בן גביר נ' -

החלטה

1.לפני בקשה להורות לתובע למסור את מלוא המסמכים הנוגעים לתובענה זו בהתאם לתקנה 214 ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לרבות קלטת או דיסק מחשב שעל פי תצהיר גילוי מסמכים שהוגש על ידי המשיב - המצויים בידו. לטענת המבקשת עסקינן בתובענה שהוגשה בסדר דין המהיר ועל המשיב להציג את כל ראיותיו בהתאם לתקנה 214 ח(ב) לתקנות.

2.המשיב מתנגד לבקשה ועותר לדחיית המצאת דיסק המחשב עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת או לכל הפחות עד להגשת כתב הגנה מטעמה. לטענתו, גילוי ראייה זו, בשלב זה, תזיק לחקר האמת.

3.המסגרת הנורמטיבית: תקנה 214 ח' (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, מורה כדלקמן: "היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות..". תקנות סדר הדין האזרחי קובעות מפורשות את סדר הבאת הראיות בתובענה המתבררת בסדר דין מהיר באופן שעל התובע להציג כל ראיותיו בטרם יוגש כתב הגנה. כמו כן, על פי הוראות הדין הכלל הוא כי על בעלי הדין "לשחק בקלפים גלויים", זאת, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט.

4.לכלל זה נקבעו בפסיקה חריגים. ברע"א 4249/08, סוויסה נ' הכשרת היישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 ( להלן: "הלכת סויסה") נקבע:

" אך הכלל האמור אין כוחו בהכרח יפה לגבי מי שכל גרסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו. אכן מטרתו של גילוי המסמכים היא כרגיל להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו יש להשאיר בידיו את שיקול הדעת, שלא להתירו".

5.עם זאת, ההלכה הפסוקה צמצמה אף את החריג שנקבע בהלכת סויסה באופן שלהבדיל מנתבע המתגונן בפני גירסת התביעה, כאשר מדובר בתובע יהיה זה חריג שבחריגים להיעתר לבקשתו. ( ראה: רע"א 5266/10, פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (לא פורסם); ת.א. (שלום חיפה) 8368-09-11, גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ נ' שיבט (לא פורסם) ; תא (מחוזי נצרת) 4524-10-10, מילי ליבוביץ' נ' בלפוריה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (לא פורסם)).

6.כמו כן, סבורני, כי בית המשפט ייעתר לדחיית הצגת ראייה, כגון הצגת קלטת, מקום בו קיים פער משמעותי של מידע בין הצדדים כגון מבוטח או צד ג' כלפי מבטח. כאשר במקרים ראויים, לצורך איזון בין זכויות הצדדים ולמען חקר האמת נתונה לבית המשפט הסמכות להפעיל שיקול דעת ולחרוג מן הכלל. אולם, לא כל מחלוקת עובדתית בין שני צדדים באשר לנסיבות אירוע מסויים תהא מספקת לצורך גיבוש עילה לשינוי הכלל כי על התובע להגיש ראיותיו תחילה ובכך למעשה להביא לשינוי סדר הבאת הראיות. קבלת הבקשה מסכלת את הרציונאלים שנקבעו בכלל זה אשר יסודם בכלל "המוציא מחברו עליו הראייה". השאלה, איפוא, האם בנסיבות תיק זה ראוי לחרוג מן הכלל. מעבר לטענות כלליות השבות על ההלכות השונות לא מצאתי בפי המשיב טענות של ממש אשר יש בהן כדי לבסס תשתית לשנות מכללי סדר הדין.

7.משכך, הנני מורה, איפוא, למשיב למסור את מלוא המסמכים הנוגעים לעניין לעיון המבקשת, זאת, תוך 10 ימים מהיום. כאשר ראייה שלא תימסר לעיון המבקשת תחשב כחסוייה על כל המשתמע מכך על פי הוראות הדין. כמו כן, ניתנת למבקשת ארכה להגשת כתב הגנה בתוך 45 יום ממועד קבלת המסמכים ו/או הקלטת. עם זאת, נוכח השיהוי הרב הרי שימי הפגרה יבואו במניין הימים.

המזכירות תואיל לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.