בלילי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב

פסק - דין

לפניי תביעת נזיקין שהגישה התובע, מר ארמונד בלילי (להלן: "התובע") כנגד הנתבעת המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" (להלן: "הנתבעת") לפיצוי בגין נזק גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

הרקע העובדתי

1.התובע, יליד 1969, נפגע בתאונת דרכים ביום 3.6.2008 (להלן: "התאונה"), שעה שרכב על קטנוע.

2.כתוצאה מהתאונה נחבל התובע, בין היתר, בזרת ידו השמאלית, אשר נשברה. התובע אושפז למשך 4 ימים במהלכם נותח לאיחוי שבר עם תזוזה של גליל מקורב הזרת השמאלית, ושוחרר כשידו מגובסת.

3.התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), ובגינה הועמדה נכותו על 5% בשל מוגבלות בזרת שמאל.

4.עצם התרחשות התאונה, וחבותה של הנתבעת אינם שנויים במחלוקת, וסלע המחלוקת בין הצדדים הוא אך בסוגיית היקף הנזק ושיעורו, אליה אדרש עתה.

הנכות הרפואית

5.כאמור, ועדה רפואית לנכות מעבודה העמידה את נכותו הצמיתה של התובע על 5% בגין הפגיעה בזרת.

6.בד בבד, וועדה לנכות כללית, באותה העת, העמידה את נכותו הכללית של התובע על 20% בגין מחלת האפילפסיה ממנה סובל התובע.

7.התובע הגיש ערר ונכון להיום עומדת נכותו הכללית על 73% נכות בגין מחלת האפילפסיה, הגבלה בכיפוף זרת שמאל, כאבים והגבלה בעמוד שדרה צווארי ומותני, ליקוי שדה הראיה ונכות אורולוגית.

8.בהיות התאונה תאונת עבודה, ובהעדר בקשה להבאת ראיות לסתור, הרי שקביעת הועדה הרפואית של המל"ל את דרגת נכותו הרפואית הצמיתה של התובע כתוצאה מהתאונה בשיעור של 5% - מהווה קביעה על פי דין בהליך זה לפי סעיף 6ב לחוק.

נכות תפקודית

9.עיקר המחלוקת בתיק זה מתייחס לגובה הנכות התפקודית של התובע. התובע בקש לשכנע את בית המשפט כי נכותו התפקודית זהה לנכות הרפואית, הגם שסובל הוא מבעיות רפואיות רבות אחרות, ואילו הנתבעת טענה כי נוכח נכותו הכללית של התובע, אשר בגינה חדל מימילא לעבוד, הרי שאין לייחס לנכות הרפואית כתוצאה מהתאונה, כל נכות תפקודית.

10.בתצהיר עדות ראשית של התובע ובסיכומיו, טען התובע, כי ללא קשר לנכותו הכללית מאז התאונה נפגע כושר השתכרותו.

11.מקובלת עלי הטענה לפיה, סוג המגבלה ממנה סובל התובע, משפיעה על תפקודו. עם זאת, מצאתי כי בנסיבות הענין, אין מקום להעמיד את הנכות התפקודית על שיעור גבוה משיעור הנכות הרפואית האורטופדית שנקבעה לתובע על ידי המל"ל.

12.לאחר שנתתי דעתי לעדותו של התובע מחד ביחס לקשיי תפקודו, וכן לסוגי העבודה בהן עבד בעברו (נהג אוטובוס, סוקר, עובד במסעדה) - סבורה אני כי ראוי ונכון לקבוע כי הנכות הרפואית שנקבעה משקפת אל נכון אף את נכותה התפקודית של התובע, קרי 5%. (לקביעת שיעור הנכות הנכות התפקודית ראה: ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נב (3) 792).

13.התובע, בסיכומיו, עותר לפיצוי בחמישה ראשי נזק: הפסד השתכרות בעבר, הפסד השתכרות לעתיד, עזרת צד ג' לעבר, כאב וסבל והוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד.

דיון בראשי הנזק

הפסד השתכרות בעבר