פסק דין
בפני תביעה כספית שהוגשה על סכום כולל של 11,081.50 ₪ (כך במקור), שעילתה אי תיקון מכשיר טלפון סלולארי, בתוך פרק זמן סביר, או כפי שנקבע בדין, אשר נמסר לתיקון על ידי התובע בתוך תקופת האחריות, וכתוצאה מכך נגרמו לתובע, לטענתו, נזקים ישירים ועקיפים, ובכלל זה הוא נאלץ לרכוש מכשיר טלפון סלולארי אחר.
התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1, בסט מובייל בע"מ, אשר מכרה את המכשיר לתובע, הנתבעת 2, נלקום בע"מ (להלן: "נלקום"), שהינה מעבדת השירות שלה נמסר המכשיר לצורך תיקונו, והנתבעת 3, מוטורולה סלושנס ישראל בע"מ, שהתובע הופנה אליה על ידי הנתבעת 1, לצורך תיקון המכשיר.
התובע טען בכתב התביעה, ובדיונים שנערכו בפני בימים 31.7.2013, ו- 26.12.2013, בתמצית, כדלקמן-
ביום 30.4.2012 רכש מכשיר טלפון נייד, מתוצרת חברת "מוטורולה", מאת הנתבעת 1, ותקופת האחריות ניתנה למשך שנה ממועד הרכישה.
במהלך תקופת האחריות, בסוף פברואר 2013, התובע פנה לנתבעת 1 לצורך תיקון המכשיר, והופנה על ידה לנתבעות 2 ו-3.
בקשת התובע בחלוף כשבועיים ממועד מסירת המכשיר לתיקון לקבל מכשיר חילופי נדחתה.
המכשיר נמסר לתיקון לנלקום בפעם הראשונה, והוחזר לתובע לאחר כחודש, ביום שישי בשבוע, 29.3.2013.
התובע קיבל את המכשיר אלא שהתקלה לא תוקנה, ולפיכך בתוך יומיים ממועד קבלתו, חזר ומסר את המכשיר פעם נוספת לנלקום לצורך תיקונו, ונציג המעבדה הודיע לו שלוח- האם של המכשיר אינו תקין ולא ניתן להחליפו, וכי ייקח לפחות שבועיים עד שיהיה ניתן לתקנו.
בפרק זמן זה ומכיוון שלא הועמד לתובע מכשיר חילופי, נאלץ לרכוש מכשיר טלפון נייד בסיסי בעלות של 170 ₪ (ללא יכולת לקבל מסרונים).
ביום 17.4.2013, ובחלוף כחודש וחצי ממועד מסירת המכשיר לתיקון, רכש התובע מכשיר טלפון נייד אחר, מכיוון שפנייתו לקבלת מכשיר חילופי לא נענתה, ומכיוון שצורכי עבודתו חייבו את רכישתו.
ביום 16.5.2013, כחודשיים וחצי לאחר מסירת המכשיר לתיקון, התקשרו אליו מנלקום והציעו לו מכשיר טלפון נייד חילופי.
ביום 25.6.2013, ולאחר שהתובע הודיע כי בכוונתו להגיש תביעה לבית המשפט הציע לו נציג נלקום החזר כספי על המכשיר שנמסר לתיקון.
הנתבעת 1, בסט מובייל בע"מ, טענה בכתב ההגנה מטעמה, בתמצית, כי מכרה לתובע את המכשיר, אך היא אינה בגדר היצרן או היבואן של המכשיר, ולפיכך לא חלה עליה חבות או אחריות לגבי תיקון התקלות במכשיר.
הנתבעת 2, נלקום, טענה בכתב ההגנה מטעמה, בתמצית, כי המכשיר תוקן, אך התובע דחה את פנייתם לאסוף אותו, וכן הוצע לתובע מכשיר חילופי אך הוא סירב גם להצעה זו. דין התביעה להידחות לפי תקנה 6 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו- 2006, שלפיהן, ככל שהיצרן לא מילא אחר הוראות התיקון על פי הדין, עליו לספק לצרכן טובין חדשים, זהים, או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, והתובע סירב להצעה לקבל מכשיר חילופי.
עוד נטען כי המכשיר נמסר לתיקון בתוך תקופת האחריות, שאינה כוללת מתן מכשיר חילופי, ונמסר למעבדת נלקום לצורך תיקונו, במעמדה כקבלן תיקונים של היצרן, מטורולה סלולר העולמית בישראל, וכמורשה לפי תקנה 2.(א) לתקנות הגנה הצרכן. במכשיר נתגלתה תקלה של נזק פיזי, שנגרם ככל הנראה ממכה שקיבל כתוצאה מנפילה, ולמרות שתקלה מסוג זה אינה מכוסה באחריות, המכשיר תוקן בכל זאת והוחזר לתובע. זמן קצר לאחר מכן שוב נמסר המכשיר לתיקון, אלא שלא הצליחו לתקנו, והציעו לתובע מכשיר חילופי מדגם מתקדם יותר שהיה במלאי, אלא שהתובע סירב לכך. בהמשך החליפה המעבדה את לוח האם של המכשיר המקורי והוא תוקן, אלא שהתובע סירב לקבלו.
הנתבעת 3 טענה בכתב ההגנה מטעמה, בתמצית, כי אינה משמשת כיבואן של המכשיר, או כספק למתן שירותי תיקון, ואין לה כל קשר עם המקרה הנדון.
להשלמת התמונה אציין כי התובע הגיש כתב תביעה מתוקן לאחר הדיון הראשון שנערך בפני ביום 31.7.2013, כנגד הנתבעים הנ"ל.
לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה, ולחייב את הנתבעת 2 בחלק מסכום התביעה, מהטעמים שיפורטו להלן.
דבר החקיקה המסדיר את האחריות והשירות לאחר מכירת הטובין הינו תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006 (להלן: "תקנות האחריות והשירות"), שחוקקו מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (פרק ד1: אחריות ושירות לאחר מכירה).