל עליה כל אחריות בנסיבות המקרה דנן. הבקשה, אשר נשלחה אל המשיבה, עליה סומך המבקש את ידיו מיום 29.6.2010 (המצורפת כנספח 6 לבקשת האישור), אינה עומדת בדרישת הדיווח, הקבועה בכללים. בכך, המבקש לא מילא את חובתו הקבועה בדין, ובנוסף, בקשתו נשלחה לעיריית תל-אביב יפו ולא לחברת מי אביבים, אשר הינם גופים נפרדים ושונים. כמו כן, ביום 12.12.2010, בהתאם לשאילתה ממשרד הפנים, עודכן כאמור, מספר הנפשות המתגוררות בדירה, והמבקש זוכה רטרואקטיבית בגין שתי תקופות, החל מהמועד בו החל להתגורר בדירה, ואין מדובר בגבייה עודפת. עדכון זה בא לידי ביטוי בחשבון התקופתי, בגין החודשים ינואר - פברואר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ