בן ברוך(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר

החלטה

1.בפני עתירה בה מלין העותר על החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות, לאחר שסיים לרצות 1/4 מתקופת מאסרו.

2.העותר מרצה מאסר של 3 שנים וחצי בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין. תום מאסרו פברואר 2014. זהו מאסרו השני. ריצה את מאסרו הראשון בין השנים 1997-1999, ממנו שוחרר מהכלא לאחר ניכוי 1/3. מאז שחרורו מהכלא, ועד למאסרו הנוכחי, לא ביצע עבירות.

כלוא באגף 16 בכלא "רימונים", לומד תורה ומתפקד כאחראי על בית הכנסת והמדרשה.

3.וועדת מסוכנות התכנסה בעניינו של העותר ביום 31.8.2011 והמליצה על הוצאתו לחופשה בכפוף לעמדת משטרת ישראל ותנאיה, ובכפוף לבחינה ואישור הגורמים המוסמכים במחוז.

4.משטרת ישראל מתנגדת להוצאת העותר לחופשות. היא סומכת התנגדותה על מידעים מודיעיניים שהוגשו לעיוני. נטען כי לעותר סכסוכים עם ארגונים שונים וקיים חשש ממשי לחייו של עד המדינה. אומנם לא מצידו של העותר, אלא מצידם של מעורבים אחרים בפרשה שכונתה בזמנו "כוכב הצפון".

5.לטענת ב"כ העותר החלטת הסירוב של המשיב הינה בלתי סבירה מאחר שמדובר באסיר שהתנהגותו בכלא טובה, נקי לחלוטין מסמים, ללא עבירות משמעת, נשוי ואב לארבעה ילדים קטינים. בנוסף, נטען כי חופשה היא תמריץ לשיקום והיא משפיעה על אפשרותו של העותר לזכות ב 1/3 בבואו לעמוד מול ועדת השחרורים. עוד טען ב"כ העותר כי לאחר מעצרו בעבירה נושא תיק זה (שבגינו מרצה מאסר) שוחרר העותר עד לגזה"ד בהסכמת המדינה למעצר בית בתנאים מגבילים ללמדנו, שנימוקי המשיב לסירוב לבקשה הם משוללי יסוד.

בהתייחס למידעים המודיעיניים, הדגיש ב"כ העותר כי העותר היה משוחרר כשנה ללא איזוק אלקטרוני ולא עלתה כל טענה במהלך התקופה הנ"ל. בהתייחס לאפשרות פגיעה בעד המדינה, טוען ב"כ העותר כי לא מדובר במידע קונקרטי שהעותר התכוון לפגוע בו.

6.לאחר שעיינתי במידעים שהונחו בפני, ומבלי לציין פרטיהם המדויקים והמועדים בהם ניתנו, הגעתי לכלל מסקנה כי החלטת הרשות בנסיבות המקרה הינה בלתי צודקת, אינה סבירה ויש מקום להתערב בה. כעולה מן החומר שהוצג לעיוני, המידעים הינם ישנים (עוד בטרם שוחרר ממעצר) והתנגדות המשטרה מבוססת על חשש כללי. המשטרה בהגינותה ציינה שאין איום קונקרטי לחייו של עד המדינה מן העותר עצמו. אין במידעים מידע חדש, שיכול להוות שיקול לשלילת חופשותיו של העותר בשלב זה ואיני סבורה שיש ביציאתו של העותר לחופשה כדי להוות סיכון לפגיעה בשלום הציבור, בעוצמה המצדיקה שלילת יציאתו לחופשה.

לאור האמור לעיל, העתירה מתקבלת ואני מורה על שילובו של העותר בסבב חופשות והוצאתו לחופשה תוך 30 יום, בתנאים שיקבעו על ידי הגורמים המוסמכים.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ב, 09 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.