בלמס ואח' נ' אמויאל ואח'

החלטה

במכתב מיום 30.5.13 אותו הפנה לצדדים מר אמנון בצלאלי, המומחה שמונה על ידי בית הדין (להלן – המומחה), ביקש המומחה לקבל לידיו את המסמכים שבמחלוקת במצבם הטוב ביותר. לשם כך המליץ לצדדים לקבל באמצעות צו של בית הדין את שני המכתבים כפי שנתקבלו במשרד מבקר המדינה וכן לקבל משירות התעסוקה את המכתב הנושא חותמת תאריך 20.7.08. בהודעתו לבית הדין מיום 15.8.13 מבהיר המומחה כי אינו מבקש לקבל צילום של המסמכים שהתקבלו אצל שירות התעסוקה ומשרד מבקר המדינה, אלא את המסמכים עצמם שהתקבלו בגופים אלה.

לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים בנוגע לבקשתו זו של המומחה, באתי לכדי מסקנה כי יש ליתן צו המופנה כלפי משרד מבקר המדינה וכלפי שירות התעסוקה, כפי שביקש המומחה. המומחה מסביר בהודעתו מיום 15.8.13 כי במסגרת הבדיקה שהוא עורך "יש חשיבות עליונה לקבל את המסמכים שבמחלוקת במקור או הכי טוב שיש". משמדובר בבקשה המיועדת לאפשר למומחה ליתן את חוות דעתו בצורה מקצועית, יש להיעתר לה. יש לדחות את טענת התובעת וצד ג' כי אין מקום להיעתר לבקשה לאור העובדה כי המומחית הקודמת שמונתה על ידי בית הדין – הגב' הראל – לא נדרשה למסמכי המקור. המומחה אינו נדרש להגביל עצמו דווקא לדרך בדיקת המסמכים כפי שבחרה בה הגב' הראל, אלא הדבר מסור לשיקול דעתו המקצועי של המומחה. כן יש לדחות את הטענה כי אין להיעתר לבקשה לאור העיכוב שזו תגרור בבירור ההליך כאן. אכן, היעתרות לבקשה תביא לעיכוב מסויים בהשלמת חוות הדעת על ידי המומחה, אלא שאינטרס היעילות במקרה זה אינו גובר על אינטרס גילוי האמת במסגרתו יש לברר – לאור בקשתו של המומחה - האם ניתן להשיג ממשרד מבקר המדינה ומשירות התעסוקה את המסמכים המקוריים.

אני נעתר איפוא לבקשת המומחה. צו המופנה למשרד מבקר המדינה ולשירות התעסוקה יצא בהחלטה נפרדת שתישלח לצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים וכן למומחה מר אמנון בצלאלי.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ג, (19 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.