אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בליקוב גילל(עציר) נ' מדינת ישראל

בליקוב גילל(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 20/08/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
12128-08-13
12/08/2013
בפני השופט:
עדי זרנקין

- נגד -
התובע:
יואב בליקוב גילל (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בבית משפט השלום בחיפה מתנהל משפטו של העורר, שם הוא מואשם בעבירות של התפרצות למגורים, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, עבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק עונשין, ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

העורר נמצא במעצר עד תום ההליכים, ובעניין מעצרו התקיימו דיונים אחדים הן בבית משפט קמא והן בבית משפט זה.

בהחלטתה מיום 15/4/13 קבעה כבוד השופטת תמר נאות פרי, בבית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה במידה מספקת על מנת להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, והורתה על שחרורו בתנאים.

על החלטתה זו הגישה המדינה ערר, אשר נתקבל, ובהחלטתו קבע כבוד השופט פיש בתיק עמ"ת 44169-05-13, כי אין מקום להורות על שחרור בתנאים, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, וזאת הן בשל עברו הפלילי המכביד עד מאד של העורר, והן בשל חוסר האמון שרכש בית המשפט למבקש, ולמפקח שהוצע על ידו.

לאחר שהחלו להישמע הראיות בתיק העיקרי הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, בה טען, כי בשל כרסום בחומר הראיות ישנה הצדקה להורות על שחרורו ממעצר.

את טענת הכרסום בחומר הראיות תלה העורר בעדותו של קצין המשטרה אשר זיהה את המשיב בעת ביצוע העבירה. הטענה הייתה שבדיון שהתקיים ביום 24/6/13 נחקר הנ"ל ומהחקירה עלה שהזיהוי אינו יכול לבסס הרשעה.

כבוד השופטת נאות פרי דנה בבקשה הנוספת הזו, וביום 3/7/13 החליטה לדחות את הבקשה. השופטת ציינה כי אף שמן החקירה עלה שההכרות הקודמת של השוטר עם העורר לא הייתה מן הסוג כפי שהוצג על ידו מלכתחילה, הרי שלא מצאה היא שחל שינוי מהותי במערכת ראיות התביעה שיש בה כדי להפוך את הקערה על פיה, אף אחרי עדותו של איש המשטרה.

העורר לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתה זו של השופטת נאות פרי, אך הגיש, באמצעות הסניגוריה הציבורית, בקשה חדשה נוספת לעיון חוזר, אשר נתבררה בפני כבוד השופט עמית רוזינס.

בבקשה הנוספת הנ"ל נדרש בית המשפט קמא שוב לדון בשאלה האם חל כרסום בעדויות התביעה, וזאת על רקע שתי ראיות חדשות אשר הסניגוריה מבקשת להגיש לבית המשפט שבו מתנהל משפטו של העורר, והם: חוות דעת מטאורולוגית ממנה עולה כי בשעת האירועים הנזכרים בכתב האישום לא היה ירח בשמים, זאת בניגוד לעדותו של קצין המשטרה, וכן חוות דעת של מומחה בעניין מהימנות זיהוי פרצופים ועדויות ראיה.

בהחלטתו, שהיא נשוא הערר שבפני, קבע בית משפט קמא כי לא מצא בבקשה כל שוני של ממש אשר היה בו כדי להצדיק הגשת בקשה נוספת לעיון חוזר, מעבר לבקשה שדנה בה השופטת נאות פרי כאמור.

בית המשפט קבע כי שתי הראיות החדשות הללו, הן ראיות אשר טרם נבחנו בעדות בבית משפט, ואף משקלן הלכאורי טרם נתברר, אך אפילו היה להם משקל, ספק אם יש בהם על מנת לקבוע כבר כעת כי עדותו של קצין המשטרה, אשר חזר ואמר בבית המשפט כי הוא בטוח בזיהויו של המשיב, אינה מהימנה.

בית המשפט קמא הדגיש כי על הכרסום בראיות התביעה אשר יש בכוחו לאפשר שינוי החלטה בעניין מעצר או שחרור, להיות כרסום משמעותי, על פני הדברים, וכי בשלב זה של דיון במעצר עד תום ההליכים אין בית המשפט נדרש לקביעות של מהימנות עדים. בית המשפט לא מצא כי חל שינוי כלשהו אשר יצדיק שינוי בהחלטת כבוד השופטת נאות פרי מיום 3/7/13 ולפיכך דחה את הבקשה.

בערר טוען העורר כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו זו, וכי קיים חשש של ממש שנפלה טעות אובייקטיבית בזיהוי העורר.

לטענתו יש ויש בראיות החדשות שהסניגוריה הציגה, חוות הדעת המטאורולוגית וחוות הדעת המומחית לזיהוי פרצופים, על מנת לפגום פגימה של ממש במהימנותו של הזיהוי עצמו, דהיינו מהימנותה של הראיה המרכזית כנגד העורר. עוד טען העורר כי שגה בית משפט קמא בשעה שנתן משקל יתר לעובדה שהראיות הנוספות הללו טרם עמדו במבחן העדות בבית המשפט.

עיינתי בחומר הרב שהוצג בפני, וכן נתתי ליבי לטענות הצדדים, והגעתי לכלל דעה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

אף אני סבור כי לא חל כל שינוי ממשי בתשתית הראייתית שמתבררת בבית משפט קמא אשר יש בה כדי לכרסם בראיות התביעה במידה המצדיקה את שחרורו של העורר ממעצר.

יש טעם בדברי בית המשפט קמא כי אין מקום לאפשר להפוך כל הליך, של בקשה למעצר עד תום ההליכים, להליך של בירור ממצאי מהימנות של ראיות, אשר מתבררות במקביל, במהלך שמיעת התיק העיקרי.

התשתית הראייתית נבדקה כבר על ידי כבוד השופטת תמר נאות פרי בהחלטתה מיום 3/7/13, עליה לא הוגש ערר, והחלטתה כי לא חל כרסום משמעותי בראיות נכונה אף היום, והנימוקים שהביאו את כבוד השופט פיש להחלטתו כי בנסיבות העניין יש טעם במעצר של ממש עד לתום ההליכים, יפים אף כיום.

הערר נדחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ