בן אלי ואח' נ' אוזנה ואח'

החלטה

בקשה על פי פקודת ביזיון בתי המשפט.

רקע כללי וטענות הצדדים:

ביום 15/7/2012 ניתן פסק דין להסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים.

לטענת המבקשים, המשיבים לא עמדו בהסכם הפשרה, בכך שחרגו מהיקף הבנייה על הגג, הפרו צו הפסקת בנייה מנהלי, לא חיברו מיכלי הסולר של המבקשים, גרמו נזקים לדירת המבקש 1 כתוצאה מחור בתקרה וחדירת רטיבות, לא הציגו פוליסת ביטוח לפי פסק הדין, הפכו את הבית המשותף לאתר בנייה, שברו שמשות וגרמו ללכלוך ופסולת בניין, שברו קולטי שמש והשתלטו על גג הבית המשותף והפכו אותו למחסן חומרי בניין.

בסיכום טענותיהם טענו המשיבים כי, הבנייה לא חרגה מהיתר הבנייה; הוספת הרלסים היתה על פי דרישת הקונסטרוקטור כדי לתמוך את המרפסת שנבנתה על פי היתר הבנייה; הוגשה תכנית שינויים בעניין זה, אך היקף הבנייה נותר כפי שהיה על פי היתר הבנייה, בהתאם להסכם הפשרה; הצו המנהלי להפסקת הבנייה אינו חלק מהסכם הפשרה והוא נוגע ליחסים שבין העירייה, רשויות התכנון לבין המשיבים;

המבקשים לא המציאו אישורים להעתקת מיכלי הסולר על פי החוק, למרות שהדבר הוטל על אחריותם על פי הסדר הפשרה; חלק מהמבקשים אף חזרו בהם מהרצון להתחבר למערכת ההסקה;

החור שבדירת המבקש תוקן, וכך גם הרטיבות שנוצרה בעקבות כך; פוליסת הביטוח הוצגה וצורפה לתצהירו של נציג המבקשים; המשיבים תיקנו את השמשות שנשברו בתיאום עם הדיירים הרלבנטיים; כך גם תיקנו המשיבים את קולטי השמש; המשיבים לא מנעו מאף דייר להיכנס לגג ולא השתלטו על הגג.

בתגובה לסיכומי המשיבים אישרו המבקשים כי המשיבים תיקנו את דודי השמש, את החלונות ואת החור, אולם עמדו על טענתם בדבר הפרת היתר הבנייה ע"י הוספת הרלסים; המבקשים אף עמדו על טענתם בעניין אי-ניקוי פסולת הבנייה; המשיבים אף העלו טענה חדשה בעניין חיבור פיראטי של המשיבים למערכת הביוב.

דיון והכרעה:

כאמור, מסיכומי המשיבים ותגובת המבקשים לסיכומים אלה עולה כי, המשיבים תיקנו את דודי השמש, החלונות השבורים והחור שבדירת המבקש 1.

אשר לטענה בדבר החריגה מהיתר הבנייה: כאמור, לטענת המבקשים, הם לא חרגו מהיתר הבנייה אלא אך הוסיפו רלסים לתמיכה במרפסת שקיימת בתכניות המאושרות, שהיוו חלק מהסדר הפשרה.

סבורני כי אין בטענה זו כדי להצדיק מתן סנקציה על פי פקודת ביזיון בתי המשפט, שכן, ראשית, לא הוכח ברמה הנדרשת בהליך זה שהיתה הפרה של הסכם הפשרה לעניין היקף הבנייה. מכל מקום, כידוע, סעד על פי פקודת הביזיון נועד לאכיפת החלטות שיפוטיות ולא לענישה בגין הפרתן; לכן אין מקום למתן צו על פי פקודת הביזיון בגין טענת המבקשים בדבר חריגה בהיקף הבנייה, אלא נראה כי הסעד המתאים הינו הגשת בקשה לנקיטה בהליך המתאים להריסת חריגת הבנייה הבלתי-חוקית, ככל שקיימת.

אשר לחיבור מיכלי ההסקה: גם כאן אינני רואה מקום למתן צו על פי פקודת הביזיון, שכן, בהתאם להסדר הפשרה, המבקשים אמורים לדאוג להשגת אישורים להעתקת מיכלי הסולר. אמנם אני ער לטענת המבקשים שלפיה הם נטלו אחריות להשגת האישורים, אך התחייבות המשיבים להעתקת מיכלי הדלק אינה קשורה להמצאת האישורים, ואולם, סבורני כי מדובר בהוראה לא מפורשת וחד משמעית בהסדר הפשרה שאינה יכולה לשמש נושא להליך על פי פקודת ביזיון בית המשפט.

מאידך, קיים מרכיב בבקשת המבקשים שמצאתי בו בסיס למתן סעד על פי פקודת הביזיון והוא, ניקוי פסולת הבנייה משטחי הבית המשותף.

בסעיף 7 להסכם הפשרה נקבע כי המשיבים ידאגו לניקוי חדר המדרגות באמצעות סמרטוט ומגב. עד היום המשיבים לא דאגו לנקות את פסולת הבנייה מהשטחים המשותפים בבית המשותף, דבר שאף יוצר מפגע לדיירים. המבקשים לא נחקרו על תצהירם בעניין זה. לפיכך, יש לקבל את טענתם.

לנוכח האמור, אני מורה למשיבים לנקות את הבית המשותף מפסולת הבנייה עד ליום 30/10/2013, לשביעות רצונם של המבקשים, שאם לא כן, הם יחויבו בקנס בסך 100 ₪ ליום, החל מיום 1/11/2013, ועד להשלמת הניקיון כאמור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ד, 01 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.