בן אברהם נ' שמרלינג

פסק דין

1.בפני תביעה כספית בסכום של 29,500 ₪ בגין 70 טון ברזל שהנתבע רכש מהתובע ועוד

4,900 ₪ עבור שבוע ימי עבודה בטרקטור של התובע, בו השתמש הנתבע לפינוי הברזל

מחצר התובע.

לדברי התובע בפני, כאשר הנתבע, אותו הוא מכיר שנים רבות, ביקר במשק התובע בסוף

2004 הבחין הנתבע בערימות ברזל בחצר המשק של התובע, וביקש לרכוש את הברזל.

הנתבע אף הוסיף שיש לו קונה עבור הברזל, והתחייב לשלם לתובע 350 ₪ לטון בתוספת

מע"מ.

הוסכם שהנתבע יפנה את הברזל וישקול אותו וישלם את המחיר.

ואכן חזר הנתבע כעבור מספר ימים עם אדם בשם חיים שאותו הציג כשותף לעסקים. הנתבע החל בפנוי הברזל ואף ביקש להשתמש בטרקטור של התובע לצורך הפינוי. הוסכם שעל הנתבע לשלם 750 ₪ ליום עבודה של הטרקטור. הנתבע הבטיח לשלם מיד עם פינוי הברזל אך לא קיים הבטחתו.

כאשר התובע ביקש את כספו עבור הברזל ועבור ימי הטרקטור, התחמק הנתבע וטען שהוא "רק שידך" בין התובע לבין אותו חיים, כנגד עמלה שהוא אמור לקבל.

מר עמיחי קניון, תמך בדברי התובע והוסיף שהנתבע קנה ברזל גם ממנו באותה תקופה ולא שילם לו. כהגדרתו : " הבחור לא התנהג יפה ... הוא הבטיח שהוא סוגר את התשלומים ובקשתי ממנו שיתן לדובי (התובע) לפחות" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 4-6).

2.לנתבע גירסה אחרת לפיה, העסקה לא נעשתה עמו אלא עם חיים אוליר ושהתובע ידע זאת בתחילת הדרך. לדבריו התובע לקח את חיים אוליר לצד ולא דבר עם הנתבע בכלל לגבי מחיר הברזל. כל תפקידו של הנתבע היה כמתווך – שירות עבורו לא קיבל כסף ממר אוליר.

הנתבע אף הוסיף כי לדעתו התובע אכן קיבל כסף ממר אוליר.

3. לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין ודברי העד, סבורני שהתובע והעד שלו מסרו את הגרסה הנכונה בפרשה זו.

דבריהם של התובע ומר קניון היו משכנעים ועקביים, לעומת הנתבע אשר הוסיף בגרסתו פרטים שלא הוזכרו כלל בכתב ההגנה או במכתב לפרקליט התובע, למשל הטענה שהתובע לא דיבר עמו בעת העסקה, ושהתובע קיבל כסף ממר אוליר.

לאור האמור אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע 29,500 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות משפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.