בללטי ואח' נ' בראל ואח'

פסק דין

א.כללי

עניינו של הליך זה תביעה למתן סעד הצהרתי הקובע, כי התובע הינו הבעלים היחיד של הרישיון להפעלת מונית, וכי אין למי מהנתבעים 1-3, או לצד שלישי אחר כלשהו, זכויות ברישיון זה.

התביעה כללה אף מרכיב כספי בסך 150,000 ₪ בגין הפרשה בה נגזל מידי התובע, במרמה, רישיון המונית, תוך שהתביעה כללה אף בקשה לפיצול סעדים, לשם הגשת תביעה עתידית בגין נזקים שטרם התגבשו בעת הגשת התביעה.

מטעם התובע נמסרו עדויות התובע עצמו, גב' נורית כהן בתו של התובע, וכן עדות מומחה גרפולוג עו"ד יצחק חג'ג' (להלן: ""חג'ג'"). מטעם הנתבע 3 העיד הנתבע 3 בעצמו.

במסגרת בירור ההודעה לצדדים שלישיים אשר שלח הנתבע 3, נמסרו עדותם של הצד השלישי 2 עצמו, ומטעם הצד השלישי 3 העידה הגב' נעמי ירון (להלן: "ירון").

בהחלטת בית המשפט בדיון ביום 30.10.11, הורה בית המשפט על זימונו של עו"ד משה ורד למסירת עדות, נוכח היות עו"ד ורד בא כוחו של הנתבע 3, אשר ייצג אותו בביצוע העסקה נשוא ההליך. בעקבות החלטה זו, ביקש עו"ד ורד מבית המשפט להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובקשתו נעתרה.

ההדגשות לאורך פסק הדין הוספו על ידי הח"מ.

ב.רקע עובדתי

התובע היה הבעלים של רישיון להפעלת מונית שמספרה 8516 (להלן: "הרישיון").

הנתבע 1 (להלן: "בראל") היה מתווך וסוחר בשוק המוניות, המפעיל עסקו במסגרת חברת "Taxi Club". במסגרת עיסוקו זה, נהג בראל לשכור רישיונות להפעלת מוניות מבעליהם ולהשכירם בשכירות משנה לצדדים שלישיים.

במסגרת התקשרות בין התובע ובראל, השכיר התובע את הרישיון לבראל לתקופה שמיום 10.5.06 ועד ליום 10.5.07. לאחר מועד זה, הוארכה בפועל תקופת השכירות, מבלי שבין הצדדים נחתם הסכם נוסף בכתב ומבלי שתקופת השכירות הוגבלה על ידם.

הנתבע 2 (להלן: "אהרון") היה שותפו של בראל, ומי ששכר את הרישיון ממנו, תוך שעד ליום 11.8.08, העביר את דמי השכירות בגין רישיון זה ישירות לחשבון הבנק של התובע (העתק מתדפיסי חשבון הבנק של התובע ואישור בדבר ביצוע הפקדות צורף כנספח 6 לתצהיר התובע).

הנתבע 3 (להלן: "רפאלי") הינו נהג מונית בעיסוקו ומי שבסופו של יום הועברה זכות הבעלות ברישיון נשוא ההליך לידיו.

הנתבע 4 הינו משרד התחבורה המנהל, בין היתר, את מרשם הבעלות ברישיונות להפעלת מוניות בישראל והאחראי על העברת הבעלות ברישיונות ועל הרישום הכרוך בכך. נתבע זה נמחק בהסכמה מכתב התביעה בהחלטת בית המשפט מיום 13.11.10, בכפוף לסיכום לפיו המדינה תכבד כל קביעה של בית המשפט בסכסוך נשוא ההליך.

ביום 7.5.00 רכש התובע את הרישיון נשוא ההליך מאת גב' ויקטוריה ג'רסי בתמורה לתשלום סך של 152,100 ₪ כולל מע"מ. ביום 11.6.00 אישרה וועדת המוניות שבמשרד התחבורה את בקשת העברת הבעלות ברישיון על שם התובע והרישיון נרשם על שמו ברישומי משרד התחבורה.

החל משנת 2006, השכיר התובע את הרישיון לבראל, תוך שזה האחרון, השכיר את הרישיון בשכירות משנה לאהרון, אשר כאמור שילם את דמי השכירות ישירות לחשבון הבנק של התובע (הסכם השכירות בין התובע לאהרון צורף כנספח 4 לתצהיר התובע).

במהלך חודש יולי 2008, נקרא התובע למשרד פקיד השומה בבאר שבע, שם נדרש למסור הסברים בדבר מכירת זכות הבעלות ברישיון. אז גילה התובע, לטענתו לראשונה, כי זכות הבעלות ברישיון איננה רשומה עוד על שמו. מבירורים שערך עקב כך, הסתבר לו, כי הבעלות ברישיון הועברה ונרשמה על שמו של רפאלי (העתק מתיק ביצוע העברת הבעלות ברישיון של משרד התחבורה צורף כנספח 7 לתצהיר התובע).

התובע פנה למשטרת ישראל והגיש תלונה בגין זיוף והתחזות (העתק מתלונת התובע במשטרה, הודעת המשטרה והודעת הפרקליטות צורפו כנספח 8 לתצהיר התובע).

בין התובע ורפאלי התנהלה התכתבות, באמצעות באי כוחם, שעניינה דרישת התובע להשבת זכות הבעלות ברישיון לידיו, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות.