בלן ואח' נ' ברמי ואח'

החלטה

בעניין: בקשה להביא ראיות נוספות ולחילופין עדות הזמה

בתאריך 11.4.11 הגיש התובע בקשה להביא ראיות נוספת במסגרת פרשת התביעה ולחילופין עדות הזמה.

התובע לא פרט בבקשתו אלו ראיות הוא מבקש להביא או אלו תצהירים, אלא פרט אלו טענות בעמדת המשיבים הוא מבקש להפריך באמצעות ראיות נוספות.

העדויות לגביהן מבקש התובע להביא עדויות הזמה או עדויות שיפריכו את הגרסה הן עדויות של מר אבישי שמעוני וחלקים מעדויותיהם של הנתבעים.

תצהירי הנתבעים הוגשו ביום 21.2.11 ועדותו של התובע נשמעה ביום 1.3.11.

יש לציין, כי בגלל הימצאותו של התובע בחו"ל לוח הזמנים של שמיעת הראיות והגשת התצהירים לא היה בדיוק לפי התקנות.

טענת המבקש היא, כי בשעת הכנת תצהיר התובע לא היו ידועים לו פרטי העדויות אותן הוא מבקש להפריך, דהיינו של הנתבעים ושל מר שמעוני וגב' קרייף.

בסעיף 4 לבקשה טען ב"כ המבקש, כי הופתע לראשונה מהטענות העולות מתצהיריהם של גב' קרייף ומר שמעוני, טענות שלא נטענו בכתב ההגנה ועולות בגדר הרחבה ו/או שינוי חזית אסורים, ולכן התובע לא יכול היה לצפותן וגם לא להתייחס אליהן בראיות שהוגשו קודם לראיות המשיבים.

ב"כ התובע טען, כי כבר בבקשתו מיום 28.2.11, והכוונה היא לבקשה למחיקת סעיפים מראיות הנתבעים ולהוצאת תצהירים מתיק ביהמ"ש, ולחילופין מתן אפשרות להגשת תצהיר משלים מטעם התובע, נטען כי ראיות המשיבים כוללת ראיות העולות בגדר הרחבה ו/או שינוי חזית אסורים.

ב"כ התובע הסתמך על תקנה 158 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המאפשרת לבית המשפט שיקול דעת להרשות לתובע להגיש ראיות מפריכות. אופן הפעלת שיקול הדעת על פי פרופסור ארנון בספרו דיני ראיות (חלק ראשון) בעמ' 130.

הדגש הוא על כך, כי התובע הופתע מהטיעון ומהראיות של הצד שכנגד ובמקרים כאלה בית המשפט יתיר לו להביא ראיות מפריכות.

ב"כ התובע הפנה לפסיקה התומכת בגרסתו, כמו ברע"א 2825/01 וכן תיק אזרחי 4338/02 של בית המשפט המחוזי בירושלים. שם קבע בית המשפט, כי כאשר מדובר בראיות מפריכות השייכות במישרין לעניין השנוי במחלוקת אין הדבר תלוי בשיקול דעת בית המשפט, ואף להחלטה שניתנה על ידי בת.א. 13641/06 ינאי נ' טמפו תעשיות בירה.

מכיוון שהתובע נחשף לטענות הנתבעים רק לאחר שהוא הגיש את ראיותיו, לא יכול היה, כמובן מאליו, להמציא את הראיות קודם לכן, ואי לכך יש לאפשר לו להביא אותן וזאת על מנת שבית המשפט יוכל להגיע לחקר האמת.

המשיבים טענו, כי אין מקום להיעתר לבקשה, שכן התובע הסתיר את קיומו של תצהירה של הגב' בלהה שמעוני, ולמרות שכבר היה בידיו תצהירה ביום 23.2.11, דהיינו יומיים בלבד לאחר שהנתבעים הגישו את ראיותיהם, הרי מן הדין ומן ההגינות היה להודיע לב"כ המשיבים, כי יש בידי התובע תצהיר זה והוא מבקש להגיש בקשה לראיות נוספות.

רק ביום 26.6.11 חודשיים לאחר הגשת הבקשה ו-4 חודשים לאחר ישיבת ההוכחות, התקבלו אצל ב"כ המשיבים 3 תצהירים, אותם בקש התובע להגיש כראיות נוספות, לרבות תצהירה של הגב' שמעוני.

התנהלות זו אינה ראויה, אינה כדין, נגועה בחוסר תום לב וגרמה להכשלת החקירה הנגדית של המבקש, דהיינו התובע.

לו היה תצהירה של גב' שמעוני בפני ב"כ המשיבים, יתכן והחקירה הנגדית הייתה שונה.

גם הוריו של המבקש חתמו על תצהיריהם רק ב- 21.6.11, למרות שברור היה שלא היה שום קושי להחתים אותם קודם לכן.

ב"כ המשיבים טען, כי בתצהירי ההורים קיימות עובדות נוספות מעבר לפגישה עם משפחת שמעוני, שהיא הנושא העיקרי ברצון להפרכת עדותם של מר שמעוני וגב' ברמי, ויש בכך ניסיון לשפר את עמדות התובע, אין לעשות זאת לאחר שכבר הוחל בשמיעת הראיות.